שאלות ותשובות - עמוד 488

טוב עשית שקבעת תור לפיזיותרפיה, שם ידעו לאבחן את הבעיה שלך במדויק, ולתת לך תרגילים נכונים. בינתיים, אני ממליצה לך לא לאמץ את הכתף, ודווקא להימנע מתרגילים. אם יש תרגילים שאתה כבר עושה בחדר כושר או במסגרת אחרת, היצמד אליהם אך ורק אם הם לא גורמים לך כאב בכתף בזמן שאתה עושה אותם או לאחר מכן. הישאר על משקל נמוך בזמן תרגול, והימנע מהרמת משאות עד לפגישה שלך עם הפיזיותרפיסט. בהצלחה קתרין אטל - פיזיותרפיסטית קרא עוד

השילוב האופייני של ריצוד עיניים (ניסטגמוס) ורתיעה מאור (פוטופוביה) מופיע אצל לבקנים (אלביניזם). האם בנך לבקן? מדובר בקבוצה של מחלות תורשתיות הנגרמות עקב יצירה לקויה של מלנין. העין כמעט תמיד מעורבת במקרי אלביניזם, בדרגות חסר משתנות. הסבר על בדיקת ERG תוכל לקרוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_053109_3.asp קרא עוד

לינק מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד

רמת הנחושת שלך גבוהה. הרמה התקינה היא בין 70 ל-140 מיקרוגרם לדציליטר. יכולות להיות לכך סיבות שונות. עלייך לפנות לייעוץ רופא המשפחה. יש לבצע כמה בדיקות, כגון ספירת דם, תפקודי כבד, תפקוד בלוטת התריס ו- CRP. לא ציינת אם את נוטלת גלולות למניעת הריון או אסטרוגנים אחרים, או תרופות כלשהן, או אם את בהריון. כל אלה חשובים להערכת רמת הנחושת בדם. את עניין הנחושת יש לברר באופן יותר מעמיק, הן על ידי בדיקות נוספות והן באמצעות תשאול רחב יותר. רמה האבץ שלך מעט נמוכה. הרמה התקינה היא בערך 70 עד 120 מיקרוגרם לדציליטר, כך שלא מדובר בחוסר משמעותי. בבדיקת אלקטרופורזה מריצים את חלבוני הדם על גבי ג'ל עם מטען חשמלי, והחלבונים נעים לפי מטענם, וכך מתקבלת הפרדה בין סוגי החלבונים בדם. עבור כל חלבון יש שיעור תקין מתוך כלל חלבוני הדם. כך למשל, אלבומין, שהוא החלבון השכיח ביותר בדם, צריך להיות 56% עד 66% מכלל חלבוני הדם, ואילו גאמא-גלובולינים, שהם אוכלוסיית הנוגדנים, צריכים להיות 9.8% עד 17.9% מחלבוני הדם. הבדיקה שלך מראה שיש עליה קלה ברמת הגאמא-גלובולינים (הנוגדנים) שבאה "על חשבון" אוכלוסיית האלבומין. כאשר מתקבלת תוצאה באחוזים, גדילה של אוכלוסיה אחת היא תמיד על חשבון אחרת. יש לברר אם העלייה ברמת הנוגדנים היא חד-שבטית או רב-שבטית: אוכלוסיית הנוגדנים (מה שמכונה גאמא-גלובולינים) מורכבת מהרבה מאוד סוגים של נוגדנים, ונשאלת השאלה אם יש עלייה בסוג אחד של נוגדן או עלייה ביותר מסוג אחד. זה יכול לרמז על האטיולוגיה (הגורם למצב). עליה ברמת הנוגדנים (אני לא מפרידה כרגע בין חד-שבטית או רב-שבטית, אלא באופן כללי) יכולה לנבוע ממחלה דלקתית כרונית, מזיהום חד, מקבלת חיסון לאחרונה, וכן ממצבים כמו מיאלומה. הירידה באחוז האלבומין היא יחסית לעלייה ברמת הגאמא גלובולינים. עלייך לגשת עם כל תוצאות הבדיקה לרופא המטפל על מנת לאבחן בצורה מסודרת מהו הגורם לחריגה בבדיקות הדם, לשלול מצבים כמו אלה שהזכרתי (דבר שיעשה ראופא על ידי תשאול ובדיקות) ולהבין בעזרתו את פשר התוצאות. ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

החומר הלבן במוח הוא למעשה מיאלין. מיאלין היא המעטפת השומנית של סיבי עצב, המשמשת כבידוד, בדומה לבידוד של חוט חשמלי. ישנן מחלות רבות המערבות את המיאלין; השכיחה בהן היא טרשת נפוצה, אולם זוהי מחלה של מבוגרים. בתינוקות המחלה השכיחה יותר המערבת חומר לבן היא לויקודיסטרופיה (leukodystrophy), שבה יש פגיעה בייצור המיאלין. מחלות נוספות המערבות חומר לבן הן: מחלות מיטוכונדריאליות, מחלת קנוון ומחלות מטבוליות שונות. בד"כ המשמעות הקלינית היא ירידה מתקדמת ביכולות ובהתפתחות העצבית של התינוק. יש צורך בהפניה דחופה לביצוע בדיקת MRI מוח, ובדיקה קלינית ע"י נוירולוג ילדים, על מנת להגיע לאבחנה מדויקת. קרא עוד

תיקון וריקוצלה מומלץ בשני מקרים: אם בני זוג נתקלים בבעיית פוריות, בדיקת הזרע אינה תקינה ויש עדות לוריקוצלה בבדיקה, או אם הווריקוצלה גדולה וגרמה להקטנת האשך. הניתוח יעיל מאוד ומשפר את הזרע ב 70% מהגברים. בניתוח מופרדים הוורידים המורחבים, נקשרים בקצותיהם ונחתכים, כך שדם לא יגיע לוורידים אלה מחדש. הסיבוכים הם חזרה של הווריקוצלה (20%-5%) , והידרוצלה (5%-2%) - מילוי האשך בנוזל הגורם לנפיחות ומצריך ניתוח קטן נוסף. לפרטים נוספים- http://www.malereproduction.com/14_varicocele.html קרא עוד

לא, סאונה אינה יכולה לעזור לדליות ברגליים. מקורן של הדליות באי- ספיקה של הוורידים. תפקידם של הוורידים להחזיר דם מן האיברים אל הלב, ולכן הם אינם קשורים לאספקת דם לאיברים. תוכלי לקרוא על טיפולים לדליות בשאלה שנשאלה בעבר באינפומד: http://www.infomed.co.il/questions/q_061005_2.htm קרא עוד

לצורך העלמת ורידים ניתן להזריק חומר הגורם נזק לווריד, ומונע זרימת דם לתוכו. לאחר מכן יש לחבוש את הרגל בתחבושת לחץ. במקרים רבים יש צורך במספר טיפולים. הסיבוכים הם כאב מקומי, דלקת של ורידי הגפיים השטחיים, כיבים ושינויים מקומיים בצבע העור. במקרים נדירים מאוד עשוי להיווצר קריש דם. אם יש הישנות של הוורידים - ניתן לחזור על הטיפול. קרא עוד

מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד

מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד