שאלות ותשובות - עמוד 650

לאחר כריתת רחם וחצוצרות, התופעה העיקרית שיכולה להיווצר היא תסמונת גיל המעבר. אצל כל אישה, תסמונת גיל המעבר מתבטאת באופן שונה. הסימפטומים הנפוצים הם גלי חום, יובש בנרתיק, עייפות, שינויים במצב הרוח, עליה במשקל, אוסטאופורוזיס (איבוד מסת עצם). הטיפול הנפוץ ביותר הוא מתן הורמונים. אצל רוב הנשים נותנים אסטרוגן ופרוגסטרון, אך בנשים שאין להן רחם, אפשר לתת אסטרוגן בלבד. הבעיה במקרה שלך היא שלא נותנים בדרך כלל אסטרוגן לנשים שהיה להן סרטן השד או הנמצאות בסיכון גבוה לסרטן השד. את צריכה לגשת לרפא המטפל בשביל להחליט על אופן הטיפול, יכול להיות שכאשר תספרי לו על ההיסטוריה של סרטן השד אצלך במשפחה הוא ימליץ על דרכי טיפול שונות, או על מינון מאוד נמוך של אסטרוגן. ישנם גם טיפולים אלטרנטיביים בתופעות גיל המעבר, כגון ויטמין E, תזונה נכונה וצמחי מרפא שונים. אין הוכחות ברפואה הקונבנציונאלית ליעילות הטיפול הטבעי, אך יש נשים שמעידות על כך שטיפול כזה עוזר להן. לסיכום, גשי לרופא שלך, והחליטו יחד מהו הטיפול הטוב בשבילך. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

למטופלים בתרופות מדללות דם או נוגדות קרישה (כגון קומדין, אספירין, הפרין ועוד) לא מומלץ לצרוך מעל 3 גרם (3000 מיליגרם) של חומצות שומן אומגה 3 (EPA+DHA). אנא בדוק על האריזה האם הכמות היא 95 גרם או 95 מיליגרם. אם יש לך שאלות בנוגע לתרופות שאותן פירטת, שלח אותן לבאינפומד דרך דף משלוח השאלות ובחר בנושא "תרופות". http://www.infomed.co.il/writeUs.asp קרא עוד

הסיפור הרפואי שלך אינו ברור דיו. לטיפול בפרפור פרוזדורים נדרש ערך INR של 2.5 עד 3.5, ולפיכך יתכן שאינך נוטל את התרופה באופן קבוע, או שהמינון שנרשם לך נמוך מדי. עליך לפנות לרופא המשפחה שלך לצורך התאמת המינון. יש לבצע בדיקת INR בקופת חולים אחת לשבוע ובהתאם לתוצאות, להעלות או להוריד את המינון. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

רופאת המשפחה שלך צודקת. כאשר גודל הגידול יותר מסנטימטר אחד, הטיפול המומלץ הוא כריתה מלאה של בלוטת התריס, טיפול ביוד רדיואקטיבי ומתן אלטרוקסין לצורך הורדת ערכי ה-TSH לרמות אפסיות. טיפול ביוד רדיואקטיבי נמצא כמוריד עד 50% את שיעור החזרה המקומידת של הגידול. המינון המקובל הוא 30 מיליקירי, אך במקרה שלך הוחלט לתת מינון של 100 מיליקירי - המינון המומלץ במקרה של סרטן פוליקולרי, משום שהוא מעט יותר אגרסיבי מן הפפילרי. לאחר כריתה של בלוטת התריס עקב גידול, גם אם ניתן טיפול משלים ביוד רדיואקטיבי (כמו במקרה שלך) וגם אם לא, יש לתת טיפול באלטרוקסין. הטיפול מהווה גם טיפול חלופי, משום שהגוף אינו מייצר בעצמו את הורמוני התירואיד, וגם כטיפול המונע את הישנות הגידול, משום שה- TSH עשוי לגרום לגדילה של תאי הגידול, ולכן יש להוריד את רמתו למינימום, כדי להקטין את הסיכוי להישנות הגידול. יש חילוקי דעות בין המומחים באשר לערכי ה-TSH הרצויים. הרוב מסכימים שיש להוריד את הערך ל-0.1 mU/L, אך חלקם ממליצים על ערך נמוך מ-0.5 mU/L, ערך הגורם לדיכוי מספק של בלוטת התריס, ושהסיכון לסיבוכים בו (בעיקר אוסטאופורוזיס והפרעות בקצב הלב) קטן. בטיפול הזה יש להמשיך לכל החיים, ולא לשישה חודשים בלבד. לאחר 5 עד 10 שנות טיפול, ללא הישנות המחלה – ניתן לשקול להוריד את מינון האלטרוקסין. במהלך הטיפול יש לערוך בדיקות צפיפות עצם באופן שגרתי. בדרך כלל, התגובה לעלייה במינון מופיעה רק לאחר שבועיים, כך שאני לא בטוחה שכל תופעות הלוואי מהן את סובלת הן תוצאה של נטילת האלטרוקסין. כדאי לחזור על בדיקת TSH לאחר 6-3 שבועות מתחילת העלאת המינון, ואם הערכים אכן אפסיים, ותופעות הלוואי יימשכו, התייעצי עם הרופאה שלך באשר להפחתה קטנה במינון. ובכל זאת, כדאי לזכור שתפקידו של האלטרוקסין במקרה שלך הוא הקטנת הסיכוי להישנות הגידול, ולכן לא כדאי לוותר עליו. ד"ר ליה עשת - אינפומד קרא עוד

לכאבים בחזה קיימות סיבות רבות. אומנם לנשים בגיל 39 סיכון נמוך יחסית לתעוקת לב, בגלל הההשפעה המגינה של ההורמונים הנשיים, אבל כדאי יהיה לפנות לרופא המשפחה על מנת שיברר את המצב לאשורו. יש לברר האם הכאבים מופיעים בעת מאמץ או במנוחה, האם הם מלווים בקוצר נשימה, הזעה או בחילה, כיצד הם חולפים, האם מדובר באשה בריאה, ואם לא - מהן מחלות הרקע, ואילו תרופות היא נוטלת. כמו כן, צריך להעריך את גורמי הסיכון: סיפור משפחתי של מחלת לב איסכמית, עישון, סוכרת, יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם. קרא עוד

קרוב לוודאי שהקשיים בשינה הם תופעות לוואי של ציפרלקס, שישתפרו עם התרגלות הגוף לתרופה. המשיכי לקחת באופן סדיר. קרא עוד

הסיבה היא שהתרופה פרקודן מכילה שני מרכיבים פעילים: Oxycodone ו Aspirin. מאחר ו Oxycodone עדיין לא מופיע באינדקס התרופות שלנו, קיבלת רק Aspirin. להלן, מידע קצר וכללי על אוקסיקודון. אנו נוסיף בקרוב תרופה זו לאינדקס התרופות: אוקסיקודון הוא משכך כאבים נארקוטי ממשפחת האופיאטים. הוא משמש לטיפול בכאבים בינוניים עד חזקים, כמו כאבים שמקורם בניתוח, בפציעה או במחלות כרוניות כגון סרטן. אוקסיקודון דומה ביעילות למורפין וגורם פחות לתופעות לוואי כגון בחילה, הקאות, והזיות. לכן אוקסיקודון הוא תחליף טוב לחולים אשר אינם סובלים מורפין. אוקסיקודון מופיע גם בשילוב עם משככי כאבים לא נארקוטיים כמו אספירין או פאראצטאמול (פרקודן, פרקוסט). בעוד שמשככי כאב נארקוטיים פועלים במוח ומונעים מעבר אותות כאב במוח ובעמוד השדרה, משככי כאב לא נרקוטיים מונעים את גירוי קצות העצבים ופועלים באתר הכאב. עם זאת, אין הוכחה ברורה לכך ששילוב כזה יעיל יותר משימוש במשכך כאב אחד. נוסף לכך תכשיר משולב עלול לשלב גם את תופעות הלוואי של שתי הקבוצות. תופעות הלוואי הנפוצות של אוקסיקודון כוללות: חולשה, עייפות, טשטוש, סחרחורת, עצירות, בחילה והקאה. תופעות לוואי פחות נפוצות הן עצבנות, אי-שקט, בלבול והתעלפויות. יש לדווח מייד לרופא במקרה של קשיי נשימה, פריחה, עלייה או ירידה בקצב הלב. המינון המקובל הוא בדרך-כלל כדור אחד (אוקסיקודון 5 מ"ג) כל 6 שעות. חשוב לא להפסיק לקחת את התרופה בפתאומיות, אלא רק בהדרגה ובהוראת הרופא. כתרופות נארקוטיות אחרות השפעות התרופה פוחתות בדרך-כלל בשימוש ממושך עם הסתגלות הגוף, והתרופה עלולה לגרום לתלות אם לוקחים אותה לתקופות ממושכות. לכן חשוב להישמע להוראות הרופא, ולקחת את התרופה בהתאם למינון ולזמן שנקבעו. תרופות שעלולות להגיב עם אוקסיקודון ולהגביר את רעילותו הן: תרופות המדכאות את מערכת העצבים המרכזית (לדוגמה: אופיאטים אחרים, בנזודיאזפינים), תרופות להרדמה (יש לדווח לרופא לפני ניתוח), נוגדי היסטאמין (כלורפניראמין, דיפנהידראמין), מעכבי האנזים MAO, ונוגדי דיכאון ממשפחת הטריציקליים (אימיפראמין, אמיטריפטילין). כמו כן, אוקסיקודון עלול להגביר את השפעתן של תרופות נגד יתר לחץ דם. [04/08/2001] קרא עוד

מומחה במחלות זיהומיות קרא עוד

לפי הנוגדנים, נראה כי מדובר בזיהום חריף ב- EBV, הכוונה לזיהום עכשווי, היות שגם IgM חיובי (זהו נוגדן שעולה עם תחילת המחלה ונשאר חיובי למשך 3-2 חודשים לאחר תום המחלה) בניגוד ל- IgG, אשר נשאר בדרך כלל לכל החיים. לרוב, במחלת הנשיקה ניכר לויקוציטוזיס משמעותי - ספירה גבוהה של תאי הדם הלבנים, מעל 10,000, ובנוסף, לימפוציטוזיס משמעותי - עליה גבוה של הלימפוציטים מבין כלל התאים הלבנים עם לימפוציטים א-טיפיים במשטח הדם. (האם בוצעו בדיקות אלו?) במצב כזה, גם תפקודי הכבד מופרעים באופן קל עד בינוני. במקרה של בתך, ערכי הטרנסאמינזות (AST, ALT) גבוהים בהרבה מעל הנורמה. הדבר ניתן להסבר על ידי מחלת הנשיקה, אולם יש לחפש גם סיבות נוספות, למשל צהבת נגיפית מסוג A. יש מקום לביצוע בדיקה סרולוגית לצהבת נגיפית. אולם על פי הנוגדנים כנגד EBV הסיכוי רב שמדובר בכל זאת במחלת הנשיקה. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד