שאלות ותשובות - עמוד 673

פריחה אינה מחלה בפני עצמה, אלא תסמין של עשרות רבות של מחלות ומצבים רפואיים. איני יכולה לענות על שאלתך ללא בדיקה גופנית של הפריחה ועיון בבדיקות הדם שלך. עלי לדעת גם דברים כמו אם הפריחה מגרדת, אם היא נעלמת בלחיצה. הגורמים האפשריים לפריחה כוללים אלרגיה למזון, תרופות, צמחים, כימיקלים, עקיצות זיהום חיידקי או נגיפי חשיפת העור לכימיקלים ללא קשר לאלרגיה חשיפה ממושכת לשמש מחלות אוטואימוניות כגון לופוס, פסוריאזיס אמליץ לך לפנות לרופא עור כדי להיבדק, ודרכו להמשיך את הבירור. שיהיה בהצלחה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

ישנן סיבות אפשריות רבות לעלייה ברמת הפרולקטין. אחת מהן היא הריון, אך לדברייך, אופציה זו נשללה. סיבות אפשריות אחרות הן גידול שפיר בבלוטת יותרת המוח (אדנומה), שחלות פוליציסטיות, הפרשת יתר של בלוטת יותרת המוח, תת-פעילות של בלוטת התריס, גידולים המפרישים פרולקטין ואינם במוח, בעיות בתפקוד כליות ומחלת אדיסון. בנוסף, השרירן יכול לגרום לעלייה ברמת הפרולקטין. אמליץ לך להמשיך את הבירור דרך הגינקולוג המטפל שלך. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

מומחה במחלות זיהומיות קרא עוד

רמת אאוזינופילים (כמות אבסולוטית) תקינה היא בין 0.04 ל-0.4. רמת נויטרופילים (כמות אבסולוטית) תקינה בין בין 2.0 ל-7.5. נויטרופילים ואאוזינופילים שייכים לקבוצת תאי הדם הלבנים. הסיבה הכי שכיחה לעלייה הרמה שלהם בדם היא תהליך זיהומי. ייתכן שהדבר קשור לסימפטומים שתיארת. מה שאני מציעה לעשות זה לחזור על הבדיקות בעוד כשבועיים, ואז להעריך מחדש את המצב. אני מאמינה שהערכים יחזרו לנורמה. אם את עדיין מרגישה לא טוב, פני לבדיקת רופא. עוד על הסיבות לעליה בספירת האאוזינופילים תוכלי לקרוא באינדקס הבדיקות: http://www.infomed.co.il/medTest4.asp?tID=13 קרא עוד

אני לא חושבת שהם התכוונו שתבצעי את בדיקת מי השפיר בשבוע ה-11. בשלב כה מוקדם ניתן לעשות בדיקת סיסי שליה. בדיקה זו כרוכה בסיכון גבוה יותר להפלה, ועל כן אני ממליצה לך להמתין לבדיקת מי שפיר שתבוצע משבוע 17. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

מגוון רחב של תרופות מיועדות לטיפול באפילפסיה (כפיון). הרופא ינסה במידת האפשר להשתמש בתרופה אחת, אולם לרוב יש צורך ביותר מתרופה אחת על מנת למנוע התקפים. הבחירה בתרופות נעשית ע"פ מספר גורמים, ביניהם סוג ההתקפים, הגיל ובעיות רפואיות נוספות שיש לחולה. יש לקחת בחשבון את תגובת החולה לטיפול. חלק מהחולים יפתחו תופעות לוואי מהטיפול וחלק לא. לכל אחד יש צורך בהתאמת מינון אינדיבידואלי, שכן אנשים מגיבים בצורות שונות לתרופה, ובעוד התרופה עובדת אצלך היא עלולה לא לעבוד אצל אדם אחר (או ההפך). לכן הרופא ינסה שילובים שונים ומינונים שונים של תרופות עד אשר יימצא הטיפול המתאים ביותר. חשוב מאוד למלא אחר הוראות הרופא ולקחת את התרופות באופן קבוע. דבר זה עוזר לשמור על רמות קבועות של התרופה בדם. ייתכן שיהיה צורך לקחת תרופות למשך כל החיים, אולם ייתכן שלאחר תקופת זמן ממושכת ללא התקפים לא יהיה צורך יותר בטיפול תרופתי. נוירונטין (גאבאפנטין) היא תרופה לטיפול בהתקפים חלקיים (Partial (Seizures ובהתקפים כלליים (Generalized Seizures). יעילותה מתבטאת לרוב כתוספת לתרופות נוגדות פרכוסים אחרות. יש לה פחות תופעות לוואי, ומספר קטן של תגובות בין תרופתיות, ובזה יתרונה על פני תרופות אחרות. תופעות הלוואי השכיחות ביותר עם נוירונטין הן סחרחורת ,עייפות ואי שליטה בשרירים (אטאקסיה). תופעות אלו לא נמשכות זמן רב, ובד"כ נעלמות. קלונקס (קלונאזפאם) היא תרופה ממשפחת הבנזודיאזפינים (המשמשות בעיקר לטיפול בנדודי שינה וחרדה). היא יעילה למניעת התקפים קצרים של עווית השרירים והתקפי Petit Mal (נקראים גם - Absence Seizures) הנפוצים אצל ילדים. קלונאזפאם הראתה יעילות גם בסוגים נוספים של אפילפסיה ,כגון פרכוסים הנגרמים ע"י אורות זוהרים או רפיון פתאומי. השימוש בתרופה זו הוא לרוב כתוספת לתרופות אחרות בחולים אשר לא הגיבו לטיפולים קודמים. השפעתו הנוגדת פרכוסים עלולה לפחות לאחר מספר חודשים, אולם ייתכן וההתקפים יהיו פחות חמורים מאלו שהיו לפני הטיפול בקלונאזפאם. בחלק מהחולים שינוי במינון יכול להחזיר את היעילות של התרופה. קלובאזאם (פריזיום) היא גם כן תרופה ממשפחת , הבנזודיאזפינים היעילה בהפחתת תדירות ההתקפים האפילפטיים, אולם התפתחות סבילות להשפעתה הנוגדת פרכוסים מהווה בעיה. גם היא הראתה יעילות כתוספת לתרופות אחרות באפילפסיה עמידה לטיפולים קודמים. לעומת קלונאזפאם, קלובאזאם פחות מרדים ופחות מרפה שרירים. בהצלחה ולא להתייאש !! [18/06/2000] קרא עוד

מה שאת מתארת בהחלט נשמע כמו התקפי חרדה, ותוכלי לראות באתר בתשובות נוספות בהקשר לנושא זה שיש טיפול יעיל, ואני בהחלט ממליצה לך לא להתמהמה ולהתחיל בטיפול לחרדה (תרופתי, פסיכולוגי, או משולב). הבעיות הגופניות שציינת, תת-פעילות של בלוטת התריס ואנמיה, יכולות לגרום לתופעות גופניות לא נעימות בפני עצמן, ואני מקווה שבעיות אלו מטופלות ושאת במעקב רפואי. לגבי החשש ממשהו נוירולוגי - אין כל מניעה לטפל קודם כל בחרדה, ולאחר שתחושי שיפור, אם ימשך החשש שישנה בעיה, אז תוכלי להמשיך את הבירור, זאת אומרת, ללכת לבדיקה נוירולוגית. מכיוון שאת מספרת שהרופא בדק אותך, ולא התרשם שיש צורך בבדיקה נוירולוגית דחופה (אם הוא היה מודאג, אפילו קצת, אז הוא היה מיידע אותך ודורש שתפני לבדיקה!), גם אני הייתי נוטה להיות רגועה. בהצלחה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

מולוסקום הוא שם ליבלות הנגרמות על ידי הווירוס מולוסקום קונטאגיוזום - Molluscum Contagiosum. במרבית המקרים הוא מופיע בילדים בגיל הגן. בדרך כלל מופיעות כמה יבלות הנראות כנגעים קטנים. היבלות יכולות להיעלם מעצמן תוך חצי שנה עד שנתיים. טיפול ביבלות יקצר את תהליך ההיעלמות. הטיפול המקובל הוא הסרה על ידי מכשיר דמוי פינצטה או על ידי חנקן נוזלי. ישנן גם משחות שניתן למרוח הגורמות לקילוף של היבלת מהעור. ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

הוסיפי מגנזיום ציטראט 200 מ"ג פעמיים ביום למשך שבוע, זה יסדר את ההתכווצויות. דרלין או נורמיטן לא גורמות את התופעה. ד"ר משה ארוך - רופא משפחה ומתמחה ברפואת ספורט קרא עוד

אומנם רצויה הכפלה של הבטא כל יומיים, אולם גם בעלייה של 60% כל יומיים עדיין ייתכן הריון תקין, ולכן יש להמשיך לעקוב. קרא עוד