שאלות ותשובות - עמוד 671
מאת: מערכת אינפומד
חומרים להסרת שיער מיותר מהגוף (דפילאטורים) המופיעים בצורה של קרמים או ג'לים מכילים בדרך-כלל חומר כימי מאוד בסיסי (אלקלי) בשם קאלציום תיוגליקולאט (calcium thioglycolate), אשר שובר את המבנה החלבוני של השיער וכך גורם לו להתנתק משכבת העור. הכימיקלים האלו יכולים לגרום גם נזק לעור ועל כן עלול להופיע גירוי, ובמקרים קיצוניים אפילו כוויות. כדי למנוע נזק אפשרי לעור חברות הקוסמטיקה משתמשות בריכוזים נמוכים ככל האפשר של החומרים האלו, אולם אם משאירים את החומר במגע עם העור יותר מידי זמן הוא עלול לגרום לנזק. חשוב מאוד לקרוא את הוראות היצרן ולפעול על-פיהן. יש לבחור את הקרם המתאים לאזור המסוים, שכן ריכוזי החומר הפעיל יכולים להיות שונים בהתאם לאזור שעבורו מיועד הקרם. אין להשתמש בקרם באזורים בהם העור פצוע. כמו-כן, חשוב לבצע בדיקה באזור קטן לפני השימוש כדי לראות איך הגוף מגיב לחומר. חשוב לזכור שאלרגיה היא דבר שמתפתח, ולכן ייתכן שבשימוש הראשון לא הייתה תגובה לקרם. אין כל מידע על קשר בין הריון לשימוש בחומרים להסרת שיער, ועל סיכון אפשרי לאם ולעובר. אפשר לנסות שימוש בקרמים אחרים (כאמור, יש לבצע ניסיון באזור קטן), או להשתמש באמצעים אחרים להסרת שיער. [11/07/2001] קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
PSA הוא גליקופרוטאין (חלבון עם שיירים סוכריים) המיוצר על ידי תאים בערמונית. חלבון זה הוא פרוטאז, כלומר חלבון היכול לפרק חלבונים אחרים. כמות רבה של PSA נמצאת ברקמת הערמונית ובנוזל הזרע. תפקידו הביולוגי הוא גרימת התנזלות הזרע. ה- PSA נמצא בכמויות נמוכות יותר גם בבלוטות אברי המין של נשים וברקמת השד, ורמתו עולה בזמן הריון. כלומר, למרות שמו, אין חלבון זה נמצא רק ברקמת הערמונית, אך משתמשים בו לצורך אבחנה ומעקב של תהליכים פתולוגיים של הערמונית. יש לציין כי רמה גבוהה של PSA אינה ייחודית לסרטן הערמונית. יותר ממחצית מכלל הגברים שלהם רמה מוגברת של PSA אינם סובלים מגידול בערמונית. ישנן סיבות אפשריות רבות לעליית רמת ה- PSA, ביניהן סרטן הערמונית, הגדלה שפירה של הערמונית, ניתוחים ובדיקות פולשניות של הערמונית ודרכי השתן התחתונות, תהליכים דלקתיים וזיהומיים של הערמונית ושל דרכי השתן התחתונות, ואפילו קיום יחסי מין זמן קצר לפני הבדיקה. מכיוון שציינת כי עשית כבר ביופסיה והיא חזרה תקינה, יתכן כי מדובר בהגדלה שפירה של הערמונית. לפני שמגיעים לאבחנה זו, אני ממליצה בכל זאת ללכת לבדיקה אצל רופא אורולוג ולראות אם הוא ממליץ לבצע שוב ביופסיה ולשלול פעם נוספת את האפשרות של סרטן הערמונית. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
בדף ההסבר של אינפומד על בדיקת נתרן תוכלי לקרוא על הסיבות לירידה של רמת הנתרן. http://www.infomed.co.il/medTest4.asp?tID=17 קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
בתקופת השימוש בתרופה וכ- 6 חודשים לאחר הפסקתה יש להימנע מהסרת שיער בשעווה או על ידי לייזר. יש להימנע מחשיפת יתר לשמש, ובכל חשיפה אפילו מזערית לשמש - לשים קרם הגנה. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
האם מותר להשתמש בסירופ נגד שיעול בשם אוקסקטין (המכיל sodium benzoate , potassium guaiacolsulphonate , oxomemazine)? אני בהריון בשבוע ה-11. אין להשתמש בתרופה זו בהריון ללא התייעצות עם הרופא המטפל. אחד מהמרכיבים של התרופה אינו מומלץ בדרך כלל לשימוש במהלך הריון, אבל, לעיתים במהלך הריון, צריך לשקול את הבעד והנגד של כל תרופה שלוקחים. ואם הבעד במקרה הזה עולה על הנגד, כדאי בכל זאת לקחת את התרופה. בכל אופן , לפני שאת לוקחת את התרופה, גשי להתייעץ עם הרופא המטפל. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד [18/06/2007] קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
זריקה מקומית וחד-פעמית של סטרואידים, לא באזור הפנים, לא אמורה לגרום לשיעור יתר של הפנים, למיטב ידיעתי. בהצלחה ד"ר טלי צרנוביצקי - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
לא ידוע לי על תכשיר שיכול לגרום להגדלת הפטמה אך, את יכולה להתייעץ עם יועצת הנקה. את יועצת ההנקה ניתן למצוא דרך קופ"ח, מרכזי הנקה או בבית החולים לאחר הלידה. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
ההשלכות הרפואיות של פעילות-יתר של בלוטת התריס (היפרתירואידיזם) תלויות במידת ההפרעה (כלומר, עד כמה מוגברת רמתם של הורמוני הבלוטה) ובתגובת הגוף. מגוון הסימפטומים של פעילות יתר של הבלוטה - גדול, ובכל חולה הביטוי הקליני שונה. ביניהם ניתן למנות: עור - הזעת יתר, שינויים בציפורניים ובשיער, כתמים של היפרפיגמנטציה בעור. המערכת הקרדיו-וסקולרית - תפוקת לב מוגברת, שבמקרים קשים עשוי להוביל עד אי ספיקת לב, קצב לב מואץ, וב-10%-20% פרפור פרוזדורים. מערכת הנשימה - קוצר נשימה, שעשוי להופיע הן במאמץ והן במנוחה. מערכת העיכול - ירידה במשקל, שלשולים, הפרעה בספיגה ולעיתים הפרעה בתפקודי כבד. מערכת הדם - אנמיה ולעיתים נטיה לקרישיות יתר. מערכת המין והשתן - תכיפות במתן שתן, וריבוי מתן שתן בשעות הלילה, הפרעות במחזור החודשי. השלד- הורמוני התירואיד מעודדים פירוק עצם, ולעיתים מדכאים בעקיפין את ספיגת הסידן במעי ומעודדים את הפרשתו, ולכן גורמים לאוסטאופורוזיס ולסיכון מוגבר לשברים. מערכת השרירים והעצבים - רעד, היפראקטיביות, נטיה לשינויים במצב הרוח, חרדה, קשיי ריכוז וקשיי שינה. כמו כן אופיינית חולשת שרירים וירידה במסת השרירים. קיימות 3 אופציות טיפוליות לפעילות יתר של הבלוטה: טיפול תרופתי (במטימזול או PTU - פרופילתיואוראציל), טיפול ביוד רדיואקטיבי ובמקרים נדירים - ניתוח. בהחלט ניתן להחליף את הטיפול ביוד רדיואקטיבי בטיפול תרופתי, אם אין קונטרה אינדיקציה לכך, אולם עליך להיוועץ בכך עם האנדוקרינולוג המטפל בך. ד"ר ליה עשת - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
זמן של שבוע הוא זמן מספיק בשביל הפצע להיסגר ולהחלים לפני שמסירים את התפרים. אין קשר בין התפרים והחלמת הפצע לבין הפעילות הספורטיבית של בתך. ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
תסמונת גילאן-בארה היא סינדרום של דלקת עצבית חריפה שפוגעת במערכת העצבים הפריפרית (החלק של מערכת העצבים שנמצא מחוץ למוח ועמוד השדרה). הדלקת גורמת לפגיעה במעטפת העצב ולהתפתחות מהירה של חולשה ושיתוק ברגליים, ידיים , שרירי הנשימה והפנים. התסמינים הראשונים הם בדרך כלל חולשה ברגליים ותחושות של עקצוץ ונימול, בהמשך, כעבור מספר ימים עד מספר שבועות, תיתכן התקדמות כלפי מעלה אל הידיים, בית החזה, הסרעפת והפנים. החולשה בדרך כלל גוברת, ובשבוע השלישי למחלה היא הופכת לשיתוק המצריך הנשמה מלאכותית במסגרת של טיפול נמרץ. האבחנה נעשית על פי תסמינים קליניים ועל סמך שתי בדיקות: ניקור מותני המדגים כמות חלבון מוגברת בנוזל השדרה, ובדיקת EMG המדגימה הולכה עצבית איטית. המחלה יכולה להופיע בכל גיל, גם בגברים וגם בנשים וללא קשר למוצא אתני. 50% מהמקרים קורים זמן קצר לאחר זיהום ויראלי או חיידקי כמו שפעת או מחלה שלשולית. הסיבה למחלה לא ידועה. הדעה המקובלת היא שהתהליך הוא אוטואימוני, כלומר כולל יצירת נוגדנים עצמיים שפוגעים במעטפת העצב וגורמים לחולשה ולהפרעות בתחושה. הטיפול בעיקרו תומך, וכולל אשפוז בטיפול נמרץ עם מעקב אחר תפקוד נשימתי ותפקוד מערכות אחרות בגוף. כמו כן מטפלים בזריקות של IVIG ובתהליך של פלסמפרזיס המחליף את הפלסמה. אמצעים אלה מחישים את ההחלמה, שעשויה לקחת בין מספר שבועות למספר חודשים. לאחר השחרור מבית החולים מתחיל תהליך שיקום ארוך שמטרתו להחזיר את התפקוד לקדמותו. רוב החולים מבריאים, אך הדבר עלול לקחת מספר חודשים. בחולים מסוימים יישאר נזק לטווח ארוך בדרגות משתנות. לפרטים נוספים: http://www.guillain-barre.com/ קרא עוד