שאלות ותשובות - עמוד 71
מאת: מערכת אינפומד
05/10/2013
המושג מתיחה אינו נכון ואמיתי. לשריר יש יכולת כיווץ והרפיה ובכך הוא בעצם מייצר תנועה (מתכווץ ונמתח). יכולת זו לשנות את אורכו ( תכונת אלסטיות שלו ) מוגבלת. בהפעלת כוחות מתיחה שמעבר ליכולת ההתארכות של השריר נוצרים בו קרעים . הקרעים יכולים להיות : קרע למעט סיבי שריר ( קרע דרגה 1 ). קרע לכמות גדולה אך לא כל השריר ( קרע דרגה 2 ). קרע מלא לרוחב כול השריר והפיכתו לשני גופים נפרדים (קרע דרגה 3 ). המשמעות הקלינית כמובן חמורה ככל שהדרגה עולה: החל מכאב קל, נפיחות, אודם ורגישות למגע אך יכולת אימון בדרגה 1, ועד שיתוק יכולת התנועה וכאבים אדירים בדרגה 3. אתופאן הוא כדור נוגד דלקת שאינו סטרואידלי ויכול לעזור בהורדת הסימפטומים של כאב ונפיחות וכו', אך אינו תחליף לזמן מנוחה וכן אינו תחליף לשיקום של השריר מבחינת יכולת הכיווץ והמתיחה שלו. זמן המנוחה תלוי בחומרת הקרע ונדרשת בדיקה להערכת חומרתו. יש צורך בתיאום ומעקב עם גורם מטפל ( פיזיותרפיסט של הקבוצה או רופא הקבוצה או אחר). בכל מקרה - לא חוזרים למגרש לפני שיש טווח תנועה מלא ללא כאב, כוח , קואורדינציה ויכולת ריצה ללא כאב. מצורף מאמר עם הסבר וטיפול בשלבים הראשוניים של הפציעה: http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=448656 קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
05/10/2013
מומלץ לפנות לדיאטטיקנית, שבשלב ראשון תחשב את משקל הגוף שלך ביחס לגובהך כדי לראות אם אכן את סובלת מעודף משקל. במידת הצורך היא תוכל להתאים לך תוכנית שתכלול תפריט מאוזן ופעילות גופנית המותאמת לך ולגילך. בצורה כזו תוכלי לרזות מבלי לפגוע בבריאותך. ניתן לעשות זאת דרך קופת- החולים. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
05/10/2013
Blastocystis hominis הוא טפיל ממשפחת הפרוטוזואה שנמצא לעיתים קרובות במערכת העיכול של בני אדם. בבדיקות צואה אקראיות לאוכלוסיה אסימפטומטית (בארצות מערביות), הוא נמצא ב- 10-15% מהאנשים (ובשיעור גבוה יותר בארצות העולם השלישי). הוא גם קיים בשכיחות גבוהה בצואה אצל מטיילים שחזרו מטיול בארצות העולם השלישי. כלומר קיימת מחלוקת האם הטפיל הזה בכלל מוגדר כממצא פתולוגי, לא תקין, בבדיקת הצואה, או שהוא חלק מהאורגניזמים שיכולים להיות אצל חלק מהאנשים במעיים. הסימפטומים שדווחו בקשר לטפיל זה הם: שלשול מיימי (חריף או כרוני), בחילה, חוסר תיאבון, כאבי בטן, תפיחות בטנית, גזים ועייפות. לגבי הצורך בטיפול, לא הוכח קשר בין השמדת הטפיל ע"י אנטיביוטיקה לבין היעלמות הסימפטומים. המסקנות הן שתיתכן נשאות אסימפטומטית לטפיל זה (כלומר אנשים שנושאים אותו במעיים אך ללא כל השלכה), אך ייתכנו גם מצד שני סימפטומים חריפים או כרוניים של מערכת העיכול. הטפיל נחשב לא פתוגני אצל חלק מהאנשים, אך בעל פוטנציאל להיות פתוגני אצל אחרים. ישנם בכל זאת לא מעט דיווחים על כך שאצל חלק מהאנשים הסימפטומים חלפו לאחר הטיפול להשמדת הטפיל. לכן מי שמוצאים אצלו את הטפיל כממצא אקראי ואין לו כל סימפטומים, אין צורך לטפל. מי שביצע בדיקת צואה בגלל סימפטומים במערכת העיכול, ונמצא אצלו טפיל זה, יש המלצה לבצע בדיקת צואה חוזרת כדי לראות אם אין פתוגן אחר שלא אותר הגורם לסימפטומים לפני התחלת טיפול, וכמו כן יש לשלול גורמים אחרים לא זיהומיים לבעיה. בהיעדר גורם אחר מומלץ לקבל טיפול באנטיביוטיקה מטרונידאזול - Metronidazole . לסיכום, אין קשר חד וחלק בין הימצאות הטפיל לסימפטומים ובין טיפול להיעלמות הסימפטומים.לגבי הסימפטומים שלך, גרד בפי הטבעת וצרבת, הם אומנם לא ברשימת הסימפטומים הנפוצים של הטפיל, אך הם בכל זאת סימפטומים הקשורים למערכת העיכול, ולכן אני ממליצה לך לפנות לרופא המשפחה שלך ולעשות עימו הערכה לגבי האפשרות לגורם אחר לבעיה שאינו זיהומי ולבצע בדיקת צואה חוזרת, ובהיעדר גורם אחר לקבל טיפול אנטיביוטי. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
05/10/2013
אין כל עדות לנזק לאם המיניקה או לתינוק כתוצאה משימוש בטוקסואיד הטטנוס (הניתן בחיסון), כך שניתן לעשות את החיסון אם יש צורך. [04/01/2006] קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
05/10/2013
אנדומטריוזיס פירושו הימצאות רירית רחם הנקראת אנדומטריום מחוץ לחלל הרחם. אותם מוקדי רירית נמצאים בדרך כלל באגן, כמו אצלך, אולם עשויים להיות למעשה בכל מקום בגוף. לרוב אין תסמינים אולם ייתכנו כאבים באגן סביב המחזור, דימומים באמצע החודש או אי סדירות המחזור, כאבים בזמן יחסי מין ופגיעה בפוריות. האבחנה נעשית באופן המדויק ביותר בניתוח לפרוסקופיה והסתכלות ישירה על הנגעים בחלל הבטן. קשה מאוד לאבחן אנדומטריוזיס על פי בדיקות הדמיה בלבד, אך הדבר ניתן, כאשר מדובר בגושי רקמה על השחלות, הקרויים אנדומטריומות. הטיפול באנדומטריוזיס יכול להיות רק טיפול בכאבים, טיפול הורמונלי בגלולות, תרופה הנקראת דאנאזול או לאופרוליד להקטנת גושי הרקמה, ופינוי הגושים בניתוח. הגלולות אכן גורמות לניוון הרקמה שאינה במקומה, ובמקרים קלים הן עשויות לגרום לעיכוב המחלה ונסיגת הגושים. לאורך זמן, כדאי להיות במעקב גינקולוגי, וכל עוד הכאבים ואי הנוחות חולפים עם גלולות יש להמשיך באותו טיפול. לגלולות יש סיכונים אחדים, כמו הגברה קלה של הסיכון לשבץ מוחי ומחלות לב, השפעה לרעה על מאזן הכולסטרול, וכנראה שעלייה כלשהי בסיכון לסרטן שד, אולם אין בנטילה רצופה של מספר שנים סכנה של ממש והן נחשבות בטוחות. ייתכן מאוד שבמקרה שלך שווה ליטול את התרופה כי התועלת בה רבה על ההפסד שבאי נטילתה. לגבי הדמיית הגושים, אין המלצה חד-משמעית בעניין, והדבר יכול להיעשות באולטרסאונד מדי מספר חודשים בהתאם להמלצת הרופא. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
05/10/2013
אנגיומיוליפומה הוא גידול כלייתי שפיר המכיל רקמות שריר, שומן וכלי דם. כאשר הוא מתגלה באולטרסאונד, נהוג לבצע בנוסף בדיקת CT או MRI על מנת לאשר את הממצא. לאישור האבחנה די בד"כ בהדמיה המדגימה שומן בגוש. כאשר המרכיב השומני בגוש חסר או מועט ולא בטוחים באבחנה עפ"י הדמיה בלבד, ניתן לבצע ביופסיה ע"י מחט. אנגיומיוליפומה היא שפירה ואינה הופכת ממאירה, אך טבעה לגדול באיטיות ובמקרים מסוימים היא יכולה להשתלט על האנטומיה הרגילה של הכליה ולהרוס אותה. המעקב והטיפול תלויים בגודל הגוש, בקצב צמיחתו ובסימפטומים שהוא גורם. כאשר מדובר בממצא מקרי קטן שאינו גורם לסימפטומים, בד"כ לא מנתחים. בהתחשב בקצב הצמיחה האיטי של הגושים הנ"ל (קטן מ 5% בשנה), גם מעקב סונוגרפי או ב CT לא תמיד מבוצע, או מבוצע במרווחים של מעל שנה. המעקב אינו מכוון לראות אם הגוש ממאיר אלא אם הוא גדל. גושים המתקרבים לגודל 4 ס"מ עשויים לדמם ולכן דורשים מעקב תכוף יותר, או הוצאה בניתוח הכולל גם כריתה חלקית של הכליה. לשאלתך- לא נראה שיש קשר בין , הריפלוקס מצב שכיח ביותר, לאנגיומיוליפומה - ממצא שכיח הרבה פחות שטבעו להתגלות במקרה ע"י בדיקה סונוגרפית או CT. הרופא בעל ההתמחות המתאימה ביותר למעקב ולטיפול הוא אורולוג. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
05/10/2013
פתיחת בית חזה = תורקותומיה. מבצע את הפעולה כירורג כללי בסיטואציה של טראומה, או כירורג לב-חזה בניתוחי לב-חזה. הקרדיולוג מאבחן ומטפל במחלות לב בצורה שמרנית תרופתית, וכן ע"י צנתור, שהיא פעולה פחות חודרנית מניתוח. כירורג לב מטפל במחלות לב שניתן לנתח אותן - כמו למשל ביצוע ניתוחי מעקפים, החלפת מסתמים ועוד. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
05/10/2013
האמת היא שיום הביוץ הוא 14 יום בדיוק לפני תחילת דימום המחזור. הוא מחושב ע"י לקיחת מספר הימים הממוצע בין מחזור למחזור אצלך - בד"כ 28 יום, הוספת מספר זה ליום הראשון של המחזור האחרון והחסרת 14 מיום זה. אם היום הראשון של המחזור האחרון היה ב ,11.12 ויש לך מחזור כל 28 יום, הרי שהביוץ הקרוב היה צריך להיות בתאריך .25.12.02 תוכלי גם להשתמש במחשבון שבפורטל שלנו- http://www.infomed.co.il/OvulationCalc.asp קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
05/10/2013
אנא פני לגינקולוג לביצוע אולטרסאונד בהקדם כדי לראות אם ההריון עדיין נמשך. לא נראה שיש קשר לאנטיביוטיקה, שכן ניתן לקחתה בהריון, אם יש אינדיקציה לכך ואין עדות לנזק לעובר בעקבות נטילתה. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
05/10/2013
רופא המשפחה צודק. חסר בבלוטת התריס גורם להפרעות בביוץ ולאי סדירות במחזור. עליך לקבל אלטרוקסין ולאזן את הבלוטה לפני הכניסה להריון, כי חסר בבלוטת התריס קשור לפגיעה במוח העובר עם תוצאות IQ נמוכות וקשיי למידה. כדאי לפנות לאנדוקרינולוג או לרופא המשפחה לצורך טיפול ומעקב. קרא עוד