שאלות ותשובות - עמוד 769

קרוב לוודאי שהיבלות נגרמו על ידי נגיף הפפילומה. אני ממליץ לך לגשת עם בנך לרופא עור לבירור וטיפול. על יבלות וירליות תוכלי לקרוא פה: http://www.infomed.co.il/questions/q_100506_16.htm קרא עוד

נגע לקונרי - הכוונה לסוג של אוטם מוחי לקונרי הנובע מחסימת הזרימה בכלי דם קטן מוחי. סוג זה של אוטמים אופייני במיוחד לאנשים עם לחץ דם גבוה ונזק טרשתי לעורקיקי המוח. המילים "אירוע וסקולרי" אף הן מציינות אוטם מוחי. קרא עוד

לכל נוגדי הדיכאון מקבוצת ה- SSRI יכולה להיות השפעה של עיכוב האורגזמה והשפיכה. מתוך הקבוצה הזו התרופות שפחות עלולות לגרום להשמנה הן פרוזק, רסיטל, ואולי גם פבוקסיל. גם התרופה לוסטראל אינה גורמת להשמנה, אבל היא גם פחות גורמת לעיכוב השפיכה. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

תופעות הלוואי של אלטרוקסין אינן שכיחות, ונובעות בדרך כלל ממינון יתר של התרופה, הגורם לפעילות יתר של בלוטת התריס, וחולפות עם הפחתת המינון. תופעות הלוואי של התרופה כוללות: במערכת העיכול - ירידה או עלייה במשקל, שלשול, עצירות, שינוי בתיאבון במערכת העצבים - עצבנות, כאבי ראש, רעד במערכת הקרדיווסקולרית - קצב לב מהיר, דפיקות בחזה, יתר לחץ דם תופעות לוואי נוספות יכולות להיות נדודי שינה, אי-סדירות של הווסת, אי-סבילות לחום, נשירת שיער, הזעה, חרדה, כאבי שרירים, עייפות, דיכאון. המינון ההתחלתי במבוגרים הוא 100-50 מיקרוגרם ליום, אותו ניתן להעלות עד למינון של 200 מיקרוגרם ליום. השפעת התרופה מתחילה לאחר כשבועיים, אך תגובה מלאה לוקחת כמה חודשים. איני מכיר את המינון שאת נוטלת לפי היחידות שציינת, אך הוא נראה גבוה, ולכן אני מציע לך להיות במעקב של רופא אנדוקרינולוג אשר יאזן וינטר את מינון התרופה לפי המדדים ההורמונליים, בעיקר רמת ה- T3, מאת ה- T4 ורמת ה- TSH גם אם אין לך תופעות לוואי. חשוב לחזור על בדיקת הדם של הורמונים אלה כל 6-4 שבועות, במיוחד בתחילת הטיפול, כדי לקבוע מינון מתאים. בברכה, ד"ר אלעד איכנולד - אינפומד קרא עוד

מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד

אין מניעה לפעילות גופנית, בתנאי שאתה עושה ניטור בדיקות דם כפי שרופא העור אמר לך. לפי התוצאות הוא יאמר לך אם להפחית פעילות, רק אל תשכח לשאול אותו כמובן, וכדאי לעשות גם בדיקת CPK מפני שרופאי העור בד"כ מסתפקים בבדיקת תפקודי כבד. ד"ר משה ארוך - רופא משפחה קרא עוד

תוכלי לקבל מידע כללי לגבי OCD באתר על ידי שימוש במנגנון החיפוש של אינפומד למציאת מונחים כמו "OCD", "הפרעה אובססיבית כפייתית", ו"הפרעת חרדה". בדרך כלל ההפרעה אינה מסוכנת, וגורמת מצוקה בעיקר לאדם הלוקה בה, ופחות לסביבתו, אך יש מקרים בהם ההפרעה אצל אחד מבני המשפחה גורמת לשינויים באורח החיים של בני משפחה אחרים. לדוגמה כאשר מדובר בילד או בבן-זוג שהתפתחו אצלו "טקסים" כפייתיים בנושאי ניקיון, והוא כופה על בני המשפחה האחרים לשתף פעולה עם הטקסים הללו (החלפת מגבות תכופה, קניית כמויות גדולות של סבון או חומרי ניקוי, איסור נגיעה במקומות או בחפצים מסוימים, ועוד). במקרים כאלה ההמלצה היא, לטובת בן המשפחה שסובל מההפרעה, לא לשתף פעולה עם דרישותיו, הנובעות מחשיבה לא הגיונית בהשפעת ההפרעה. כיום ידוע כי "כניעה" למחשבות הלא-הגיוניות של ה-OCD רק מחמירה את הבעיה. במקרים נדירים בלבד, וקיצוניים, כאשר בן המשפחה הסובל מההפרעה נמצא במצב קשה במיוחד או סובל גם מבעיה נפשית נוספת, יכולה להיווצר סכנה שאי שיתוף פעולה עימו, או חוסר היענות לדרישותיו, יגררו תוקפנות מצידו. סיכון נוסף, פחות דרמטי, אך יותר שכיח, הוא פגיעה בחייו של האדם הסובל מן ההפרעה, מכיוון שהטקסים והחשיבה הכפייתית גורמת להפרעה לאורח החיים התקין. בהדרגה עלול להתפתח מצב בו האדם מצמצם את הפעילויות בהן הוא עוסק, את המקומות אליהם מגיע ואת פגישותיו עם אנשים. במקרים קיצוניים, הדבר יכול להוביל להסתגרות חברתית ולחוסר יכולת ללמוד או לעבוד. שוב, אני מדגישה, ברוב המקרים לא מדובר בהפרעה הכרוכה בסיכון. המקרים שתיארתי הם קיצוניים. עם זאת, מדובר במצב הקשור למצוקה סובייקטיבית ניכרת, ולעיתים מיותרת, מכיוון שקיימים טיפולים יעילים להפרעה! בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

על סמך בדיקה אחת אין באפשרותי לדעת. בנוסף, לא ציינת מתי היתה הווסת האחרונה. ייתכן ומדובר בהריון תקין, עלייך לבצע אולטרסאונד לראות שק הריון ודופק. קרא עוד

בדיקת MRI יכולה לעזור באבחון כאבי בטן כיוון שהיא נותנת תמונה אנטומית של מערכת העיכול, אך זו לרוב אינה הבדיקה המועדפת למטרה זו. ישנן בדיקות אחרות, פשוטות יותר, אשר לרוב מועילות יותר באבחון הסיבה לכאבי בטן: בדיקות דם וצואה, בדיקת אולטרסאונד של הבטן, בדיקת גסטרוסקופיה או בדיקת קולונוסקופיה - תלוי בסימפטומים הנוספים. MRI היא בדיקה שאורכת כ-45 דקות ולכן משתדלים להימנע מביצועה בילדים צעירים, שמתקשים מאוד לשכב ללא תנועה זמן כה רב. כאשר בכל זאת רוצים להשתמש בה בילדים, נדרשת הרדמה, שבלעדיה שתוצאות הבדיקה עלולות להיות לא מספיק טובות. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד קרא עוד

תשובתי מוגבלת מכיוון שאין ביכולתי לבדוק אותך ולראות את צילומי הרנטגן, שבוודאי באמצעותם אובחן השבר בצלע, ולראות אם יש פגיעה משנית מעבר לשבר עצמו. הכאבים שאתה מתאר מתאימים לתמונה של שבר בצלע - כאבים בתנועה, בנשימה ורגישות מקומית. אך אם ישנה החרפה במצב, יכול להיות כי ישנו נזק משני לאיברים פנימיים ומומלץ לפנות לרופא בהקדם. כאבים אלה יכולים להימשך מספר שבועות עד חצי שנה וזה נורמלי, הכאבים אמורים לרדת עם הזמן ועליך להימנע מתנוחות המעוררות כאב זה. שבועיים זהו זמן קצר בו מכדי שתוכל לראות בו שיפור משמעותי. אין ביכולתי לומר אם עליך לנסוע או לא, אמליץ לך לפנות לרופא משפחה ולהתייעץ איתו לגבי התלבטות זו. טיפול בשבר תלוי בחומרתו. ישנם פלסטרים רחבים או חבישה אלסטית היכולה לקבע את בית החזה, אך הטיפול הוא בדרך כלל נטילת משככי כאבים, מנוחה, ולתת לזמן לעשות את שלו. לקבלת תשובות בנוגע לחזרה לעבודה, נסיעות ופנייה לאורתופד אם הדבר נחוץ, אמליץ לך לפנות לרופא המשפחה שלך על מנת שיעריך את מצבך, הן על ידי בדיקה והן בעזרת צילום רנטגן חוזר. בהצלחה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד