שאלות ותשובות - עמוד 963

ידוע שפטרת נפוצה יותר אצל נשים סוכרתיות . בד"כ אצל נשים בריאות אין קשר בין אכילת סוכרים לפטרת. גורמים שיכולים להגביר את הנטיה לזיהומים פטרייתיים: 1. שימוש באנטיביוטיקה שהורסת את הפלורה (אוכלוסיה חיידקית) הטבעית של הנרתיק ומאפשרת התפתחות של פטריות, כיוון שאינן מושפעות מהאנטיביוטיקה 2. שימוש בגלולות עם מינון גבוה יחסית של אסטרוגן 3. שימוש בהתקן תוך-רחמי, דיאפרגמה או ספוג וגינלי 4. הריון 5. דיכוי חיסוני 6. סוכרת בנוגע להעברה בקיום יחסי מין, השאלה נותרת לא פתורה. במחקר אחד, טיפול בגברים שהיו נשאים של הקנדידה (באזור הפה, פין או נוזל הזרע) הוריד את שיעור הפטרות החוזרות בבנות הזוג שלהן לעומת נשים שלא היה להן בן זוג נשא לפטריה. אך מחקר אחר הראה שטיפול בבן הזוג (ללא קשר לנשאות בפטריה) בתכשיר נוגד פטריות לא הביא להפחתת הזיהומים הפטרייתיים. באשר לחשד שבן הזוג שלך נדבק ממך, עליו לגשת ולהיבדק ע"י רופא עור. ייתכן שהכתמים והנקודות האדומות לא בהכרח קשורות לפטריה. במידה ואחד הגורמים המצויינים לעיל רלבנטי אלייך, עלייך לטפל בכך. ואם אין לך אף אחד מהגורמים שמגבירים נטיה לזיהום פטרייתי, אני ממליצה לך להתייעץ עם רופא מטפל בנוגע לטיפול מניעתי. קרא עוד

קיימות סיבות רבות לעצירות, ביניהן גידולים במעי הגס, תרופות המאיטות את פעילות המעי וירידה בתנועתיות המעי. אני מבינה כי אתה נמצא במעקב רפואי, וכי כל הסיבות המוכרות - נשללו. בשלב ראשון מומלץ ללכת לדיאטנית בקופת חולים, אשר תוכל להתאים עבורך תפריט עשיר בסיבים - לשיפור היציאות. שתיה מרובה חשובה גם היא לסדירות היציאות. בשלב הראשון תוכל להוסיף לכל ארוחה 6-2 כפיות סובין, ולאחר מכן לשתות כוס מים. מזון נוסף שעשוי לסייע הוא לחם מחיטה מלאה, אורז מלא, פירות יבשים, ובעיקר שזיפים מיובשים ומיצוי שזיפים ועוד. אפשרות טיפול נוספת, שנמצאה כיעילה במחקרים, היא ביו-פידבק. שיטה שגם בקשר אליה תוכל לברר בקופת החולים שלך. באשר לבעיות השתן - מרבית הבעיות בהטלת שתן בגילך נגרמות ע"י הגדלה של בלוטת הערמונית. לא ציינת אם זו נבדקה בעבר, אולם כדאי לך לפנות לאורולוג, שעשוי לסייע. בהצלחה. קרא עוד

אטנולול (נורמלול) משתייך לקבוצת התרופות הידועה בשם חוסמי בטא. תרופה זו משמשת בעיקר לטיפול בתעוקת חזה, יתר לחץ דם והפרעות בקצב הלב. טווח המינון לנטילת התרופה במבוגרים: 100-25 מ"ג ליום. לכן, גם כשאמך נטלה מינון שגוי עדיין היא היתה בטווח הבטוח מבחינת הרמה של התרופה בדם. אם אימך לא דיווחה במהלך החודש הזה על תופעות לוואי מיוחדות, סביר להניח שאין נזק, ובוודאי שלא נזק בלתי הפיך. להבא, מנה עודפת מקרית אינה צריכה להדאיג, אך אם מבחינים בתסמינים מיוחדים, או אם נלקחה מנה עודפת גדולה, יש ליידע את הרופא. בכל מקרה, על-מנת ללמוד עוד על נורמלול ועל תופעות הלוואי של התרופה, תוכלו לקרוא עליה באינדקס התרופות של אינפומד. ד"ר גיל טאובר - אינפומד קרא עוד

אב העורקים (האאורטה) הוא העורק הראשי של הגוף היוצא מן הלב. בדרך כלל יוצא העורק כלפי מעלה, מתקפל בצורת קשת בצד שמאל של החזה ויורד מטה (בצורת U הפוך). לפי מה שנכתב בעקבות הבדיקה שלך, הקשת אצלך נראית מוסטת ימינה. לרוב מצב זה חסר משמעות רפואית, מתגלה במקרה, ואינו גורם לסימפטומים. לעתים המצב הזה יכול ליצור טבעת, ובמקרים כאלה, שבהם יש לחץ על קנה הנשימה או הוושט, מבצעים ניתוח פשוט יחסית כדי לתקן את המצב. הניתוח לא נחשב למסוכן ואינו יוצר הפרעה באיכות החיים. אך לפי הנתונים שסיפקת, זה לא המקרה אצלך. בברכה ד"ר אורלי שניידר - אינפומד קרא עוד

את האנטיביוטיקה יש להמשיך לקחת, ולהשלים טיפול כפי שהדריך אותך הרופא. אינני יודעת מדוע אתה לוקח את האנטיביוטיקה, ולכן אינני יכולה לייעץ לך באשר למשך הזמן, משום שמשך הטיפול משתנה לפי המחלה. לאחר יומיים של טיפול אנטיביוטי צפוי להיות שיפור, אבל הפסקת האנטיביוטיקה בשלב זה עשויה לגרום לכך שהחיידקים הרגישים יותר לאנטיביוטיקה יושמדו, אבל החיידקים העמידים יותר ישרדו, והזיהום עשוי להישנות, והפעם עם חיידקים עמידים יותר, שיגיבו פחות טוב לטיפול אנטיביוטי. קרא עוד

בדף האזהרות על פרופסיה באינדקס התרופות של אינפומד תוכל לראות כי לא ידוע על בעיות בשתיית אלכוהול בזמן שימוש בפרופסיה. http://www.infomed.co.il/drug3.asp?dID=298 קרא עוד

ליפיטור, כמו תרופות נוספות ממשפחת הסטאטינים יכול לגרום לכאבי שרירים. הכאבים בכפות הרגליים יכולים להיות קשורים לנטילת התרופה. ניתן לבדוק זאת על ידי בדיקת דם פשוטה שנקראת CPK. אם רמת ה- CPK בבדיקה גבוהה, ניתן לייחס זאת לליפיטור בהיעדר גורם ברור אחר. קרסטור (Rosuvastatin) שייך לאותה משפחה (סטאטינים), ולכן גם תרופה זו צפויה לגרום לאותם הסימפטומים, למרות שאי אפשר לדעת בוודאות עד שמנסים. לגבי גלוקוזאמין, אני לא רוצה לשלול את העניין על הסף, לכן אני מצרפת לעיונך קישורים לחומר קריאה, אולם לידע כללי, תוסף תזונה זה משמש לטיפול באנשים עם מחלת מפרקים ניוונית ולא לפגיעה שרירית. לכן אני יכולה לומר כמעט בביטחון שגלוקוזאמין אינו הפתרון לכך. http://www.infomed.co.il/news/n_021501_2.htm קרא עוד

חסרים לי פרטים נוספים לגבי מצבה הבריאותי של בתך, למשל כמה זמן נמשכת הנפיחות הזו, מהו המיקום המדויק של הנפיחות שאתה מתאר, האם האזור רגיש למגע, חם או אדום, האם יש חום גבוה או שיעול, האם בתך סובל מדלקות גרון, האם ננשכה על ידי בעל חיים בימים האחרונים, ועוד רשימה ארוכה של שאלות. צמיחת שיניים בדרך כלל לא גורמת לנפיחות בבלוטות הלימפה, אלא אם כן מתפתחת דלקת בחלל הפה שיכולה להוביל לדלקת בבלוטות הלימפה באזור. בכל מקרה, אני ממליץ לך לפנות לרופא הילדים על מנת שיבדוק את בתך ויוכל להמליץ על טיפול מתאים, אם צריך. בברכה, ד"ר עידו ווליניץ - אינפומד קרא עוד

כל כמה זמן מופיעים התקפי כאב אלה? האם זה קשור לווסת ? אינני מתמצאת בכל הפתולוגיות של האגן, מערכת השתן ומערכת העיכול, אבל אם מה שאת מתארת מופיע בתקופת הווסת, ייתכן שאת סובלת מאנדומטריוזיס. לא פירטת לגבי סוג הבדיקות הגינקולוגיות שעברת והאם שללו אנדומטריוזיס או לא. אנדומטריוזיס היא מחלה כרונית שפוגעת בלמעלה מ - 5.5 מליון נשים ונערות בצפון אמריקה. במחלה זו, רקמות של אנדומטריום - הרירית המצפה את הרחם מבפנים, (אותה רירית שנושרת וגורמת לדימום הווסתי) מתיישבות מחוץ לרחם. הרקמות יכולות להתיישב בבטן, על השחלות, החצוצרות, רצועות התומכות ברחם, האזור בין הנרתיק לרקטום, פני השטח של הרחם. מקומות נוספים יכולים להיות על שלפוחית השתן, מעי, נרתיק, צוואר הרחם, הפות וכן על צלקות ניתוחיות בבטן. מקומות פחות שכיחים: ריאה, זרוע, ירך וכו'. הרקמות הללו, כמו רירית רחם נורמלית, גדלות ומתפתחות בכל חודש ואז נושרות. כשמדובר באנדומטריום במיקום התקין יש דימום וסתי והדם יוצא מהרחם לנרתיק. אבל במקומות הלא תקינים, הרקמה נושרת ויש דימום, אך הדימום לא יכול לצאת כיוון שמדובר בחלל סגור, ולכן מתפתח תהליך דלקתי שיכול לגרום לכאבים, אי- פוריות, היווצרות רקמת צלקת, הידבקויות ובעיות במעיים. הסימפטומים של אנדומטריוזיס יכולים להיות: כאב לפני ובמהלך הווסת, כאב בעת קיום יחסי מין, אי- פוריות, עייפות, כאב בהשתנה בזמן הווסת, כאב ביציאות בזמן הווסת, בעיות במערכת העיכול - שלשול, עצירות, בחילות. אבחנה נעשית בד"כ ע"י לפרוסקופיה, הליך ניתוחי פשוט שבו רואים את האיים של רקמת האנדומטריום במקומות שונים באגן. הטיפול נחלק לכמה מטרות: טיפול בכאב - ע"י תרופות שונות: אקמול, NSAIDS - כמו נקסין, איבופרופן. טיפול הורמונלי- לעצירת הביוץ : גלולות למניעת הריון, פרוגסטרון ועוד. ניתוחי - ניתוח שמרני להוצאת האיים הללו ממקומות שונים באגן ולהקלת הכאב. אינני יודעת אם אכן מדובר בבעיה הזו. אם לא נשללה האבחנה הנ"ל ע"י גינקולוגים, אני ממליצה לך לפנות לגינקולוג ולהתייעץ איתו. אם תרצי לקרוא מידע נוסף על המחלה, תוכלי לפנות לאתרים הבאים: http://www.nichd.nih.gov/publications/pubs/endometriosis/index.htm קרא עוד

עליך לפנות אל רופא - רופא המשפחה שלך או רופא עור, כדי שיתרשם אם אכן מדובר בפריחה אלרגית (לפי הסיפור שאת מתארת ממש לא בטוח שזו האפשרות היחידה), ואם אכן מדובר בפריחה אלרגית - יחליט על טיפול בהתאם. קרא עוד