שאלות ותשובות - עמוד 337

ביום-יומיים הראשונים לאחר ציסטוגרפיה בהחלט ייתכן כאב קל בזמן מתן שתן, והשתן עשוי להיות ורדרד. הסיבה לכך היא הכנסת הקתטר אל השלפוחית, שעשויה לגרום לטראומה קלה בדרכי השתן. אם הכאב מחמיר או נמשך מעל יומיים - עליך לפנות אל הרופא שלך. סיבות נוספות לפנות אל הרופא הן חום וצמרמורות (באחוז קטן מן המקרים עשויה החדרת הקתטר לגרום לזיהום בדרכי השתן), כאבי בטן, דם בשתן או שכמות השתן שאתה נותן קטנה מן הרגיל. השליש התחתון של האורטרה הוא החלק הקרוב לקצה הפין. תוכל לראות תמונה של האנטומיה בלינק הבא: http://www.stronghealth.com/services/urology/conditions/urethra.cfm קרא עוד

בהחלט כן. 12% מן המטופלים ב-ויאפקס סובלים מהפרעה בשפיכה או מהפרעה באורגזמה. מדובר בתופעת לוואי של התרופה, ולכן אין הרבה מה לעשות בנידון, למעט החלפת התרופה בתרופה אחרת מן הקבוצה. החלפת התרופה עשויה לעזור בחלק מן המקרים, אך לא בכולם, שכן מי שסבל מהפרעות באורגזמה עם ויאפקס עשוי לסבול מתופעות דומות גם תחת טיפול בתרופות אחרות. לקריאה נוספת על ויאפקס: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=283 קרא עוד

רמה גבוהה של CK אכן מעידה על בעיה זו או אחרת בשרירים. בגיל שנתיים וגם בגיל המבוגר רמה זו גבוהה מאוד ומחייבת בירור. שאלה חשובה מאד היא האם בנך חש בטוב או שסובל מסימפטומים כלשהם? האם הוא נופל ונחבל הרבה מאוד? האם הוא סובל מכאבי שרירים? האם התפתחותו תקינה? כאמור, יש צורך בבירור מלא של הממצא, שכולל תשאול, בדיקה גופנית מלאה והמשך מעקב אחר רמות ה- CK, אי לכך עלייך לפנות לרופא הילדים ולהמשיך בירור. חשוב לציין כי רמה גבוהה של CK מסוכנת לתפקוד הכלייתי, הואיל וחלבון זה מופרש דרך הכליות ויש לו אפקט רעיל עליהן. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד קרא עוד

בדיקת PET CT, או בשמה המלא Positron Emission Tomography היא בדיקת הדמיה, המזהה פעילות מטבולית של רקמות. הבדיקה מתבצעת לאחר הזרקה של גלוקוז מסומן (FDG). תאים בעלי פעילות מטבולית גבוהה, כמו, למשל, תאי סרטן, צורכים כמויות גדולות יותר של גלוקוז בהשוואה לתאים רגילים, והדבר בא לידי ביטוי בתוצאות הבדיקה. עוד על הבדיקה תוכלי לקרוא באינפומד: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=199 קרא עוד

תוכל לקרוא על כך בפורטל אינפומד בקישור הבא: http://www.infomed.co.il/questions/q_051802_3.htm קרא עוד

לא ברור לי למה התכוון הפיזיותרפיסט שטיפל בך. האם הטיפול כלל רק שימוש ב us ? האם לא הודרכת לתרגול? הדרכה לתרגול חיזוק ברכיים היא חלק חשוב בטיפול. באם לא הודרכת לתרגל בבית, אני מציע לחזור ולהתייעץ עם הרופא והמטפל במכון. גם הדמיה רנטגנית וגם מיפוי עצמות מראים רק רקמות גרמיות, ולא שרירים, רצועות, עטיפות מפרקיות ועוד. לכן אם לאחר הפיזיותרפיה אין שיפור, חזור לרופא להמשך בירור הדמייתי לרקמות רכות, כמו אולטרסאונד לברך הכאובה או הדמיה אחרת . ובינתיים: לא מומלץ לשבת בתנוחה סטטית עם כיפוף ברך ממושך נסה לשנות את מנח הברך כל כמה דקות נסה לחמם את הברך על ידי כרית חימום או גרב אלסטית אני מצרף דפי תרגול לבעיות ברך, נסה לשלבם במהלך היום בלי לעורר כאב יותר מקל: http://www.med.umich.edu/1libr/sma/sma_xachille_art.htm קרא עוד

מומלץ לפנות לרופא הילדים כדי שיוכל לבדוק את בתך ולהתרשם ממצבה הכללי, או אם את חשה שיש החמרה במצבה לפנות למיון ילדים. אם היא נראית אפאטית, אינה שותה במידה מספקת, מתקשה בנשימה כל אלה הם סימנים שעדיף לטפל בה במסגרת של אשפוז. קרא עוד

משמעות הדבר היא שאת בהריון. אינני יכולה להגיד דבר על תקינות ההריון, כיוון שצריך לעשות בדיקות B-HCG עוקבות. חזרי על הבדיקה יומיים לאחר הבדיקה הראשונה. אם הערך מכפיל עצמו יש סיכוי גבוה שמדובר בהריון תקין. הייתי ממליצה גם על בדיקת US בשלב זה לראות אם יש שק הריון ברחם. קרא עוד

התרופה ליתיום ניתנת כטיפול להפרעה ביפולארית הנקראת גם מניה דפרסיה. הפרעה ביפולארית היא מחלה המאופיינת בתקופות שבהן יש הפרעה במצב הרוח, עיוות בתפישת המציאות ופגיעה בתפקוד החברתי. חולים בהפרעה ביפולארית חווים תקופות של מאניה, היפומניה (יפורט בהמשך) ועשויים לחוות גם תקופות של דיכאון. בדרך-כלל הביטוי הראשון של המחלה יהיה בגילאי 15-30. אנשים שיש להם היסטוריה משפחתית של הפרעה ביפולארית הם בסיכון מוגבר לפתח את המחלה. יש לציין שלמרות שהמחלה גורמת לפגיעה משמעותית בתפקוד, קיים טיפול יעיל. הביטוי הוא לרוב באחת משתי צורות: 1. הפרעה ביפולארית מסוג 1: היתה לפחות אפיזודה אחת של מניה, עם או בלי אפיזודה של דיכאון. 2. הפרעה ביפולארית מסוג 2: היתה לפחות אפיזודה אחת של דיכאון מג'ורי (יפורט בהמשך) ולפחות אפיזודה אחת של היפומניה. מניה מאופיינת כתקופה מוגדרת של מצב רוח מרומם או עצבני. ההפרעה במצב הרוח נמשכת לפחות שבוע, או חמורה עד כדי כך שהיא מצריכה אשפוז. חשוב לשלול שהמצב אינו נגרם בשל מצב רפואי אחר או מהתמכרות לסמים או אלכוהול. במהלך התקופה של המניה החולה ידווח על לפחות 3 מתוך הסימפטומים הבאים: הערכה עצמית גבוהה "מנופחת" או תחושה של גרנדיוזיות. צורך נמוך לישון פטפטני מהרגיל מעוף מחשבות ורעיונות תשומת הלב מוסטת בקלות הצבת מטרות מוגזמת לביצוע משימות בזבוז כספים ויחסי מין לא זהירים. מניה פוגעת בתפקוד החברתי ויוצרת קושי גם בתפקוד בעבודה. במהלך אפיזודה מאנית ייתכנו שינויים מהירים במצב הרוח ותחושות של אופוריה, דיכאון ועצבנות. היפומניה היא תקופה שבה מצב הרוח מרומם באופן יחסי לאותו אדם, אך ללא פגיעה בתפקוד וללא צורך באשפוז. דיכאון - אנשים עם דיכאון מג'ורי (Major depression) , חווים קושי משמעותי בתפקוד. הם מדוכאים במשך רוב שעות היום ו/או מאבדים עניין כמעט בכל הפעילויות. בנוסף, באותה תקופה ייתכנו חלק מהסימפטומים הבאים: איבוד או עליה משמעותית במשקל שינויים בהרגלי השינה: נדודי שינה או שינה מרובה שינוי ברמת הפעילות לפעילות נמוכה עייפות או אנרגיה נמוכה תחושות של חוסר ערך או אשמה קשיי ריכוז או קשיים בקבלת החלטות מחשבות חוזרות על מוות והתאבדות. כדי שיוגדר כדיכאון מג'ורי צריכים הסימפטומים להתקיים כל יום או כמעט כל יום במשך שבועיים. יש לשלול מצב רפואי שעשוי לגרום לכך באופן ישיר, שימוש בסמים או אלכוהול ואובדן של אדם יקר. ביטוי ההפרעה הביפולארית היא לרוב בצורה של התקפים, כאשר בדרך- כלל יש התקף של מניה ושל דיכאון לסירוגין. כדי לקבוע אבחנה צריך לקחת אנמנזה מפורטת והערכה פסיכיאטרית ולשלול מחלות אחרות שיכולות להתבטא בצורה דומה. הטיפול מתחלק לטיפול מיידי שניתן בעיצומה של האפיזודה (בין אם מדובר במניה ובין אם מדובר בדיכאון) וטיפול ארוך טווח. ישנם טיפולים תרופתיים ואפשר אף להיעזר בטיפולים פסיכותרפיים (למשל בשיחות עם מטפל לבד או בקבוצה). לשאלתך, לפני שמתחילים טיפול בליתיום חשוב לקבוע אם אכן מדובר באבחנה של מניה דפרסיה. לא ברור משאלתך האם המצב שאת מתארת הוא חדש לך או שאת סובלת ממנו שנים רבות, האם אובחנת אי פעם כסובלת מהמחלה? מומלץ שתפני לפסיכיאטר לצורך אבחנה והחלטה האם כדאי להתחיל בטיפול. תוכלי לקרוא על התרופה ליתיום בפורטל אינפומד בקישור הבא: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=148 קרא עוד

נטילת אספירין יעילה מאוד במספר מצבים. מלבד היותו מוריד חום ומשכך כאבים, נהוג לתת אותו למניעת התקפי לב, באנשים מעל לגיל 50 עם גורם סיכון אחד לפחות למחלת לב (סיפור משפחתי של מחלות לב, עישון, כולסטרול גבוה, סוכרת, יתר לחץ דם). בנוסף הוא עוזר בטיפול בכיבים הנוצרים מדליות ורידיות, אולם לזה יש טיפולים יעילים יותר, כמו צריבות וניתוחים. עם זאת, יש לתרופה זו תופעות לוואי של הגברת דימום מכל פצע, ריריות ומדרכי העיכול. יש להתייעץ לכן עם הרופא המטפל שלך לפני החלטה אם כדאי לקחתה. קרא עוד