שאלות ותשובות - עמוד 767
מאת: מערכת אינפומד
על פי הספרות והנתונים ה"יבשים", ניתן בדך כלל לאבחן הריון על פי נוכחות ההורמון HCG החל מ-9 ימים לאחר הביוץ, כלומר כ-5 ימים לפני הווסת הצפויה. הערכות הביתיות הולכות ומתפתחות, כך שרגישותן עולה, וניתן באמת לאבחן באמצעותן הריון מוקדם מאוד. כל חברה שמייצרת ערכות מסוג זה מפרסמת את "יכולות" הערכה בהתאם לרגישותה ועל פי שיקולי מכירה נוספים. ייתכן שבאתר מצויין אבחון 3 שבועות לאחר ההפריה מפני שזהו זמן האבחון שטווח האמינות שלו 100%. לסיכום, ניתן לבצע בדיקת הריון בזמנים שציינתי לעיל, ואמינות הבדיקה משתנה מערכה לערכה. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
רגישות ונפיחות בשד היא תלונה שכיחה מאוד לפני המחזור החודשי. כיוון שלכ 5% מהנשים יש רקמת שד גם באזור בתי השחי, ניתן לחוש באזור זה כאבים הקשורים למחזור ההורמונלי. הסיבה היא בדרך כלל תגובת רקמת השד, שהיא רקמה המגיבה להורמונים עד ליצירת ציסטות בשד. אין לכך משמעות קלינית, ובדרך כלל ההמלצה היא להימנע מצריכת קפאין ושוקולד וצמצום צריכת שומן מן החי. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
עליך ללכת להיבדק אצל רופא אף אוזן וגרון, שיוכל להביט במיתרי הקול, ולראות אם יש עליהם יבלות. כדי ללמוד להשתמש נכון בקול, תוכלי לפנות אל קלינאית תקשורת להדרכה. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
רצוי היה לציין את השם המלא של הבעיה שאובחנה אצלך, כיוון שראשי תיבות אלה יכולים להתאים ליותר מהפרעה פסיכיאטרית אחת. בהחלט ניתן להחליף את התרופה רמרון בתרופה אחרת שאין לה תופעת לוואי של השמנה. ההחלטה על תרופה מתאימה תתבצע על ידי הפסיכיאטר/ית שמכיר אותך ויודע מה המאפיינים שלך אשר גרמו לו לחשוב דווקא על רמרון כטיפול. לפי המאפיינים שלך ניתן יהיה להתאים תכשיר אחר שיטפל במה שמפריע לך, ושאינו גורם להשמנה. תכשירים לדוגמה שיכולים לבוא בחשבון הם אפקסור, סימבלטה, איקסל, וולבוטרין. מומלץ לא להשתמש בתרופה רדוקטיל יחד עם נוגדי דיכאון, מכיוון שכרוך בכך סיכון של התפתחות תופעות לוואי קשות הקשורות לכך שמנגנון הפעולה של רדוקטיל דומה מאד למנגנון הפעולה של נוגדי דיכאון. הטיפול התרופתי היעיל במחשבות טורדניות הוא בתכשירים הפועלים בעיקר על מנגנון הסרוטונין במוח. ישנן שתי קבוצות של תכשירים נוגדי דיכאון וחרדה המתאימים להגדרה זו. הקבוצה הראשונה היא תרופות מסוג SSRI כגון פריזמה, סרוקסאט ופבוקסיל; והקבוצה השנייה היא הטריציקלים כגון מרוניל ואנפרניל. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
יש לי בלסת התחתונה ציסטה גדולה. בוצעה החדרת צינורית לניקוז יומיומי שאמור לקחת כמה חודשים. בוצעה לי ביופסיה של הציסטה ותשובת הביופסיה הינה infected odontogenic reiatocyst, יכול להתאים ל- OKC (odontogenic keratocyst). מה זה? זוהי ציסטה התפתחותית שמקורה בתאים של רקמת שן. לציסטה זו סבירות מסוימת של חזרה ולכן חשובה כריתה יסודית של הציסטה. בגלל גודלה של הציסטה, יש להקטינה על ידי ניקוז כפי שתיארת, ורק לאחר מכן להסירה. החלמה מהירה, ד"ר מיכאל אבא - רופא שיניים [18/02/2007] קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
דיסטימיה היא צורה כרונית של דיכאון לאורך שנים. היא נחשבת קלה יותר מדיכאון חריף, למרות שיכולות להתלוות לה תקופות של דיכאון חריף מעת לעת. מאפייניה הם עצבות וחוסר הנאה, אנרגיה נמוכה, הערכה עצמית לקויה ופסימיות. תיתכן נטייה גם לחרדה כהפרעת משנה (קו-מורבידיות) ולא כחלק מהדיסטימיה עצמה. דיסטימיה מופיעה יותר במשפחות שבהן יש מקרי דיכאון, הפרעות דו קוטביות ומקרי דיסטימיה נוספים, אולם הבסיס הגנטי לא נתגלה עד כה. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
ויאפקס (venlafaxine) היא תרופה נוגדת דיכאון וחרדה. בחילות, כאב ראש והפרעות בשינה הן תופעות הלוואי הנפוצות של תרופה זו. לא מצאתי עדות כי נטילת התרופה גורמת לפגיעה בפוריות או באיכות הזרע. לא ציינת כמה זמן נוטל בעלך את הטיפול, ולכן על מנת להיות שקטים, אמליץ להתייעץ עם פסיכיאטר. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
נראה לי שיש לך המון שאלות הקשורות לגיל ההתבגרות. יש בארץ מרפאות רבות המיועדות לגיל זה, ונמצאים בהן רופאי מתבגרים, רופאי נשים, ואנשים מהתחום הפסיכו-סוציאלי. מומלץ לפנות לשם עם כל שאלותייך. ובכל זאת, ננסה לענות: לגבי העגיל באוזן, הסיבוך היחיד שיכול להתרחש הוא זיהום של תנוך האוזן. אם עושים את העגיל במקום מורשה ובתנאים סטריליים, הסיכון לכך נמוך מאוד. הסיכון לזיהומים קשים או זיהומים במקומות אחרים בגוף כתוצאה מהחדרת עגיל לאוזן נמוכים ביותר. זכרי שיש חברות בהן מחוררים את אוזניהן של ילדות בגיל 3 ו-4 שנים. עם זאת, הסיכון לזיהום של הסחוס גבוה יותר כאשר מבצעים את החירור בחלק העליון של האוזן, וזיהום שם יכול להיות מסובך וקשה יותר. הדבר אינו קשור לגיל. הדרך היחידה לדעת שבן הזוג שלך אינו נושא מחלות המועברות במגע מיני, כמו איידס, היא לבקש ממנו לבצע בדיקה ספציפית. את הבדיקה ניתן לבצע במרפאות איידס או במרפאות המיועדות לכך, או אצל רופא המשפחה. ניתן לבצע את הבדיקה ללא ידיעת ההורים מגיל 16 שנה. הרגע הנכון להתחיל לקיים יחסי מין הוא רגע שרק את יכולה לדעת מהו. אנשים בנויים אחרת, וחיים בחברות שונות, ולכן גם הגיל הנכון משתנה מאדם לאדם. אין פה עניין של בסדר ואין פה עניין של מסוכן. הדבר היחיד שקובע הוא שתרגישי שאת יכולה להתחיל לקיים יחסי מין בלי להרגיש שהדבר כפוי עליך, אלא רק כי באמת, אבל באמת, בא לך ואת לא חוששת. בדרך כלל הדבר לא קורה בחברה שלנו לפני גיל 15 או 16 שנה. בכל מקרה, מומלץ לפנות לגינקולוג או לגינקולוגית (רופא נשים) לפני שאת מקיימת יחסי מין בפעם הראשונה, על מנת שיסבירו לך קצת על מניעת הריון ומחלות מין, יבדקו אם לרשום לך גלולות למניעת הריון וחיסונים, כמו לנגיף הפפילומה והפטיטיס B (אם לא חוסנת בלידתך), ויוכלו לדבר איתך ולבדוק יחד איתך שאלות נוספות המטרידות אותך לגבי קיום יחסי מין. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
נגיף הווריצלה הוא אותו הנגיף אשר גורם לאבעבועות רוח (לרוב בילדות). המחלה וריצלה זוסטר, או שלבקת חוגרת, היא פריחה עורית, כואבת מאוד, הנגרמת על ידי הנגיף שנים לאחר שחולים במחלת האבעבועות. לאחר הזיהום הראשוני בנגיף, הוא נשאר רדום בגוף, ומצבים שונים, כמו היחלשות המערכת החיסונית, גורמים להתפרצותו מחדש. התפרצות שנייה של נגיף הווריצלה שנשאר רדום בגוף מתבטאת במחלה שנקראת שלבקת חוגרת. התוצאה שקיבלת יכולה להעיד או על זיהום בווירוס בעבר, או על כך שקיבלת חיסון לווירוס. אם בילדותך עוד לא ניתנו חיסונים לאבעבועות רוח, סימן שהיית חולה באבעבועות בילדותך, ולכן בדיקת הנוגדנים מסוג IgG חיובית. נוגדנים אלה נשארים בגוף לכל החיים. העובדה שנוגדנים מסוג IgM שליליים, מעידה כי לא מדובר בזיהום פעיל בהווה. מצורפים קישורים למידע נוסף בנושא מתוך האתר: http://www.infomed.co.il/vacc1.asp?vID=3 קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
ברגע שנדבקת בעבר יש לך חיסון טבעי לכל החיים. בבדיקות מצוין IGG חיובי, זהו החיסון לכל החיים. אלה נוגדנים שנמצאים בגופך מהרגע בו חלית במחלה בפעם הראשונה והם נשארים לתמיד. אם הווירוס יתקוף אותך שוב, נוגדנים אלה מייד יתקפו אותו, ולא יאפשרו לווירוס לגרום מחלה או להתפשט בגוף. לכן צודק הרופא שלא הפנה אותך לבדיקה חוזרת, כי זה פשוט מיותר. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד