שאלות ותשובות - עמוד 565

מדובר בשתי תרופות נוגדות דיכאון מקבוצות שונות. ציפראמיל היא תרופה ממשפחת SSRI , כלומר תרופה המעכבת ניצול חוזר של סרוטונין במוח. אדרונקס היא תרופה שהיא Noradrenaline reuptake inhibitor. אין לתרופות הללו השפעה על עיכוב פוריות , הן אינן משפיעות לרעה על דיכאון לאחר לידה, אלא להיפך, משמשות לטיפול בו. לגבי השימוש בהריון - שתי התרופות הן בקטגוריה C כלומר - יש עדות לנזק בעוברי חיות, אולם אין די מחקרים שנעשו בנשים הרות, והשימוש בהן מאושר אם התועלת עולה על הסיכון. קרא עוד

מולוסקום קונטגיוסום הוא זיהום ויראלי, הנגרם על ידי ארבעה וירוסים, MCV 1-4, וגורם לפריחה אופיינית. הוא שכיח בילדים קטנים. ההדבקה נעשית בדרך כלל דרך מגע של עור בעור, אך ישנו גם קשר בין הידבקות בנגיף לבין בריכות שחייה. הרבה פעמים נהוג שלא לטפל בזיהום זה, מכיוון שכמעט תמיד הריפוי מתרחש מעצמו. משך הזיהום (ללא טיפול) הוא בדרך כלל כשנתיים. Cantherone או Cantharidine היא תרופה קרטוליטית, תרופה הגורמת לקילוף שכבות העור. זו תרופה מקובלת לטיפול במולוסקום. יש לשים אותה למשך 6-4 שעות כל פעם, על בערך 20 נגעים. בתוך 4 עד 24 שעות היא גורמת להיווצרות שלפוחיות תחת היבלת. השלפוחית חוסמת את אספקת הדם ליבלת, ובכך גורמת להרס שלה. בתוך 4 ימים, השלפוחיות מגלידות, הגלד נופל, ומותיר אחריו שקערורית. בשלב הזה, אם יש פצעים פתוחים יש לשטוף אותם ולחבוש עם משחה אנטיביוטית. תוך 14-7 יום מתרפאים הנגעים, אך יכול להיות סביבם אודם שחולף מעצמו. מכיוון שזהו זיהום ויראלי עיקש, ישנן יבלות שנותרות, ואז יש לחזור על הטיפול בערך פעמיים עד חמש פעמים. הטיפול אינו מותיר צלקות. לסיכום, אם בנך עבר טיפול אחד, ייתכן שיש לו עוד נגעים שטרם טופלו, או שאריות בנגעים שכבר טופלו וזקוקים לסבב טיפולי נוסף, לכן הייתי נמנעת מבריכת שחייה עד תום השלמת הטיפול. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד קרא עוד

לא כתבת באיזה מינון את לוקחת את האיקאקלומין, והאם קיבלת כדורי פרוגסטרון לפני כן כדי לקבל מחזור. האם היה מחזור לאחר נטילת פרוגסטרון? לפעמים צריך להעלות את מינון האיקאקלומין, ולשלבו עם הורמונים נוספים כדי שיהיה ביוץ. אין לי מספיק פרטים כדי לומר לך האם את צריכה לשנות את הגישה הטיפולית או לא. הייתי ממליצה לך לגשת למרפאת פוריות בקופת החולים שלך. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

הטיפול באומפרדקס הוא למנוע את הסימפטומים של הצריבה. אם אינך נוטל אותו, ישנה חזרה של חומצה לוושט, דבר שפוגע ברירית הוושט, ועם הזמן בהחלט יכול לגרום לסיבוכים כגון דלקת, כיב ואף פרפורציה (התנקבות), ולכן חשוב ליטול טיפול זה. מותר לעסוק בפעילות גופנית, אך חשוב להימנע מהרמת משקל כבד ומכל פעילות מאומצת יתר על מידה. להלן קישור למידע נוסף לגבי ההרניה: http://www.emedicinehealth.com/hiatal_hernia/page6_em.htm קרא עוד

"פיצול אישיות" אינו מונח פסיכיאטרי. בעבר היה בלבול בציבור הרחב, וחשבו שיש לזה קשר למחלת הסכיזופרניה, אך זה לא נכון. ישנה הפרעה פסיכיאטרית נדירה הקרויה "הפרעת זהות דיסוציאטיבית" אשר נקראה בעבר "הפרעת ריבוי אישיות" (Multiple Personality Disorder). בהפרעה זו מופיעה אצל אנשים שעברו טראומה בילדותם, והם מתנהגים ומרגישים כמו מספר אנשים שונים בתקופות זמן שונות. כאמור, זו הפרעה מאד נדירה וקשה לאבחון. סכיזופרניה היא מחלה כרונית, שיש לה הרבה מאד דרגות חומרה ודרכי התבטאות שונות. יש במחלה נזקים מצטברים אשר מתפתחים באיטיות, במשך שנים, ופוגעים בתחומי הרגש, החשיבה והתפקוד. הפרעה סכיזואפקטיבית זו הפרעה נפשית אשר כוללת שילוב של שתי קבוצות סימפטומים, סימפטומים פסיכוטיים ("סכיזו" כמו במחלת הסכיזופרניה) וסימפטומים אפקטיביים, זאת אומרת מתחום מצב הרוח, כמו בהפרעה דו-קוטבית (מניה דפרסיה). בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

ציפרלקס, ובכלל נוגדי דיכאון מקבוצת ה- SSRI, בדרך כלל אינם גורמים לאימפוטנציה, אלא לבעיות בתפקוד המיני, כגון עיכוב בשפיכה ובהגעה לאורגזמה. אני ממליצה להתייעץ עם המטפל, כיוון שחוסר דחף מיני יכול בהחלט לנבוע מבעייתך הבסיסית (הפגיעה המוחית בפני עצמה וכן התגובה הנפשית לפגיעה) ולא כתופעת לוואי של תרופה. אם כך, אולי יש דווקא לעלות את מינון הציפרלקס כדי להתגבר על הבעיה. חשוב לדעת גם אם אתה נוטל תרופות אחרות כלשהן, כיוון שתרופות "גופניות" רבות משפיעות על התפקוד המיני (נוגדי אפילפסיה, תרופות קרדיאליות ולטיפול ביתר לחץ דם, ועוד). לקבוצת נוגדי הדיכאון מסוג SNRI, שאיקסל משתייך אליהם, יש, באופן כללי, פחות תופעות לוואי של פגיעה בתפקוד המיני מאשר לתרופות מקבוצת ה- SSRI. נסה להיזכר כיצד היה החשק המיני והתפקוד המיני בתקופה שנטלת איקסל. מכיוון שסימבלטה מעט יותר קרובה לאיקסל מאשר לציפרלקס במאפיינים שלה, אם המצב היה יותר טוב עם האיקסל (מהבחינה הזאת בלבד), אז כן, יש מקום לנסות החלפה. בנוסף, אם בסך הכל אתה מרוצה מהציפרלקס, אולי לא כדאי לשנות את הטיפול הזה. אני ממליצה לנסות להיעזר באחד מהתכשירים הקיימים בשוק לטיפול בהפרעות זקפה, למשל ויאגרה. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

האם ייתכן קשר בין נטילת תרופת Fosalan לבין נשירת שיער? לא מדווחת תופעת לוואי כזו לתרופה. [24/10/2002] קרא עוד

אני בת 30. לאחרונה סבלתי מ- CMV. אני לא בהריון. ערכתי בדיקות חוזרות והייתי רוצה לקבל הסבר על התוצאות הבאות, ואם זה אומר שאני בסוף התהליך או עדיין בעיצומו. ALT (GPT) 50.65 U/L (5.00-40.00) NEUTROPHILS % 37.60 (46.00-68.00) LYMPHOCYTES % 52.00 (15.00-45.00) CMV IGG 4.40 IU/ML CMV AVIDITY 4.20 % LOW AVIDITY אינני יודעת מה היו התוצאות בבדיקות הקודמות, ויש לכך חשיבות על מנת לראות את התהליך. מה שאני יכולה לומר זה שהתוצאות עדיין אינן בתחום לנורמה ולכן נראה שאת באמת לקראת סוף התהליך, אך עדיין יש שרידי מחלה. רמת הלימפוציטים הגבוהה המאפיינת זיהום זה עדיין לא חזרה לערך התקין. וכך גם רמת ה- ALT, שצריכה לחזור לערך הנורמה, עדיין מעט גבוהה. נוגדנים מסוג IgG מעידים כי היה זיהום בעבר, אולם אינם תורמים הרבה בהבנת מועד הזיהום, היות שרמת הנוגדנים נשארת גבוהה בסרום למשך מספר שנים. אני מליצה שתחזרי על הבדיקות שוב בעוד חודש. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד [18/06/2008] קרא עוד

סבא שלי בן 82 סובל מגלאוקומה כבר שנים רבות. בשנה האחרונה היו לו סחרחורות רבות, ובסוף התברר שיש לו פעילות לא סדירה של קצב הלב. לכן הוא עבר לאחרונה ניתוח להכנסת קוצב לב. במהלך שהותו בבית החולים הצוות הרפואי ראה שלחץ הדם שלו גבוה יחסית (למרות שכל חייו היה לו לחץ דם נמוך) והחליט לאחר הניתוח לתת לו כדור להורדת לחץ דם. הכדור נקרא קונברטין, וידוע לי שהוא מקבוצת ACE (מרחיבי כלי דם). השאלה שלי היא האם תרופה מסוג זה לא פוגעת בחולי גלאוקומה עקב כך שהיא מרחיבה את כלי הדם כולל אלו של העין. קונברטין ותרופות מעכבות ACE אינן משפיעות לרעה על גלאוקומה. לקריאה נוספת בענין גלאוקומה- http://www.glaucomafoundation.org/docs/PatientGuide.pdf [29/09/2002] קרא עוד

ספונדילוליזיס (Spondylolysis) הוא ממצא שכיח באוכלוסייה. ישנם אף מחקרים המעריכים את שכיחותו בסביב 7% לערך בגיל העשרה. לרוב מתגלה התופעה באקראי ואינה מלווה בסימפטומים כלשהם. כאשר מתגלה כי מצב זה חדש, מקובל להמליץ להימנע מפעילות גופנית מאומצת. איני יודע אם לממצא זה יכולה להיות השפעה על השירות הצבאי, ההחלטה על כך נעשית על ידי הצבא. בברכת בריאות שלמה ד"ר רונן בלכר - אינפומד קרא עוד