דלג לתוכן

שאלות ותשובות - עמוד 649

 אני בת 50. לפני שלושה חודשים הצטננתי. כאב גרון, שיעולים קשים,  דלקת במיתרי הקול, כאבי שרירים ופרקים בידיים בלבד.  אחרי חודש, כשראיתי שהמחלה לא מתקדמת באופן הרגיל, פניתי לרופא  שערך בדיקות יסודיות ואני מפרטת כאן מה שיצא בחלק שבו ביקש לדעת על  מחלת הנשיקה:  CMVIgG > 35  CMVIgM negative  EBV.VCA IgG positive  EBV.EBNA positive  EBV.VCA IgM negative   היום, שלושה חודשים אחרי תחילת המחלה, אני עייפה ותשושה, ויש לי  המשך תחושה של שפעת, מה שמאוד מחליש אותי.  נא ענו לי האם זו מחלת הנשיקה, ואם לא מה זה נראה. תפקודי הכבד  יצאו בסדר ובלוטת התריס בסדר וכל שאר הבדיקות בסדר.
אני בת 50. לפני שלושה חודשים הצטננתי. כאב גרון, שיעולים קשים, דלקת במיתרי הקול, כאבי שרירים ופרקים בידיים בלבד. אחרי חודש, כשראיתי שהמחלה לא מתקדמת באופן הרגיל, פניתי לרופא שערך בדיקות יסודיות ואני מפרטת כאן מה שיצא בחלק שבו ביקש לדעת על מחלת הנשיקה: CMVIgG > 35 CMVIgM negative EBV.VCA IgG positive EBV.EBNA positive EBV.VCA IgM negative היום, שלושה חודשים אחרי תחילת המחלה, אני עייפה ותשושה, ויש לי המשך תחושה של שפעת, מה שמאוד מחליש אותי. נא ענו לי האם זו מחלת הנשיקה, ואם לא מה זה נראה. תפקודי הכבד יצאו בסדר ובלוטת התריס בסדר וכל שאר הבדיקות בסדר.
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

שלום רב עייפות אכן יכולה להתרחש כתוצאה מזיהום בנגיף (וירוס) ולהימשך מספר חודשים רב לאחר הזיהום הנגיפי. תוצאות הבדיקות שאת מתארת מורות כי נדבקת בעבר בנגיף ה- EBV ובנגיף ה- CMV, שניהם נגיפים העשויים לגרום למחלת הנשיקה (מונונוקלאוזיס). יחד עם זאת, אין כל הוכחה בספרות הרפואית כי נוכחות נוגדנים אלו, המורים כאמור על הדבקה בעבר, מורים כי נגיפים אלו גורמים לך היום לעייפות ממנה את סובלת. לכן, לא הייתי מתייחס לעייפות כאילו היא נגרמת על ידי זיהום נגיפי אלא ממשיך בבירור. יש לקחת בחשבון כי עייפות כפי שאת מתארת יכולה להיגרם על ידי גורמים זיהומיים אחרים, הפרעות בבלוטות, חוסר ויטמינים, חרדה או דיכאון או . תסמונת העייפות הכרונית כיוון שהעייפות שלך נמשכת פחות מששה חודשים, לא ניתן כעת לאבחן את מחלתך כתסמונת העייפות הכרונית. מומלץ להמשיך בבירור הרפואי. קרא עוד

 אני בן 69. עסקתי בפעילות גופנית רבה, במיוחד אירובית (ריצה) והרמת משקלות, בהתאם לגילי ויכולתי. לפני 20 שנה עברתי אוטם בשריר הלב, אך הפעילות הגופנית לא ניזוקה. כ-15 שנה לא לקחתי תרופות, למעט מייד אחרי ההתקף. באישור רופא הפסקתי את התרופות לחלוטין.   לפני כ-5 שנים הוחלף הרופא, ובבדיקה שכללה צנתור נדרש ממני לקחת תרופות. חלה מייד ירידה בכושר הגופני שלי, שעד היום איני מסוגל לשפרו. הגרוע מכל הוא שאני מגיע למשל לדופק של 90-85, אני יכול להתמיד בזה זמן ממושך, אך כשאני מגביר מאמץ והדופק מטפס מעל 100, מתחיל להופיע קוצר נשימה, הנובע, לדעתי, מירידה בדופק שעומד על כ-40 פעימות.   הסימפטום הזה כולל הפסקות די ארוכות, אך הוא יכול להימשך אפילו 12 שעות. לאחר שהכל נרגע אני מרגיש טוב. הדופק מגיע ל-60 בערך, ואין קוצר נשימה, אלא אם כן אני מתחיל בפעילות גופנית.   כשסיפרתי לרופא על בעיות אלה הוא המליץ על צנתור וכך נעשה. לא חל כל שינוי לרעה במצב הלב, והוא כפי שהיה בצנתור לפני 6 שנים. הוחלט להוריד את מינון של התרופה  דימיטון מפעמיים ביום (3.25) לפעם אחת. אני נוטל 3.25 מ"ג דימיטון ו-80 מ"ג  דיובאן פעם ביום.   מה יכול לגרום לירידה בדופק במקום לעלייתו עקב הגברת המאמץ הגופני? ראיתי באינדקס התרופות שבאתר שאסור לקחת דיובאן יחד עם נוגדי בטא (דימיטון). האם זה נכון?
אני בן 69. עסקתי בפעילות גופנית רבה, במיוחד אירובית (ריצה) והרמת משקלות, בהתאם לגילי ויכולתי. לפני 20 שנה עברתי אוטם בשריר הלב, אך הפעילות הגופנית לא ניזוקה. כ-15 שנה לא לקחתי תרופות, למעט מייד אחרי ההתקף. באישור רופא הפסקתי את התרופות לחלוטין. לפני כ-5 שנים הוחלף הרופא, ובבדיקה שכללה צנתור נדרש ממני לקחת תרופות. חלה מייד ירידה בכושר הגופני שלי, שעד היום איני מסוגל לשפרו. הגרוע מכל הוא שאני מגיע למשל לדופק של 90-85, אני יכול להתמיד בזה זמן ממושך, אך כשאני מגביר מאמץ והדופק מטפס מעל 100, מתחיל להופיע קוצר נשימה, הנובע, לדעתי, מירידה בדופק שעומד על כ-40 פעימות. הסימפטום הזה כולל הפסקות די ארוכות, אך הוא יכול להימשך אפילו 12 שעות. לאחר שהכל נרגע אני מרגיש טוב. הדופק מגיע ל-60 בערך, ואין קוצר נשימה, אלא אם כן אני מתחיל בפעילות גופנית. כשסיפרתי לרופא על בעיות אלה הוא המליץ על צנתור וכך נעשה. לא חל כל שינוי לרעה במצב הלב, והוא כפי שהיה בצנתור לפני 6 שנים. הוחלט להוריד את מינון של התרופה דימיטון מפעמיים ביום (3.25) לפעם אחת. אני נוטל 3.25 מ"ג דימיטון ו-80 מ"ג דיובאן פעם ביום. מה יכול לגרום לירידה בדופק במקום לעלייתו עקב הגברת המאמץ הגופני? ראיתי באינדקס התרופות שבאתר שאסור לקחת דיובאן יחד עם נוגדי בטא (דימיטון). האם זה נכון?
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

ראשית, המידע הרפואי שסיפקת מוגבל מכדי שאפשר יהיה לתת לך תשובה מדויקת. חסר מידע בסיסי כמו ההיסטוריה הרפואית המדוייקת, וכמובן תוצאות בדיקות העזר העדכניות. באופן כללי, ניתן לומר כי כל החמרה במצבך או ירידה ביכולתך הגופנית מצדיקה ביקור אצל הקרדיולוג. בנוגע להאטת קצב תוך כדי פעילות גופנית, ישנם כמה גורמים אפשריים, הכוללים נזקים ותיקים כתוצאה מאוטם הלב, הפרעות במערכת ההולכה החשמלית בלב, ואף תוצאות של הטיפול התרופתי (מינון יתר של חוסמי בטא או בולמי תעלות סידן, לדוגמה). במקרה שלך, הדימיטון הוא חשוד מוביל, והורדת המינון עשויה לפתור את הבעיה. כאשר מופיע קצב לב נמוך כל כך (40 פעימות לדקה), בעיקר אם הוא מלווה בתסמינים נוספים, כדוגמת חולשה ניכרת והתעלפות, מומלץ לפנות בדחיפות לבדיקת רופא במרפאה או בחדר מיון, לצורך הערכה ראשונית על ידי בדיקת אקג, לאיתור הגורם לקצב הלב המואט. מכל מקום, מומלץ להתייעץ עם הקרדיולוג המטפל, אשר מכיר את פרטיך ואת עברך הרפואי בנוגע לתופעה זו. שילוב התרופות שאתה מקבל מקובל ביותר. אם תביט היטב במידע שפורסם באתר בנוגע לשילוב דיובאן עם תרופות נוספות, תבחין כי ההערה התייחסה לסובלים מאי-ספיקת לב, אשר בהם נמצאה תועלת ירודה בשילוב 3 סוגי תרופות, אחת מהן היא חוסמי בטא, והשתיים האחרות משתייכות לתרופות הפועלות על מערכת רנין-אנגיוטנסין, על חלקים שונים בה. הראשונה היא מעכבי ACE והשניה חוסמי הרצפטור לאנגיוטנסין 2, אשר הדיובאן משתייך אליה. מהמידע מסרת משתמע כי בשלב זה אינך סובל מאי-ספיקת לב, שלא היתה מאפשרת מאמץ גופני מתמשך, אלא ממחלת לב איסכמית. גם אינך מטופל בשילוב המשולש המפורט לעיל, אלא רק בשתי תרופות מתוכו, ולכ, ההערה לעיל אינה רלוונטית לגביך בשלב זה. ד"ר תהילה חג'ג' - אינפומד קרא עוד

 אני בת 33, בשבוע ה-19, הריון ראשון. לפני ההריון גיליתי  רמת TSH גבוהה במקצת (בסביבות 6-5). רמת  ה- T3 ורמת  ה- T4 בטווח התקין.   התחלתי טיפול  באלטרוקסין, בהתחלה חצי כדור של 25 מק"ג ולאט לאט עלינו לכדור של 50 ביום, עד שהגענו לתוצאה תקינה ומאוזנת. התוצאה התקינה האחרונה התקבלה כאשר הייתי בשבועות הראשונים של ההריון. אתמול שוב עברתי בדיקת מעקב והתגלה כי ערכי ה- TSH עלו שוב, ל-5.6. הבנתי שתת-פעילות הבלוטה עשויה לפגוע בעובר ואני מאוד מודאגת! האם זה נכון במקרה שלי? האם הערכים שלי גבוהים ויכולים לגרום לפגיעה? האם בזמן שעבר בין הבדיקה האחרונה התקינה לזו של אתמול יתכן שנגרם נזק?
אני בת 33, בשבוע ה-19, הריון ראשון. לפני ההריון גיליתי רמת TSH גבוהה במקצת (בסביבות 6-5). רמת ה- T3 ורמת ה- T4 בטווח התקין. התחלתי טיפול באלטרוקסין, בהתחלה חצי כדור של 25 מק"ג ולאט לאט עלינו לכדור של 50 ביום, עד שהגענו לתוצאה תקינה ומאוזנת. התוצאה התקינה האחרונה התקבלה כאשר הייתי בשבועות הראשונים של ההריון. אתמול שוב עברתי בדיקת מעקב והתגלה כי ערכי ה- TSH עלו שוב, ל-5.6. הבנתי שתת-פעילות הבלוטה עשויה לפגוע בעובר ואני מאוד מודאגת! האם זה נכון במקרה שלי? האם הערכים שלי גבוהים ויכולים לגרום לפגיעה? האם בזמן שעבר בין הבדיקה האחרונה התקינה לזו של אתמול יתכן שנגרם נזק?
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

נזק לעובר מבלוטת התריס שאינה מאוזנת נגרם בדרך כלל רק כעבור תקופה ארוכה של חוסר איזון. מכיוון שאת במעקב, ואת נמצאת באיזון של הבלוטה בדרך כלל, אין לך ממה לחשוש, מה גם ששינויים קלים של יציאה מאיזון אינם גורמים למומים. חשוב להמשיך להיות במעקב, ולשמור עד כמה שאפשר על איזון הבלוטה. ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

 אבקש לדעת מאיזה מזון עלי להימנע או להפחית על מנת להפסיק תופעה  של נפיחנות ההולכת ומחמירה.  ככל שניסיתי, לא הצלחתי לשים לב לסוג המזון המגביר את התופעה.  אני נמנעת באופן כללי מכרוב, שעועית וסוגי מזון הידועים כזרזים.
אבקש לדעת מאיזה מזון עלי להימנע או להפחית על מנת להפסיק תופעה של נפיחנות ההולכת ומחמירה. ככל שניסיתי, לא הצלחתי לשים לב לסוג המזון המגביר את התופעה. אני נמנעת באופן כללי מכרוב, שעועית וסוגי מזון הידועים כזרזים.
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

גזים במעי (תופעה הנקראת באנגלית flatulence) נוצרים כאשר מזון שלא מתעכל ונספג במעי הדק מגיע למעי הגס כאשר אינו מעוכל, שם הוא מפורק ע"י חיידקים שהם חלק מהסביבה הטבעית של המעי הגס, ואשר בתהליך הפירוק יוצרים גזים כמו מתאן ופחמן דו חמצני. ייתכן מאוד שיצירת הגזים אצלך מוגברת עקב אכילה מרובה מדי של חלב ומוצריו, אשר אינם מצליחים להתעכל. עם הגיל כמות האנזימים המפרקים את סוכר חלב במעי יורדת, והסבילות לחלב יורדת אף היא. תופעה זו נקראת גם רגישות או אלרגיה לחלב. תוכלי לבצע תבחין נשיפה אצל גסטרואנטרולוג לקיום בעיה זו. בנוסף להימנעות ממזון "יוצר" גז כמו שעועית, חומוס וקטניות אחרות, מומלצת אכילה איטית, הימנעות משתיית משקאות מוגזים, הימנעות ממסטיקים, הימנעות ממאכלים המכילים קסיליטול וסורביטול שהם תחליפי סוכר דיאטטיים ששניהם לא מתעכלים בצורה טובה ועשויים לעודד יצירת גז במעי. למידע נוסף בקשר לדיאטה הספציפית שכדאי לעשות, מומלצת פניה לדיאטנית. קרא עוד

 אני בת 55, ולפני שנתיים עברתי כריתת רחם. בבדיקת צפיפות עצם גילו אצלי אוסטאופניה. לאמי יש אוסטאופרוזיס. טופלתי  בפוסלן ובכדורי קלציום פלוס D. האנדוקרינולוגית החליפה לי את הפוסלן  באוויסטה.   האם אין בעיה לכרותת רחם ושחלות לקחת אוויסטה? עד לפני חודש טופלתי  באסטרופם, אך בגלל שגילו אצלי גוש בשד, שהיה שפיר, החלטתי להפסיק עם האסטרופם. האם זו החלטה נכונה?
אני בת 55, ולפני שנתיים עברתי כריתת רחם. בבדיקת צפיפות עצם גילו אצלי אוסטאופניה. לאמי יש אוסטאופרוזיס. טופלתי בפוסלן ובכדורי קלציום פלוס D. האנדוקרינולוגית החליפה לי את הפוסלן באוויסטה. האם אין בעיה לכרותת רחם ושחלות לקחת אוויסטה? עד לפני חודש טופלתי באסטרופם, אך בגלל שגילו אצלי גוש בשד, שהיה שפיר, החלטתי להפסיק עם האסטרופם. האם זו החלטה נכונה?
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

אסטרדיול (אסטרופם) הוא אסטרוגן ממקור סינתטי או טבעי בעל פעילות חזקה, המקביל להורמון המין הנשי האנדוגני. שימושו הנפוץ ביותר הוא כטיפול הורמונלי חלופי (HRT) בתסמיני גיל המעבר הכוללים גלי חום, הזעות לילה ושינויים וגינליים כגון גירוד, צריבה ויובש. בשימוש ממושך עולה הסיכון למחלות לב, שבץ מוחי, לבעיות בכלי דם בריאות או ברגליים, ליתר לחץ דם, לסרטן השד, לסרטן בשחלות, לסרטן הרחם, ולדמנציה. ראלוקסיפן, או אוויסטה, היא תרופה חדשה לטיפול ולמניעת דלדול עצמות (אוסטאופורוזיס) בנשים לאחר גיל המעבר. לראלוקסיפן יש השפעה דמויית אסטרוגן על העצם, והיא מפחיתה את דלדול העצם ומגבירה את צפיפותה. בנוסף לכך, לראלוקסיפן יש פעילות מנוגדת לאסטרוגן ברירית הרחם וברקמת השד, והשפעתה להקטנת הסיכון לחלות בסרטן השד נחקרת. אין מניעה להשתמש בתרופה זו לאחר כריתת רחם ושחלות. עוד מידע על אוויסטה ועל אסטרופם תוכלי לקרוא באינדקס התרופות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=347 קרא עוד

 בסקירת מערכות רגילה שנערכה בשבוע 22 "לא הודגמו חדרי הלב בבירור ולא הודגמה המחיצה הבין- חדרית לכל האורך" (ציטוט). מה זה אומר? מהן ההשלכות אם הדבר נכון? האם יש לעובר סיכוי לחיות? האם יכולים להיות פגמים נוספים? מה הצעדים הנדרשים כעת?
בסקירת מערכות רגילה שנערכה בשבוע 22 "לא הודגמו חדרי הלב בבירור ולא הודגמה המחיצה הבין- חדרית לכל האורך" (ציטוט). מה זה אומר? מהן ההשלכות אם הדבר נכון? האם יש לעובר סיכוי לחיות? האם יכולים להיות פגמים נוספים? מה הצעדים הנדרשים כעת?
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

ייתכן וההדגמה החלקית אותה ציינת נבעה מקשיים טכניים (לדוגמה, מנח העובר בעת הבדיקה, דופן בטן עבה אצל האם) וייתכן כי מדובר בבעיה אמיתית. יש לבצע ניסיון נוסף להדגמת לב העובר על ידי סקירה מכוונת ולשקול אם צריך אקו לב עובר. אם אכן מדובר בפגמים אמיתיים, ייתכן ויש גם מומים נלווים ויש צורך להרחיב את הבירור. קרא עוד

 האם יש קשר בין נוכחות הליקובקטר פילורי לבין תת-משקל או גובה נמוך בהרבה מן הממוצע בגיל ההתבגרות?
האם יש קשר בין נוכחות הליקובקטר פילורי לבין תת-משקל או גובה נמוך בהרבה מן הממוצע בגיל ההתבגרות?
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

אינני מכיר קשר ישיר בין נוכחות הליקובקטר פילורי לבין תת-משקל או גובה. אם נוכחות החיידק מלוות באי נוחות בבטן ותסמינים אחרים, כגון כאבים ברום הבטן, צרבות או דימומים, אזי מדובר כנראה בכיב של הקיבה או בתריסריון שנגרם בגלל החיידק. במקרה של כיב קיבה (gastric ulcer) יכולה בהחלט להיות ירידה במשקל, משום שהתסמינים שהזכרתי קורים מייד לאחר האכילה ומונעים מהחולה להמשיך לאכול וגורמים לסבל. בברכה, ד"ר עידו ווליניץ - אינפומד קרא עוד

 בתי בת 4 מוצצת אצבע ותולשת את שערותיה. מה הסיבה?
בתי בת 4 מוצצת אצבע ותולשת את שערותיה. מה הסיבה?
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

התופעה שאת מתארת של תלישת שערות נקראת טריכוטילומניה. מציצת אצבע ותלישת שערות בגיל זה, או בכל גיל אחר, יכולות להיות תוצאה של לחץ נפשי, או ביטוי של מחלה פסיכיאטרית או נוירולוגית. פעולות אלה נעשות מפני שהן עוזרות להפחתת המתח הנפשי. כדאי לשים לב: האם יש לחץ בגן או בית? האם הילדה חוותה אירוע חריג או טראומטי לאחרונה? אם התופעה אינה חולפת, אולי כדאי להתייעץ עם פסיכיאטר. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד

 ביצעתי דיקור של מי שפיר לפני כחמישה שבועות. עדיין אין אפשרות להפריד כרומוזומים לאיתור מומים. בצעו בדיקת FISH ושללו תסמונת דאון. אילו עוד מומים ניתן לגלות בבדיקת מי השפיר? והאם רצוי שאעשה דיקור נוסף במידה שלא יצליחו לפענח בבדיקה הקיימת?
ביצעתי דיקור של מי שפיר לפני כחמישה שבועות. עדיין אין אפשרות להפריד כרומוזומים לאיתור מומים. בצעו בדיקת FISH ושללו תסמונת דאון. אילו עוד מומים ניתן לגלות בבדיקת מי השפיר? והאם רצוי שאעשה דיקור נוסף במידה שלא יצליחו לפענח בבדיקה הקיימת?
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

לא הבנתי משאלתך אם אמרו לך שבדיקת מי השפיר לא הצליחה או שיש עוד סיכוי שהם יוכלו לבדוק את הכרומוזומים. בבדיקת מי שפיר ניתן לראות כל שינוי גנטי שיודעים עליו בכרומוזומים. המטרה העיקרית של הבדיקה בגיל של נשים הרות בגיל מבוגר יחסית היא באמת לבדוק נשאות לתסמונת דאון, אבל גם לבדוק את תקינות הכרומוזומים. אני ממליצה לך להתייעץ עם הרופא המטפל, ולאחר שקלול של כל תוצאות הבדיקות שלך, להחליט אם יש טעם בבדיקה נוספת. בלי עוד מידע, לא אוכל לומר לך מה כדאי או מומלץ. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

רופאים מומלצים
ד"ר עירא בכר
ד"ר עירא בכר אורתופדיה
5
( 5 חוות דעת )
"מקצועי ואדיב"
ד"ר יהונתן קפלן
ד"ר יהונתן קפלן עור ומין
4.9
( 149 חוות דעת )
"ד"ר קפלן והצוות שלו היו מלאי אמפטיה ומקצועיים ."
ד"ר ראובן אייכנבאום
ד"ר ראובן אייכנבאום נוירולוגיה
4.8
( 6 חוות דעת )
"ד"ר אייכנבאום רגיש למצבנו. שם לב לשיפור במצב, על אף שעברה כמעט שנה מהפעם האחרונה בה היינו בביקור. הוא היה רגיש ואדיב וקשוב"
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו