שאלות ותשובות - עמוד 648

מאת: מערכת אינפומדהסיבה לשיתוק חד-צדדי של מיתרי הקול היא בדרך כלל פגיעה בעצב הגרוני החוזר (recurrent laryngeal nerve) המעצבב את מיתרי הקול. הגורמים האפשריים לפגיעה בעצב זה הם רבים וכוללים פגיעה בעצב במהלך ניתוחים באזור הצוואר, גידולים שונים, חבלה יבשה בחזה ובצוואר. כאשר לא מוצאים סיבה ברורה לפגיעה, היא מקוטלגת כפגיעה על רקע אידיופתי, ובדרך כלל הסיבה לה היא זיהום נגיפי של דרכי הנשימה. אם אין ברקע של אימך ניתוחים שנעשו לאחרונה, אז יש לשלול גידולים באזור הצוואר. סיפרת שאמך עברה בירור שכלל בדיקת CT, ושלא נמצאו ממצאים חמורים כלשהם. השאלה הנשאלת היא אם היתה לה איזושהי הצטננות או מחלה נגיפית בזמן האחרון. חלק מהמקרים של שיתוק חד-צדדי של מיתרי הקול עוברים לבד, ללא שום טיפול. לא הוכח שמנוחה או תרגילי קול עוזרים לריפוי. כמו כן לא הוכח שטיפול תרופתי כלשהו עוזר לריפוי, אם כי ישנם רופאים אשר נותנים טיפול קצר בסטרואידים כאשר רוצים להפחית את הדלקת אשר גורמת לעצב להפסיק לעבוד. כדי לבסס את האבחנה ולהחליט על דרך הטיפול, ניתן גם לעשות בדיקת אלקטרומיגרפיה אשר בודקת את הפעילות החשמלית של השרירים של תיבת הקול. ישנו גם טיפול ניתוחי, אך רופאי אף-אוזן-גרון ממליצים בדרך כלל לחכות בין שישה חודשים לשנה כדי לאפשר למיתר הקול להתרפא בעצמו. אני מציע שתפנו לרופא המטפל ותדונו איתו על אפשרויות הטיפול השונות כדי להתאים את הטיפול הטוב ביותר לאמך. החלמה מהירה, ד"ר יצחק פרברוב - אינפומד קרא עוד

מאת: מערכת אינפומדזה לא מזיק בכלל. אם גרמה לעצמה שטפי דם פנימיים, כדאי לשקול ללכת לבדיקת רופא לפי חומרת הבעיה. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד

מאת: מערכת אינפומדכן, יש מספר דיווחים שבאופן נדיר לוסטראל יכול לגרום לראיה כפולה, ראייה מטושטשת, רגישות לאור, גירוי הלחמית, ויובש בעיניים. אם את סובלת מאי אלו מהנ"ל, מומלץ להתייעץ עם הרופא שלך לגבי טיפול מתאים. קרא עוד

מאת: מערכת אינפומדברוב המקרים ניתן לטפל בכאב ראש בתרופות ללא מרשם כמו פאראצטאמול, אספירין, איבופרופן, דיפירון, נאפרוקסן ועוד. להלן קישור למאמר בנושא כאבי ראש - אבחון, דרכי התמודדות וטיפול שהתפרסם באינפומד: http://www.infomed.co.il/headache.asp קרא עוד

מאת: מערכת אינפומדחצי שנה הוא זמן די ממושך לכאב והפרעה שאת מתארת. העובדה שאת צעירה לא מונעת כלל את האפשרות שמדובר בפריצת דיסק. את מתארת סימנים של לחץ על העצב, שיכול להיגרם על ידי פריצת דיסק. בדיקת MRI או CT תוכל לבדוק זאת. יש לטפל בבעיה בהקדם, וסביר שיש לה פתרונות בפיזיותרפיה. פני בהקדם לאורתופד, חבל להמשיך לסבול. בהצלחה, קתרין אטל - פיזיותרפיסטית קרא עוד

מאת: מערכת אינפומדאיזור הקרסול אינו אזור קלאסי של צבר בלוטות לימפה, כך שסביר להניח שהכאב נגרם לך מסיבות אחרות. כדאי לפנות לאורתופד לבדיקת הקרסול לאחר הפציעה, ולרופא כללי על מנת לבדוק את מצב הבלוטות בגוף. בלוטות מתנפחות מעת לעת בד"כ בשל זיהומים, בעיקר ויראליים. מאוד שכיח לגלות נפיחות שאח"כ חולפת, מבלי להשאיר סימנים. קרא עוד

מאת: מערכת אינפומדאת ודאי מתכוונת לנוגדנים של אנטי D. לא ציינת מהו סוג הדם שלך, אני משערת שאת RH שלילי. האם קיבלת זריקת חיסון לאחר ההריונות הקודמים? ישנו סיכון ששוב תהיה פגיעה בעוברים על ידי הנוגדנים שנמצאים בדמך כפי שקרה בהריון הקודם. רעלת ההריון אינה קשורה לנוגדנים, אך את נמצאת בסיכון לרעלת גם בהריון הנוכחי. עלייך להיות במעקב צמוד של רופא מומחה להריון בסיכון גבוה. יש לבדוק כל הזמן את רמת הנוגדנים על מנת לבדוק אם אפשר לתת לך חיסון. חיסון אנטי D מאוד יעיל ומונע את הפגיעה בעוברים. אם לא יתאפשר לתת לך את החיסון במהלך ההריון, אפשר לתת אותו לעוברים מייד לאחר הלידה. ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד


מאת: מערכת אינפומדאם אינך יכולה לראות רופא עור, אנא פני לרופא המשפחה בשלב ראשון על מנת לבדוק באופן כללי איך ניתן לעזור לך, והאם מדובר בתופעה אלרגית, אז יעזרו תרופות אנטיהיסטמיניות, פנרגן או סטרואידים או שמדובר בתופעה אחרת. קרא עוד

מאת: מערכת אינפומדבתי בת הארבע עברה לפני כ- 8 חודשים 3 התקפי פרכוס בתוך כחודש. אשר על כן אובחנה כחולת אפילפסיה (בדיקות EEG תקינות) והוחל במתן טגרטול, CC X 3, 4 ביום. מאז אין התקפים וגם לא התנתקויות. שאלותי: א. האם ייתכן שהתרופה היא הגורם לשיעור יתר שיש לה, ולעייפות (חזרה לישון צהרים) ? ב. הרופא מתנגד בתוקף להורדת מינון למרות שאנו רוצים, כי אנו בתחושה שבשל התהליך הסדור של לפחות שנתיים שקטות ייתכן שאנו מרעילים אותה לריק בתרופה. הניתן וכדאי ללחוץ על שינוי במינון? המינון של טגרטול בילדים מתחיל ב 5 mg/kg/day. ניתן להעלותו ל 10 mg/kg/day ואף ל- 20 mg/kg/day אם יש צורך. אנא חזור לאריזה וחשב כמה מ"ג תרופה יש בכל CC של תמיסה, ולפי זה תדע אם המינון גבוה או בסדר. באופן כללי אם היא ללא התקפים אז באמת חבל להוריד מינון ולסכן אותה בהתקף נוסף. שנתיים זה בד"כ פרק הזמן לאחריו מנסים להפחית או להפסיק תרופה. העייפות בהחלט יכולה לנבוע מהתרופה. מקרים בודדים של שיעור יתר דווחו בשימוש בטגרטול, והתופעה שכיחה יותר בשימוש בהידנטואין. [17/11/2002] קרא עוד


