שאלות ותשובות - עמוד 929
מאת: מערכת אינפומד
מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
אני שמחה לשמוע שאת במעקב של ראומטולוג, כי זאת הכתובת הנכונה: הוא יוכל לבדוק אותך, לשמוע את הסיפור, לברר אם יש סימפטומים נילווים ולהעריך מה מקור הבעיה. לפי מה שאת מתארת - הוא עורך בירור מקיף. כאשר מבררים את הסיבה לדלקת של מפרק, יש להבחין בין דלקת של מפרק אחד (מונוארתריטיס), לבין דלקת של מספר מפרקים. כמו כן, חשוב לוודא שמקור הכאב והנפיחות הוא המפרק עצמו, ולא רקמות רכות הנמצאות סביבו (גידים, רצועות) או עצם הנמצאת בקרבת מקום. מונוארתריטיס עשויה להיגרם עקב סיבות רבות, ביניהן חבלה, זיהום במפרק (שעשוי להיות חיידקי, ויראלי או פטרייתי), מחלות בהן שוקעים קריסטלים במפרק וגורמים לכאב (gout ו- pseudogout), מחלות סיסטמיות - שלעיתים הביטוי הראשון שלהן עשוי להיות מונוארתריטיס (כמו פסוריאזיס, מחלות מעי דלקתיות, reactive arthritis). בסרקואידוזיס עשויים להופיע כאב ונפיחות במפרק הקרסול. במקרים נדירים עשויה דלקת פרקים בשם Rheumatoid arthritis להופיע במפרק אחד בלבד בשלבים הראשונים. גם גידולים, שפירים וממאירים, הסמוכים למפרק עשויים לגרום לתמונה של דלקת. הבדיקה החשובה ביותר בהערכת דלקת של המפרק היא שאיבת נוזל מפרקי, ושליחתו לבדיקות מעבדה. נשמע כי אצלך לא ניתן לערוך בדיקה זו, משום שאין מדובר כעת בדלקת חריפה של המפרק, ולכן כנראה שאין נוזל. אם תסבלי שוב מהתקף דומה - עליך לפנות לחדר מיון כדי שיוכלו לשאוב מעט נוזל סינוביאלי מן המפרק. בדיקות מעבדה בסיסיות שכדאי לבצע הן שקיעת דם ו- CRP , ספירת דם וכימיה בדם, ANA, RF. בדיקות נוספות כדאי לעשות לפי הסיפור הקליני. מומלץ לערוך גם צילומים של המפרק הנגוע. אם הבירור הראומטולוגי לא יביא לתוצאות, תוכלי לפנות לאורתופד המתמחה בבעיות של כף רגל. באשר לשאלתך בקשר לדלקת הגרון: הסיבוך שאת חוששת ממנו נקרא Rheumatic Fever. במקרה זה הדלקת במפרק מופיעה 2-4 שבועות לאחר דלקת הגרון, ודלקת המפרקים היא דלקת מפרקים "נודדת" - הפוגעת במספר מפרקים, ועוברת ביניהם, כשהיא נשארת בכל אחד לתקופה הקצרה משבוע ימים. לא נראה שיש קשר בין דלקת הגרון שסבלת ממנה לפני שנתיים לדלקת הנוכחית במפרק. תוכלי לקרוא עוד על מונוארתריטיס באתרים הבאים: http://www.patient.co.uk/showdoc/40001605/ קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
קרע במניסקוס ייתכן ברמות חומרה שונות על פי גודל הקרע ועל פי מיקומו . קרעים בשליש החיצוני יתאחו ביתר קלות עקב אספקת הזנה טובה יותר. ההחלטה אם לנתח או לא הינה בעיקרה ע"פ רמת הפגיעה בתפקוד הבן, וככל שהברך מתקשה יותר לתפקד ולעמוד בדרישות, כך גדלה המלצתי לנתח. בקשר לפיזיותרפיה - מומלצת עם או בלי ניתוח, ומטרתה לשפר את היכולת התפקודית של הברך מבחינת כוח + שיווי משקל + שליטה שרירית + טווחים, ועוד פרמטרים שונים החשובים לכל אדם ובמיוחד לשחקן כדורגל עם דרישות גבוהות . בנוסף יוכל הבן לקבל עזרה בהורדת הכאב . בהצלחה ורפואה שלמה. ירון טילינגר פזיותרפיסט מוסמך מכבי שרותי בריאות. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
בדיקת US (סריקה על-קולית) היא בדיקה המבוססת על גלי קול. יתרונותיה בכך שאינה כרוכה בקרינה וניתנת לביצוע בקלות באמצעות מכשור פשוט, וללא הכנות מקדימות, והיא גם זולה. חסרונותיה בכך שיש צורך במבצע מיומן על מנת לפענח אותה נכון, ושיתכנו הבדלים גדולים בתוצאות בין מבצע למבצע. CT (טומוגרפיה ממוחשבת) היא בדיקה המבוססת על קרינת רנטגן. ניתן לבצעה עם או בלי הזרקת חומר ניגוד. יתרונותיה בכך שהיא זמינה ומהירה, ונותנת תמונה מפורטת וטובה של המבנים האנטומיים. חסרונותיה בכך שהיא כרוכה בקרינה, ומצריכה יותר צוות ומכשור, וגם עלותה גבוהה יותר משל בדיקת US. MRI (תהודה מגנטית) היא בדיקה המבוססת על שדות מגנטיים. יתרונותיה בכך שאינה כרוכה בקרינה, ונותנת תמונה אנטומית מפורטת וטובה. חסרונותיה בכך שהיא אורכת זמן רב, ומצריכה ציוד יקר וצוות, שבגלל היא זו בדיקה יקרה. אין תשובה חד-משמעית לגבי איזו בדיקה טובה יותר. התשובה תלויה מאוד במערכת בגוף אותה רוצים לבדוק ובבעיה הרפואית אותה מחפשים. למשל, לאבחון אבנים במערכת השתן הבדיקה הטובה והמדויקת ביותר היא בדיקת CT, המבוצעת לפי פרוטוקול מיוחד הנקרא פרוטוקול אבנים. לעומת זאת, אם אנו רוצים לאבחן הידרונפרוזיס (מיימת הכליה), עדיף לבצע בדיקת US, שהיא בדיקה מהירה ופשוטה שאינה כרוכה בקרינה, והנותנת תמונה מצויינת ומאפשרת אבחנה מדוייקת מאוד. לשתי המטרות האלה, לבדיקת MRI אין כל יתרון באבחון. דוגמה נוספת - כאשר אדם מקבל מכה בראש ואנו רוצים לשלול דימום, נעדיף לבצע בדיקת CT ולא בדיקת MRI. הסיבה אינה חיסכון, אלא שדם טרי נראה הרבה יותר בבירור בבדיקת CT מאשר ב- MRI, ולכן האבחון ב- CT מדויק יותר. מצד שני, כאשר רוצים לאבחן גידולי ראש או לעקוב אחריהם, CT לרוב מזהה את מציאותו של גידול, אך MRI נותן תמונה טובה יותר ומדוייקת יותר, החשובה במיוחד אם מתכננים ניתוח ורוצים דיוק מירבי. גם בנוגע לזה יש סייגים, הקשורים, למשל לסוג הגידול. פעמים רבות נחוץ שילוב של מספר בדיקות על מנת להשלים בירור, כיוון שכל בדיקה מאבחנת טוב יותר בעיות שונות. מידע נוסף על הבדיקות השונות תוכל למצוא בקישורים הבאים: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=152 קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
רסיטל היא תרופה יעילה נגד הפרעות דיכאון וחרדה. התרופה אינה ממכרת, ואין לה תופעות לוואי שפוגעות בעירנות. היא שייכת לקבוצת תרופות נגד דיכאון וחרדה בשם SSRI. היא מתחילה להשפיע רק לאחר נטילה יומיומית של כשבועיים-שלושה. היא מפחיתה את מצב הרוח העצוב ותסמינים גופניים כמו בכי רב, חוסר תיאבון וקשיי שינה. אם הגמגום אצלך הוא ביטוי לחרדה, אתה צפוי להרגיש שיפור הדרגתי בבעיה. אולם אם הגמגום היה קיים קודם, ויש לו סיבות נוספות שמקורן בילדות, אז כדאי (לאחר שתרגיש קצת יותר טוב) לפנות לטיפול אצל קלינאית תקשורת, בעלת מקצוע המתמחה בטיפול בקשיי דיבור מסוגים שונים. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
ככל הנראה הסירו לבעלך מהגב נבוסים (נקודות חן) מלנוציטריים (נקודות חן המורכבות מתאי הפיגמנט). יש מספר סוגים של נבוסים אלו. אחד הסוגים נקרא Dysplastic (Atypical) Melanocytic Nevus. אלה נקודות חריגות מבחינת המראה הקליני והן מבחינה היסטולוגית (בביופסיה) והדעות חלוקות לגבי הפוטנציאל שלו לעבור להיות מלנומה עורית ממאירה. קלינית, נבוס אטיפי בדרך כלל גדול מ-6 מ"מ, גבולותיו אינם סדירים ויש לו יותר משני גוונים (חלק מהנגעים הללו נראים כמו ביצת עין). מפאת הספק, הטיפול בנבוס אטיפי הוא כריתה מלאה עם שוליים של לפחות 0.2 ס"מ של עור בריא סביב לנגע. נראה שלבעלך היה נבוס אטיפי שלא הוצא בשלמות, ולכן רוצים להרחיב את השוליים לקבלת שוליים עם עור "נקי". טיפול זה בדרך כלל מספיק. יש להמשיך במעקב אחר נקודות חן אחת למספר חודשים. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
בין תופעות הלוואי של ריספרדל לא מוזכרת פגיעה לבבית. התרופה עשויה לגרום לדופק מהיר ולכאבי שרירים. כמו כן, היא עשויה לגרום לאי שקט ולחרדה, שעשויות להתבטא כלחץ בחזה וקוצר נשימה. כדאי ללכת להיבדק ע"י רופא המשפחה, שיוכל להעריך האם לבנך, למרות גילו הצעיר (36), יש גורמי סיכון למחלת לב. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
טיפול ברדיותרפיה אמור להיות טיפול מאוד ממוקד מבלי לפגוע ברקמות ובאיברים מסביב לאזור הקרינה הנקודתי. ישנם לפעמים סיבוכים הנובעים מהטיפול בשל מיקום ההקרנה המדוייק העובר בין רקמות ואיברים, או בשל חוסר מיומנות ומקצועיות, ואז יכולה להיות פגיעה ברקמות באזור ההקרנה. בין הפגיעות האפשריות בתפקוד כתוצאה מפגיעה באזור האגן ובמיוחד בערמונית ישנן פגיעה במערכת האורינרית, שמתבטאת באי יכול לתת שתן או בבריחת שתן; פגיעה בשרירים וברקמות היכולה להביא לפיסטולות או דלקות למיניהן; פגיעה באיברים פנימיים כגון המעי היכולה להביא להידבקויות ולשינויים בדופן המעי, שיכולים להביא לשלשולים עזים, ועוד. ד"ר גיל טאובר - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
טריקרדיה הינה תוסף תזונתי המכיל שלושה ויטמינים - חומצה פולית, ויטמין B6 וויטמין B12. מומלץ מאוד במקרים של רמת הומוציסטאין גבוהה. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
העובדה כי בתוצאות נכתב Positive אומרות כי החיידק הליקובקטר פילורי עדיין ישנו. בדיקת תבחין הנשיפה היא בדיקה יעילה לבדיקת להימצאות החיידק, אך צריך להקפיד להפסיק את הטיפול בנוגדי חומצה 7-5 ימים לפני הבדיקה. אמליץ לך להתייעץ עם רופא גסטרואנטרולוג ולשאול אותו אם עלייך לחזור על תבחין הנשיפה או על בדיקת הגסטרוסקופיה, מכיוון שישנם זנים של החיידק שעמידים לאנטיביוטיקה הניתנת בהתחלה, ויש להתאים את הטיפול לחיידק הספציפי. רפואה שלמה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד