שאלות ותשובות - עמוד 930

עקיצות יתושים מתבטאות בדרך כלל בגרד, באודם מקומי ובמעט נפיחות במקום העקיצה. הסימן חולף תוך יומיים עד עשרה ימים. יש הבדלים בין אנשים שונים בחומרת התגובה או הרגישות לעקיצות, ובילדים התגובות המקומיות בדרך כלל קשות יותר. מידת הנפיחות תלויה גם באזור העקיצה: אזורים רגישים, כמו שפתיים ועיניים, נוטים להתנפח יותר. לעיתים מופיעות שלפוחיות במקום העקיצה. אני לא חושבת שאחרי כל עקיצת יתוש כדאי לקחת אותה לרופאה, וסביר ששינוי הצבע הוא חלק מן התגובה המקומית לעקיצה, אך מכיוון שלא בדקתי אותה, ואת מתארת עקיצות שונות מאוד מן העקיצות הרגילות שלה - דווקא במקרה זה הייתי לוקחת את הילדה לבדיקה. ד"ר ליה עשת - אינפומד קרא עוד

מה הסיבה להתקפי הזעם? האם נושא מסוים גורם לו לעצבנות? הנושא הוא מורכב ובעייתי מבחינה משפטית, מכיוון שהוא כבר מעל גיל 18. ניתן לטפל בכפייה רק אם אדם מהווה סכנה לעצמו או לסביבתו. במצבכם הנוכחי, לא יהיה ניתן לכפות עליו טיפול אלא אם כן תוכיחו שהוא מסוכן. נסו לשבת ולדבר איתו כאשר הוא רגוע, אולי יסכים לקבלת טיפול פסיכולוגי או תרופתי. בהצלחה! ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד

ראשית, יש להמשיך בבירור ולטפל בבעיה הגסטרואנטרולוגית. לגבי התחושות בחלל הפה: יובש בפה זו בעיה אשר סובלים ממנה הרבה מטופלים. ישנן דרכים לטפל בבעיה זו וחשוב לעשות זאת, אך חשוב עוד יותר לברר קודם את הסיבה. הצבע על גבי הלשון ותחושת היובש יכולים להצביע על קיומה של פטרייה בחלל הפה, גם לכך יש דרכי פתרון יעילות, ושוב - האבחנה הינה חשובה. צבע על גבי הלשון יכול להופיע גם כתוצאה מחוסר צחצוח של הלשון. ישנה חשיבות רבה לצחצוח יומיומי של הלשון. עד לביצוע כל הבדיקות והבירורים אני ממליץ לך להתחיל בצחצוח יסודי של הלשון ולראות האם ישנה הטבה. לטיפול בכל הבעיות הקשורות לחלל הפה, אני ממליץ לך לפנות למומחה לרפואת הפה במסגרות הבאות: 1. דרך אתר הסתדרות רפואת השיניים www.ida.org.il 2. המחלקה לרפואת הפה באוניברסיטת תל אביב 036409551 בהצלחה, ד"ר מיכאל אבא - רופא שיניים קרא עוד

אינך עומדת כרגע בקריטריונים של הניתוח להצרת הקיבה, הן מבחינת הבמשקל והן בשל הסמיכות ללידה. בזמן הסמוך כל כך ללידה, ישנם שינויים הורמונליים שהגוף מושפע מהם ואינם מאפשרים לבצע את הניתוח, ובנוסף, הדבר אינו מומלץ אם את מיניקה. בזמן ההריון ישנה עלייה טבעית במשקל, אפילו של עשרות קילוגרמים, ולכן אני מציע לך לנסות להוריד את המשקל בדרכים קונוונציונליות כמו דיאטה ופעילות גופנית, לפני שאת פונה לתרופות ואפשרויות כירורגיות. תוכלי לפנות לדיאטנית דרך קופת החולים שלך שתתאים לך דיאטה לאחר לידה, ובנוסף התחילי לבצע פעילות גופנית באופן קבוע, כך שהמשקל יתחיל לרדת בהדרגה. התרופות שהזכרת אכן נועדו לירידה במשקל. לכל תרופה יש אינדיקציות שונות, והן ניתנות לאחר ייעוץ דיאטנית ובדיקה אצל רופא המשפחה, תוך התייחסות לאפילפסיה ממנה את סובלת. מידע על התרופות האלה תוכלי למצוא באינדקס התרופות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=341 קרא עוד

ממצא חדש סמוך לאשך מחייב בדיקת רופא. עליך לפנות לרופא המשפחה או לאורולוג על מנת לבדוק את הממצא גם בבדיקה גופנית וגם בבדיקות עזר, כגון אולטרסאונד. חשוב לציין כי יכולות להיות סיבות רבות למסה סמוכה לאשך, והאבחנה תלויה במבנה של הממצא. ממצא עגול וכואב סמוך לאשך מתאים במקרים רבים להידרוצלה, שהינו שק קטן מלא בנוזל המצריך ניקוז או ניתוח תיקון. ממצא שאינו עגול, אלא יותר מפותל, ובדרך כלל אינו כואב, יכול להתאים לווריקוצלה, שהינה התרחבות כלי דם ורידיים סמוך לאשך. במקרים פחות שכיחים יכול להיות שמדובר בגידול המחייב בירור מעמיק יותר. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד קרא עוד

אינני יכולה לקבוע את מידת הסיכון שבלידה נרתיקית (כלומר לידה רגילה), אך במקרים של טחול מוגדל, כל מכה או נפילה על הבטן יגרמו לפגיעה בטחול, שתגרום לדימומים מאסיביים עד כדי מוות ללא טיפול מתאים. בזמן הלידה בעת הצירים מופעל לחץ תוך-בטני רב על אברי הבטן. לחץ זה יכול להביא לפגיעה בטחול שתביא לדימומים. אני מניחה שהאישה לא מעוניינת בניתוח קיסרי ולכן החשש. אך אם רופאיה ממליצים, עליה לשקול זאת בכובד ראש, שכן פגיעה בטחול מוגדל וגדוש יכולה להביא לתוצאות הרות אסון אם האישה תדמם כמויות רבות של דם. גם כך היא נמצאת כבר במצב של אנמיה. עליה לשקול היטב את הסיכון שבלידה רגילה במצבה מול ניתוח קיסרי. לגבי השפעות כריתת הטחול: הטחול הוא איבר המטופוייטי כלומר, שייך למערכת הדם. לטחול כמה תפקידים בגוף: הטחול משתתף בחיסוניות הן תאית והן הומורלית (ייצור נוגדנים נגד חומרים זרים, חיידקים וכו') הטחול מבצע מעין "ביקורת איכות" ומעורב בהריסת תאי דם אדומים זקנים. הטחול אחראי לפינוי חיידקים וחלקיקים שונים ממחזור הדם. באופן נורמלי שליש מהטסיות נהרסות ע"י הטחול במסגרת השחלוף שלהן בגוף. במצב של טחול מוגדל ההרס יכול להגיע עד 90% מהטסיות. בטחול מוגדל יש עליה בתפקודים הנ"ל - הרס מוגבר של תאי דם (גם תאים תקינים וצעירים) והרס טסיות שגורם לאנמיה ותרומבוציטופניה. בנסיבות פתולוגיות הטחול עשוי להפוך לאתר של המטופוייזיס אקסטרא מדולרי - פירוש הדבר שהטחול מייצר את תאי הדם השונים: תאי דם אדומים, תאים לבנים וטסיות במקום מוח העצם שאחראי על כך במצבים נורמליים. בחולים לאחר ספלנקטומיה (כריתת טחול) הסיכון העיקרי הוא חשיפה לזיהומים, בעיקר ע"י חיידקים עם קפסולה. 3 החיידקים הנפוצים ביותר שיכולים לגרום לזיהומים הם: Streptococcus Pneumoniae (סטרפטוקוקוס), Haemophilus Influenza (המופילוס), Neisseria Meningitidis (מנינגוקוקוס). לטחול יש יכולת להילחם בזיהומים אלה, אך בהיעדרו לגוף קשה להתמודד איתם. 3 החיידקים הנ"ל יכולים לגרום ל - Post Splenectomy Sepsis (אלח-דם לאחר כריתת טחול). זהו זיהום חריף שיכול להתקדם במהרה למצב קטלני אם לא מטופל בזמן. הזיהום יכול להתחיל ממחלה לא משמעותית של דרכי הנשימה או להופיע ללא תלונות קודמות. טיפול מניעתי ניתן ע"י חיסון החולה לפני הניתוח. קיימים חיסונים נגד 3 החיידקים הנ"ל. מומלץ לתת אותו שבועיים לפני ניתוח כריתת הטחול, ואם לא קיימת אפשרות כזו, אז ביום ה - 14 לאחר הניתוח. יש לחדש חיסונים אלה אחת ל - 5 שנים. יש רופאים הממליצים גם על טיפול מניעתי ע"י אנטיביוטיקה במתן יום-יומי או אחת לתקופה מסוימת, וכן טיפול אנטיביוטי בכל אירוע של חום. זהו הסיכון העיקרי לאחר כריתת טחול. מכיוון שזהו האיבר האחראי לאחסון והרס טסיות, לאחר הכריתה רמות הטסיות בדם יכולות לעלות מאוד. במידת הצורך ניתן לטפל בכך באספירין. אני מקווה שבריאותה של האישה תשתפר ושתגיעו להחלטה נכונה לאחר התייעצות עם הרופאים. קרא עוד

חוסר סבילות למאכלים המכילים לקטוז היא בעיה שכיחה. הסימפטומים כוללים שלשול, כאבי בטן וגזים לאחר שתיית חלב או מוצרים המכילים חלב, והם נובעים מרמות נמוכות של האנזים לקטאז במעי. ירידה ברמות לקטאז עשויה להיגרם מפגיעה ברירית המעי או מייצור מופחת של האנזים מסיבות גנטיות. ברוב אוכלוסיית העולם יורדת רמת הלקטאז במעי בגיל הילדות (סביב גיל 5). בישראל התופעה נפוצה בהשוואה למדינות מערביות. השכיחות הממוצעת ביהודים של חסר כלשהו באנזים היא 70%, ובאשכנזים היא מגיעה עד 79%. נוסף על הסיבות המולדות, קיימות גם סיבות נרכשות לתת- ספיגת לקטוז: ריבוי חיידקים במעי (Bacterial overgrowth) - הגורמים להתססה של הלקטוז במעי ולכן לסימפטומים של אי סבילות ללקטוז. פגיעה ברירית המעי: זיהום בג'יארדיה (שבהחלט ניתן להידבק בה בטיול במזרח), פגיעה במעי עקב תרופות, או מחלת צליאק. מחלת קרוהן (Crohn's) שעשויה לפגוע במעי הדק. אם מדובר באחת מסיבות אלה - תת- הסבילות ללקטוז עשויה להימשך גם חודשים לאחר שהבעיה חלפה, ואז לחלוף. כמו שאת רואה, קיימות סיבות רבות שעשויות לגרום לשלשולים שלך. תלונות ממושכות כל כך מצדיקות פניה לגסטרואנטרולוג בקופת החולים כדי להתחיל בבירור מקיף יותר. קרא עוד

כנראה שההרגשה שאת חשה נובעת מהדלקת שנוצרת בדרכי הנשימה עקב העישון. במקרים כאלה ישנה הפרשה צמיגה צהובה אשר יכולה להיות מלווה בצרידות. אני מציע לך, כמובן, להפסיק את העישון, לא רק בשל התחושה הזו, אלא בשל הסיכונים הבריאותיים הרבים של העישון, הכוללים מחלות לב, סרטן מסוגים שונים, ומחלות ריאה. תוכלי לפנות לבדיקה אצל רופא פה ולסת שיבדוק שמקור הדלקת אינו מתהליך זיהומי בחלל הפה, ואם צריך, תקבלי אנטיביוטיקה ומכייחים. ד"ר אלעד איכנולד - אינפומד קרא עוד

ההדבקה יכולה לקרות במגע עם נוזלי גוף של האדם החולה: הפרשות - שתן, דמעות, נזלת, ריר, נוזל זרע והפרשות מצוואר הרחם. המחלה יכולה להופיע כעבור מס' ימים מההדבקה אך ברוב האנשים היא לא תתבטא כלל. כשהיא מתבטאת מדובר בסימפטומים דמויי שפעת או מחלת הנשיקות. על מנת להימנע מהדבקה עלייך לרחוץ ידיים היטב ולהקפיד על היגיינה טובה, אם הינך באה במגע עם אחד מנוזלי הגוף הנ"ל, רצוי להימנע מקיום יחסי מין. חשוב לזכור שאין הוכחה לכך שלבעלך יש CMV ותיתכן כל מחלת חום אחרת. עם זאת רצוי להיזהר. מומלץ גם לבצע בדיקת נוגדנים חוזרת ל - CMV בשלב מאוחר יותר של ההריון. קרא עוד

כל הכבוד על המודעות והיוזמה המבורכת, החיסון אכן חשוב ביותר. החיסון שמורכב למעשה משלוש זריקות, הניתנות במועדים שונים, תלוי בחברה המייצרת אותם. הזריקה השניה ניתנת 30 יום ממתן הזריקה הראשונה (או 60 יום כשמדובר בחיסון של חברת סרווריקס), והשלישית - חצי שנה לאחר מתן הזריקה הראשונה. ברוב קופות החולים, רופא המשפחה יכול להוציא מרשם עבור החיסון, והחיסון נקנה בבית המרקחת, וניתן על ידי אחות בקופה. אינני יודעת איזה הסדר, אם בכלל, יש עם הצבא בנושא זה. אני ממליצה לפנות לרופא המשפחה להתייעצות. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד