שאלות ותשובות - עמוד 606

לא, אין שום קשר בין תזונה לבין צלוליטיס, דלקת העור. כך שאין שום המלצות בנידון. בברכה דר' איציק לוי מומחה בפנימית ובמחלות זיהומיות קרא עוד

לפי המידע בשאלתך מדובר בשלב 4 של סרטן השד בו ישנן גרורות רחוקות מהשד, כגון בעצמות ובכבד. הפרוגנוזה בשלב זה היא באוןפ כללי 16% לפי ה- American Cancer Society, כלומר ישנם 16% סיכויי החלמה. הטיפול שאותו התחילה חברתך הוא טיפול כמותרפי הנמצא יעיל במספר סוגי סרטן, כגון סרטן השד וסרטן הקיבה. אך זוהי תשובה כללית ביותר. איני יכולה לתת לך תשובה ספציפית לגבי אחוזי ההחלמה של חברתך, מכיוון שאיני יודעת עד כמה מפושט הסרטן, אם ישנן בלוטות נגועות בבית השחי, מהו גודל הגרורות בכבד ואם ישנם נגעים נוספים. כדי לקבל מידע מפורט יש להתייעץ עם האונקולוג המטפל של חברתך. רפואה שלמה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

לא ציינת מה גובהך, אולם איבדת בחצי שנה מעל 50% ממשקל גופך, ומצב זה מסכן אותך מאוד מבחינה בריאותית. זה מצוין שאת רוצה לשנות את המצב, אך במקרה של איבוד משקל קיצוני כל כך, כמו שאת מתארת, מומלץ שתלכי לאחד המרכזים להפרעות אכילה הנמצאים ברחבי הארץ. אני בטוחה שרופא המשפחה שלך יוכל לסייע לך למצוא מרכז קרוב למקום מגוריך. במקום כזה יוכלו להתאים לך דיאטה שתאפשר עליה הדרגתית עד למשקל הרצוי, בלי פחד מהשמנה, ויוכלו לספק לך גם תמיכה נפשית לצורך תהליך זה. בהצלחה. קרא עוד

ניכר כי הממצא הבולט בבדיקה הגופנית הוא חשד לגירוי של אחד משורשי חוט השדרה. גירוי כזה יכו להיגרם על ידי גורמים שונים, והגורם השכיח בגיל מבוגר הוא פריצת דיסק. עקב גילה הצעיר, יש להתייחס באופן שונה ובזהירות רבה יותר לבירור הרפואי, כיוון שאצל ילדים יש לעיתים סיבות שונות לכאבי גב. ההחלטה על סוג בדיקת ההדמיה שבה יעשה שימוש בהמשך הבירור צריכה להתקבל על ידי הרופא המטפל בהתאם לסיפור המקרה ולתוצאות הבדיקות שכבר נעשו, ודרכי הטיפול תלויות באבחנה. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד קרא עוד

ראשית, ישנה האפשרות של העלאת מינון הטיפול התרופתי, לפחות באופן זמני. שנית, כדאי לבחון אם השתנה משהו בנסיבות החיים שלך אשר עלול לגרום להחמרה שאתה מרגיש בשבוע האחרון. לעיתים קורים דברים בחיים שמעלים באופן זמני את מידת המתח בו האדם נמצא, ואז יש חזרה חלקית של תופעות החרדה או הדיכאון. אם אכן הצלחת למצוא איזשהו שינוי חיים שמסביר את העניין, בדרך כלל ההמלצה היא להמתין, ולא לעשות שינוי בטיפול. כאשר ענייני החיים יסתדרו, תחוש טוב יותר. שלישית, כפי שאולי ראית בתשובות קודמות באתר, אני מאד ממליצה על טיפול פסיכולוגי, שמאפשר לטפל בדברים שתרופות אינן מספיקות עבורם. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

בדיקת רנין אקטיביטי (plasma renin activity test או בדיקת PRA) נעשית כדי לברר את הסיבה ליתר לחץ דם. רנין הוא אנזים המופרש מהכליה ומתחבר לסובסטראט המופרש מהכבד, ויחד, כתגובה ללחץ, הם מכווצים את כלי הדם. ערך גבוה של אנזים זה מעיד על יתר לחץ דם כלייתי. תוצאות תקינות של הבדיקה הן פחות מ-1.5 ננוגרם למיליליטר לשעה במנוחה, ו-1 עד 3 ננוגרם למיליליטר לשעה בעמידה. אם היחידות שבהן נמדד הערך במקרה שלך הן ננוגרם למיליליטר לשעה, הערך אכן גבוה. ערך גבוה יכול להעיד על דיאטה דלת מלח או על ערכים נמוכים של אשלגן בגוף, וכן על יתר לחץ דם עקב מחלת כליות, מחלת אדיסון, פעילות יתר של בלוטת התריס וכדומה. אמליץ לך לפנות לרופא המטפל להתייעצות ולשם קבלת טיפול מתאים ליתר לחץ הדם. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

לפי ה - clinical up to date, אציקלוביר המשמשת לטיפול בהרפס שייכת לקבוצה B מבחינת סיכון לעובר בשימוש בזמן ההריון. כלומר, אין עדות לסיכון בבני אדם. מאיסוף נתונים בין השנים 1984-1999 לא מצאו עליה בפגמים מולדים אצל נשים שנחשפו לאציקלוביר לעומת נשים שלא נחשפו לתרופה אך מדובר במדגם קטן. לעומת זאת, באתר שנקרא safefetus (הקישור מופיע בהמשך התשובה) התרופה משתייכת לקבוצה C כיוון שמחקרים בחיות הוכיחו שיש נזק לבלוטת התימוס וחסרים במערכת החיסון בחיות שנחשפו לתרופה בעודן ברחם. הם מוסיפים ואומרים שלא נאספו מספיק נתונים בבני אדם אך, ממה שידוע הסיכון לעובר או לתינוק הוא מינימלי. בכל מקרה, בהיעדר מספיק נתונים בעלון התרופה מצויין שיש להשתמש בתרופה בזהירות בזמן הריון ורק אם הדבר הכרחי. בכל מקרה יש להתייעץ ברופא/ת נשים. לא צויין בשום מקום במפורש אך סביר להניח שחשיפה משימוש חיצוני פחות מסוכנת משימוש בכדורים. בכל מקרה על מנת שתהיי רגועה, אני ממליצה לך להתייעץ עם רופא/ת הנשים שלך. אם תרצי לעיין במידע על התרופה הקישור מצ"ב. http://www.safefetus.com/DrugDetail.asp?...=3616 קרא עוד

ראשית, רמת קריאטינין של 1.1 נחשבת לתקינה. מדויק יהיה לומר כי הערכים התקינים משתנים בהתאם למעבדה הבודקת, ולכן אם הרופא שלך אמר שזה לא תקין, כנראה שהדבר יחסי לרמה הבזלית שלך (הרמה שלפני תחילת הטיפול בליתיום). אבל ככלל, לא מדובר בערך חריג. ידוע שליתיום פוגע בבלוטת התריס וגורם היא היפותירואידיזם, כלומר לתת-פעילות של הבלוטה. במצב זה, ערך ה- TSH עולה, בניסיון כושל של הגוף לייצר את הורמוני התריס. אצלך ערך רמת ה- TSH נוטה לכיוון המצביע על יתר פעילות הבלוטה, וזה פחות מתאים לפגיעה הצפויה מן השימוש בליתיום. בנוסף, ערכי ה- T3 וה- T4 שלך תקינים, וזה חשוב. מה שהייתי עושה זה מפסיקה בהדרגה את התרופה וחוזרת על הבדיקות בהפרשי זמן של שבוע-שבועיים. הממצאים החריגים צפויים לחזור לנורמה. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

GVS או Graft Verses Leukemia, זו תגובה חיסונית של התאים המושתלים בהשתלת מוח עצם כנגד התאים הסרטניים. ציינת בשאלתך כי עברת השתלת מוח עצם, לכן שאלתך לא ברורה לי לגמרי. מידע נוסף לגבי GVS תוכלי למצוא בשאלה שנשאלה בעבר באתר: http://www.infomed.co.il/questions/q_061305_6.htm קרא עוד

מחלת השימוטו היא הסיבה הנפוצה ביותר לתת-פעילות של בלוטת התריס והטיפול בה היא נטילת כדורי אלטרוקסין. היא לא גורמת לחוסר תגובה לטיפול או לתגובת יתר לטיפול. אם רמות ה- TSH בגדר הנורמה כאשר את נוטלת 7-8 כדורי אלטרוקסין בשבוע, אז זהו כנראה המינון המתאים לך ואין צורך להעלות אותו. אם רמות ה-TSH נמוכות, אז כנראה המינון של אלטרוקסין גבוה מדי. יש צורך במעקב ואיזון המינון. בכל מקרה, אם את מרגישה טוב - אין סיבה להיות בלחץ. התייעצי אם הרופאה שלך לגבי חזרה הדרגתית למינון הקודם. בכרוב (וגם באפרסקים, צנוניות, סויה, בוטנים ותרד) ישנם חומרים (כגון thioglucosides) שיכולים תאורטית להפריע ביצור הורמוני בלוטת התריס. אין שום מאמרים רפואיים מדעיים המעידים שאכילת כרוב משפיעה לרעה באופן מעשי, גם לא באנשים הסובלים מתת-פעילות של הבלוטה. רק באנשים עם דיאטה דלת יוד (בארצות העולם השלישי) ייתכן תאורטית נזק מאכילה מוגזמת של כרוב (אין עדויות שמצב זה באמת קיים). קרא עוד