שאלות ותשובות - עמוד 503

אני חודשיים לאחר ניתוח קטרקט, חולת סוכרת. רופא עיניים מצא: "מימין פסאודופקיה, קרקעית מימין moderate NPDR ללא בצקת, ומשמאל mild NPDR". הוא רשם טיפות עיניים: Voltaren Ophtalm. כמו כן, רשם טיפולים ל: fundus for diabetic retinopathy. אודה לכם מאוד אם תסבירו את מצב עיניי ואת טיב הטיפול. במהלך ניתוח להסרת ירוד (קטרקט) מוציאים את תוכן העדשה העכור ומשתילים במקומה עדשה מלאכותית. זה נקרא בלע"ז פסאודופאקיה. סוכרת עלולה לגרום לפגיעה ברשתית בכמה דרכים. כאשר ישנם שינויים קלים בלבד עקב הסוכרת ועדיין לא ניתן למצוא שגשוג של כלי דם חדשים מדובר ב- NPDR או Non Proliferative Diabetic Retinopathy. זהו המצב אצלך. במקרים קשים יותר בהם צומחים כלי דם ברשתית נקרא המצב PDR או Proliferative Diabetic Retinopathy. לאחר ניתוח להסרת ירוד בחולי סוכרת עולה הסיכוי לפתח בצקת כיסתית של מרכז הראיה בעין, המקולה - Cystoid Macular Edema או CME. על מנת להפחית את הסיכויים לאירוע כזה, יש לטפטף לעין טיפות וולטרן במינון שימליץ הרופא לפרק זמן של כחצי שנה. לגבי הטיפולים שנרשמו לך, הסיבה השכיחה להידרדרות הראיה בחולי סוכרת היא בצקת ספונטנית של המקולה Clinicaly Significant Macular Edema או CSME. מסיבה זו יש לעיתים לבצע טיפול לייזר ברשתית, המוריד את הסיכויים לפתח הן שגשוג כלי דם ברשתית והן בצקת של המקולה. ההחלטה הסופית לגבי הצורך בטיפול כזה מתקבלת על ידי מומחה רשתית. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד [22/07/2008] קרא עוד

יתכן שהנקודות השחורות המופיעות בשדה הראיה הן Floaters - אלה הן נקודות בג'ל הזגוגית שנמצא לפני הרשתית. האם בנוסף לנקודות השחורות הופיעו הבזקים בשדה הראיה או תחושה שמסך מונח לפני העין? אלה סימנים האופייניים להיפרדות רשתית. הופעת Floaters והיפרדות רשתית הם סיבוכים אפשריים, אם כי לא נפוצים, לאחר ניתוח קטרקט. היפרדות רשתית היא אבחנה שצריכה להיעשות לאחר בדיקה מקיפה ודרך אישונים מורחבים - כך הרשתית נצפית במלוא הדרה ותפארתה. אם עלה חשש כי אכן מדובר בהיפרדות רשתית, יש לפנות במהרה לרופא עיניים, מאחר שמדובר במצב המחייב טיפול רפואי, אחרת האזור המופרד עלול להתרחב, דבר שעלול להסתיים באובדן ראייה. יש להימנע ממאמץ פיזי לאחר ניתוח קטרקט, ועוד יותר במצב של היפרדות רשתית, אולם מדובר בעיקר בהימנעות מתזוזות ראש ומקבלת מכות בראש או בעין. מצב של היפרדות רשתית אינו חולף מאליו, גם לא על ידי מנוחה מפעילות גופנית. זהו מצב הדורש התערבות רפואית! לגבי שטפי הדם, אם מדובר בשטפי דם תת לחמיתיים (כלומר שטחיים, נראים לעין), אני מסכים עם רופא העיניים, הם נעלמים כלעומת שבאו. יכולות להיות מספר סיבות להופעתם של שטפי הדם: שפשוף חוזר של העיניים, שימוש בתרופות המשפיעות על מערכת קרישת הדם (כמו אספירין, פלאויקס, קומדין), עבודה באזור מאובק, לחץ דם גבוה, השתעלויות מרובות (באופן כרוני) ועוד סיבות נוספות. בברכת רפואה שלמה, ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד קרא עוד

את מעלה שלוש נקודות שקשורות לעיניים, בין אם ישירות ובין אם בעקיפין. הנקודות שאת מעלה קשורות בקשר של סיבה ומסובב ואעמוד על כך בהסברים שלהלן. הנקודה הראשונה היא יובש בעיניים. באופן נורמלי, פילם הדמעות מורכב משלוש שכבות, שמופרשות בחלקן מבלוטות הנמצאות בלחמית העין ובחלקן מבלוטת הדמעות שמעל העין. כאשר רפלקס המצמוץ תקין, פילם הדמעות מביא ללחלוח של העין ומונע את יובש הקרנית. תסמונת העין היבשה, או בשמה הלטיני - Keratoconjunctivitis sicca, יכולה להיגרם בשל ייצור מופחת של דמעות, תופעה האופיינית לגיל המבוגר, בעיקר אצל נשים בגיל הבלות; או בשל מבנה לא תקין של פילם הדמעות, דבר שעלול לגרום לאידוי מוקדם של הדמעות או ל"שבירה" של פילם הדמעות ולתחושת יובש. יש סיבות אפשריות רבות ליובש בעיניים: בעיות מולדות, בעיות בעצבוב התחושתי של העין, מחלות כגון דלקת מפרקים שגרונית (RA), זאבת (SLE), תסמונת סיוגרן (Sjogren's syndrome). תרופות רבות יכולות לגרום ליובש בעיניים, ביניהן תרופות משתנות, נוגדות דיכאון, מרדימות, תרופות לטיפול ביתר לחץ דם, תרופות קרדיאליות, אטרופין ועוד. אחוז ניכר מן המשתמשים בעדשות מגע מתלוננים על יובש בעיניים. אלה רק חלק מן הסיבות האפשריות. הטיפול בעיניים יבשות כולל לרוב שימוש בדמעות מלאכותיות. במקרים חריגים, רופא עיניים יכול לסתום את מערכת ניקוז הדמעות, באופן זמני או קבוע, ועל ידי כך לשמר את העין מלוחלחת. כאשר היובש בעין מציק, שורף, מגרד או מפריע לפעילות היומיומית בכל דרך אחרת, אפשר לפנות לרופא עיניים לצורך בדיקה וקבלת טיפול מקל. יתר לחץ דם הוא מחלה סיסטמית, שפוגעת במספר איברים בגוף וביניהם העיניים, אלא שאז הפגיעה היא לרוב בשכבת הרשתית הפנימית, ולא בלחלוח העיניים. הקשר הוא עקיף: אם אימך משתמשת בתרופות להורדת יתר לחץ דם, חלקן עלולות לגרום ליובש, ויתכן שזו הסיבה לבעיה. קטרקט היא עכירות של עדשת העין, שיכולה להיגרם מסיבות רבות, והשכיחה בהן היא עכירות שמופיעה עם הגיל. הפתרון הטיפולי הוא ניתוח להחלפת עדשה. לא ידוע על קשר בין קטרקט לבין יובש בעיניים או יתר לחץ דם. לסיכום, לאימך יש מספר בעיות, האופייניות לגילה. ההמלצה היא לפנות לרופא משפחה ורופא עיניים לצורך בדיקה והחלטה על טיפול. לגבי המלצה על רופא, פורטל אינפומד מספק מידע רפואי ואינו ממליץ על רופאים. ניתוח קטרקט הוא ניתוח בסיסי ברפואת עיניים, אם כי אינו נטול סיבוכים. אמנם קיימים מנתחים טובים יותר וטובים פחות, אך באופן עקרוני, רופאי עיניים רבים יכולים לבצע ניתוח זה בהצלחה. באיחולי רפואה שלמה, ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד קרא עוד

חסרים לי מספר פרטים בכדי להשלים את התמונה: מתי עברת ניתוח קטרקט? האם שתי העיניים נותחו באותה פרוצדורה או בפרקי זמן שונים? אתה טוען כי ראית מטושטש לרחוק עוד לפני הניתוח. האם נהגת להרכיב משקפיים לפני ניתוח הקטרקט? האם לאחר הניתוח נותרה הראייה למרחק כפי שהיתה או הידרדרה? מה היתה חדות הראיה לפני ואחרי הניתוח (6/6, 6/12, 6/60) האם נבדקת אצל אופטומטריסט לאחר הניתוח? האם אופטומטריסט הגיע למסקנה שאתה זקוק למשקפיים? האם ניסה להתאים לך משקפיים? אלו מקצת השאלות, שתשובות עליהן תשפוכנה אור על הבעיות המפריעות לך ועל פתרונות אפשריים לבעיות אלו. ניתוח קטרקט הוא ניתוח נפוץ מאוד ברפואת עיניים, אולם אינו נטול סיבוכים. הסיבוכים (סיבוכים המופיעים לאחר סיום הניתוח), באופן כללי, מתחלקים לסיבוכים מוקדמים (עד 48 שעות לאחר הניתוח) וסיבוכים מאוחרים. הסיבוכים האפשריים הם זיהום, דלקת, בצקת קרנית, היפרדות רשתית, הופעת עכירות על עטיפת (הקפסולה) העדשה המקורית שהוצאה ועוד. סיבוכים אלה ואחרים יכולים לגרום לטשטוש ראייה (כמו גם לסימפטומים נוספים). סיבוך אפשרי נוסף הוא הכנסת עדשה מלאכותית עם ערכי תשבורת לא מתאימים (בדומה להרכבת משקפיים לא מתאימות). טעות זו אינה שכיחה בימינו בחדרי ניתוח. אני מבין מדבריך שנבדקת על ידי רופא עיניים לאחר הניתוח, שטען ש"הכל בסדר". אם לא נבדקת על ידי אופטומטריסט, אני ממליץ לך לגשת לבדיקה כדי להבין אם יש צורך במשקפיים ואם ניתן להתאים לך משקפיים. לגבי הניתוח שהרופא מציע בעקבות העיוות שיש בעין לדבריו, גם במקרה זה חסרה אינפורמציה לגבי בדיקת העין, כך שקשה לי לשפוט ולהמליץ על ביצוע ניתוח. בכל מקרה, הייתי מתחיל בבדיקה אצל אופטומטריסט, כפי שציינתי, ואם לא נמצא מזור לבעיותיך, הייתי חוזר לרופא העיניים לבדיקה ולהתייעצות נוספת. תמיד אפשר לפנות לרופא עיניים אחר לצורך חוות דעת נוספת. הדבר החשוב הוא שהרופא יבדוק אותך, או שלפחות יהיו בידיו כל הנתונים הנדרשים לצורך החלטה. בברכת רפואה שלמה, ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד קרא עוד

קטרקט, או בעברית ירוד, הוא מצב של עכירות עדשת העין. הסיבות האפשריות לתופעה רבות, וביניהן תהליך הזדקנות טבעי, סוכרת, שימוש ארוך טווח בסטרואידים, חבלה בעין ועוד. כתוצאה מעכירות זו יש פגיעה וטשטוש של הראיה. הקטרקט מתפתח לרוב בשתי העיניים, אך לא בהכרח בקצב שווה. הקטרקט אינו "מדבק" ואינו עובר מעין לעין. אינני יודעת מהו מצב הקטרקט בעיניך, ועל כן לא אוכל להתייחס להשפעת הניתוח בעין ימין על עין שמאל. באופן כללי, כפי שציינתי אין קשר ישיר, אך מומלץ לנתח ולטפל קודם בעין בה חומרת הקטרקט גבוהה יותר. הניתוח עצמו נחשב לפשוט יחסית, עם אחוזי סיבוכים מינימליים, ותוצאות משביעות רצון. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

טמסולין (טאמסולוסין) הוא חוסם קולטני אלפא הניתן פעם ביום לטיפול בהגדלה שפירה של בלוטת הערמונית (פרוסטטה). בהשוואה לשאר התרופות החוסמות קולטני אלפא, לתרופה זו יש פחות תופעות לוואי, אך בשל ההשפעה על קולטני אלפא (הגורמים לירידת לחץ דם) עדיין יכולים להופיע סחרחורת, שינוי בקצב הלב, ונפילת לחץ דם במעבר משכיבה לעמידה. לא ציינת מדוע אתה נוטל טאמסולוסין, אני מניחה כי אתה סובל מהגדלה שפירה של בלוטת הערמונית, ואם כך ניתן להפסיק את הטיפול, אך בהדרגה, ולחזור אליו לאחר הניתוח. אנא התייעץ עם הרופא המטפל. שיהיה בהצלחה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

אין צורך להפסיק את נטילת התרופה מאחר שהתרופה ממשיכה להשפיע על האישון עוד זמן רב לאחר הפסקת נטילתה, ומשום שניתן לבצע ניתוח קטרקט היטב גם אצל חולים הנוטלים אותה. תרופות ממשפחת ה- Tamsulosin משמשות לטיפול בסימפטומים אורינריים במקרים של הגדלה שפירה של הערמונית. התרופה היא מסוג חוסם אלפא, ובתור כזאת היא משפיעה גם על שריר ה- iris dilator ויכולה לגרום לכן ל- Intraoperative Floppy Iris Syndrome או IFIS. במקרים אלה האישון לעיתים מתכווץ תוך כדי הניתוח למרות מתן תרופות להרחבתו לפני הניתוח. תופעה זו מקשה על הניתוח, אולם מנתחי קטרקט מיומנים יודעים להתמודד עמה בהצלחה. בברכה, ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד קרא עוד

אם לא היו בעיות עיניים קודם לכן, למעט הקטרקט, אני ממליץ לפנות לרופא עיניים בהקדם לאור הבעיות שאתה מציג, כדי לשלול בעיות העלולות להתפתח בעקבות הניתוח. ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד קרא עוד

אין זה מדויק. קטרקט כמו רוב התהליכים בגוף יכול להיעצר או להתקדם, ואין דרך טובה לחזות זאת מראש, פרט למעקב. כאשר מאבחנים קטרקט בגיל יחסית צעיר, ומדובר בפגיעה מינורית שאינה גורמת לנזק תפקודי או ירידה ממשית בראייה, אין צורך לפנות ישירות לניתוח. ניתוח זה כמו כל ניתוח מלווה בתופעות לוואי וסיבוכים אפשריים, ולמרות שאכן מדובר בניתוח פשוט וקצר, עם אחוזי הצלחה גבוהים מאד, לא צריך לסכן עין יחסית בריאה ללא סיבה מספקת לכך. מטופלים אשר נמצאים תחת מעקב סדיר אין סיבה כי ימהרו לנתח, וכדאי לסמוך על הרופא שיפנה לניתוח ברגע המתאים לכך ביותר.

מכיוון שקטרקט לרוב פוגע בשתי העיניים, המטופל חש טשטוש ראייה כללי, ולא תמיד יודע להבחין היכן התהליך מתקדם וגורם לפגיעה גדולה יותר בראייה. ע"י בדיקה של רופא עיניים ניתן להחליט על העין בה הדחיפות הניתוחית היא רבה יותר. לעיתים ניתן לבצע ניתוח אחד ולהמתין עם מעקב על העין השנייה. במידה וכן צריך ביצוע ניתוח בשני הצדדים, הרופאים מעדיפים לעשות זאת בנפרד, ולא בשתי העיניים יחד, על מנת שלא לגרום לאי נוחות ומוגבלות אצל המטופל, שעלולה להיווצר במידה וקיימים סיבוכים ניתוחיים (דלקת/בצקת בקרנית). לכן, מזמינים את המטופל לניתוח אחד, ולאחר מעקב שמראה כי השיפור בעין ניכר ואין סיבוכים מיוחדים, ניתן לעבור ולטפל בעין השנייה, לאחר מספר חודשים.