שאלות ותשובות - עמוד 970

סביר להניח שבנך בסדר גמור. בהיותו בן 10, הוא עדיין לא החל את התפתחותו המינית, דבר שיקרה בשנה- שנתיים הקרובות- בד"כ בגיל 11.5 - 13 שנים. אז יגדל תחילה שק האשכים, תיווצר פלומת שיער וגודל ועובי הפין יגדלו אף הם. אם בנך מעט שמן, הרי שביחס לשאר בניך הדבר נותן אשליה של איבר מין קטן גם כן, כיוון שהפין נבלע בכרית השומן באזור שמצויה בילדים לפני גיל ההתבגרות המינית. הגודל הממוצע בגיל זה הוא 5-7 ס"מ. כמובן שתיתכנה וריאציות. אם הגודל קטן מ 4 ס"מ (הבעיה היא שצריך גם לדעת למדוד), באה בחשבון גם אבחנה מבדלת של מספר הפרעות הורמונליות / תורשתיות הגורמות לאיבר המין להיות קטן. אין בידינו די נתונים על מנת להשיב לך אם זה המקרה. בכל מקרה בדיקת רופא ילדים שהוא גם אנדוקרינולוג או בדיקת אורולוג תוכל לעזור לקבוע האם באמת ישנה כאן בעיה, או שפשוט צריך סבלנות. קרא עוד

גליקו-המוגלובין, או Hgb A1C, היא בדיקה המשקפת את רמת הסוכר הממוצעת שלך במשך 3-2 חודשים אחרונים. המוגלובין הוא חלבון הנמצא בתאי הדם האדומים. הגלוקוז שבדם נקשר להמוגלובין. ההמוגלובין שאליו נקשר הגלוקוז נקרא גליקו-המוגלובין. ככל שרמת הגלוקוז גבוהה יותר, יותר מולקולות גלוקוז נקשרות למולקולות המוגלובין. כך נוצר מיצוע של רמת הגלוקוז והתאים מהווים מעין "תאי זיכרון". יש בגופנו תחלופה מתמדת של תאים וביניהם גם תאי הדם האדומים. לכן ה- "זיכרון" משקף רק את החודשיים-שלושה האחרונים. על פי המלצות אגודת הסוכרת האמריקאית (2006), ערך המטרה של A1C עבור בוגרים עם סוכרת צריך להיות פחות מ-7. Correlation between A1C level and mean plasma glucose levels on multiple testing over 2–3 months (23) --> ד"ר גיל טאובר - אינפומד קרא עוד

הבעיות שאת מתארת מתאימות לכאבים נוירופתיים, כלומר לכאבים או לצריבות ממקור עצבי. שתי התרופות שהזכרת מומלצות מאוד לטיפול בבעיות מסוג זה. ישנה עוד קבוצה של תרופות הנקראות TCA או Tricyclic Anti Depressant, אשר על אף השם המטעה, אינן משמשות רק לטיפול בדיכאון אלא גם לטיפול בכאבים מהסוג שלך. היוועצי בנוירולוג המטפל שלך לגבי המשך טיפול חלופי בתרופות מקבוצה זו. בברכה, ד"ר עידו ווליניץ - אינפומד קרא עוד

אסטרוגנים (חלק ממרכיבי הגלולה), עשויים לגרום לירידה ברמות התירוקסין החופשי, ולכן לעיתים יש צורך להעלות את מינון האלטרוקסין. לא ידוע על קשר בין רמת הכולסטרול ונטילה מבוקרת של אלטרוקסין. לעומת זאת, גלולות יכולות לגרום לעליה ברמת הכולסטרול. אם את זקוקה לאמצעי מניעה, פני לרופא המטפל, ובקשי גלולה חלופית, לפעמים לגלולות שונות יש השפעות שונות. תוכלי גם להיעזר במדריך אינפומד לאמצעי מניעה: http://www.infomed.co.il/preg/birthControl.asp קרא עוד

תוכל לשפר את יכולתך כספורטאי כפי שכל ספורטאי משפר את יכולתו - בעזרת אימונים. יש לזכור כי היכולת שלך לבצע מאמצים תלויה גם ברמת ההמוגלובין שלך, למרות שבמקרה של בטא תלסמיה מיינור הערכים בדרך כלל קרובים לנורמה. קרא עוד

הרופא שלך צודק בהחלט. התקן תוך- רחמי לא פוגע בפוריות. ייתכנו כמה סיבות לכך שלא נכנסת להריון: ייתכן ש"פספסת" את תאריך הביוץ ולא קיימת יחסי מין עם בן זוגך בזמן המתאים. אחת מתופעות הלוואי הידועות של מירנה היא מיעוט בווסת. האם סבלת מתופעת לוואי זו? ייתכן שכיוון שרירית הרחם היתה דקה יותר, היא לא קלטה את העובר. ייתכן שהמחזור האחרון שלך לא היה ביוצי. האם את מיניקה או הינקת עד לאחרונה? אם כן, יש לכך השפעה כיוון שרמות גבוהות של פרולקטין משפיעות על הפרשת גונדוטרופינים שאחראים על הפרשה סדירה של אסטרוגן שמביא להתפתחות זקיקים בשחלה ולביוץ. לא מצאתי את שם התרופה שציינת ולכן אני לא יכולה להתייחס להשפעתה על כניסתך להריון. לבסוף, אל תשכחי שעברו בסה"כ שלושה חודשים מאז ההתקן. במידה והווסת שלך סדיר והרית בעבר, לא הייתי מודאגת והייתי ממליצה לך לנסות עוד כמה חודשים לפני שאת נכנסת ללחץ ומגדירה עצמך כלא פוריה. חשוב לציין שבשמונת החודשים האחרונים גופך עבר הרבה שינויים וכך גם המערכת ההורמונלית שלך: הריון, לידה, הכנסת התקן, הוצאת התקן. למערכת ההורמונלית לוקח זמן להסתגל מחדש למצב ולכן הייתי ממליצה לך להתאזר בסבלנות ולהמשיך לנסות. במידה ולא תצליחי אחרי שנה של נסיונות, הייתי ממליצה לך להתייעץ שוב עם רופא הנשים המטפל שלך. קרא עוד

פולימיוזיטיס שייכת לממשפחת המחלות האוטואימוניות, כלומר זו מחלה שבה המערכת החיסונית תוקפת את איברי הגוף כאילו היו פולש זר. במחלה הספציפית הזאת האיבר שנפגע בעיקר הוא השריר. הפגיעה הנפוצה היא בשרירים המשורטטים, כלומר בשרירים שאחראים על הפעלה רצונית של גפיים, גו וכו'. במקרים נדירים יותר יכולה להיות פגיעה גם בשרירי הלוע והוושט עם הפרעות בבליעה ובדיבור, פגיעה בשרירי בית החזה עם הפרעה לנשימה, ואף פגיעה בשריר הלב. אין מרפא למחלה בשלב זה, והטיפול הוא בעיקר נוגד דלקת או מדכא מערכת חיסון, מאחר שהפגיעה בשריר נגרמת על ידי דלקת שמופעלת על ידי המערכת החיסונית. הטיפול הראשוני המקובל הוא טיפול בסטרואידים, בדרך כלל במינון גבוה, עם ירידה הדרגתית עד הפסקה, אם כי יש אנשים שזקוקים לטיפול תומך קבוע על מנת שהמחלה לא "תרים את ראשה". במקרים כאלה בדרך כלל מנסים טיפול תרופתי אחר על מנת להימנע מתופעות הלוואי ארוכות הטווח של סטרואידים, דוגמת אימוראן או מתוטרקסאט. ישנם טיפולים מדכאי מערכת חיסון "חזקים" יותר, ובהתאם לכך גם פרופיל תופעת הלוואי והסיכון בנטילתם (ציקלופוספמיד, ציקלוספורין). בשנים האחרונות נוספו אפשרויות טיפול נוספות על בסיס ביולוגי (שגם מטרתם היא שינוי הפעולה של מערכת החיסון) דוגמת רמיקייד ומבתרה. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד קרא עוד

מיגרנה היא אכן אחת המחלות השכיחות הפוגעות באיכות החיים של צעירים רבים. כיום הטיפול התרופתי נמצא יעיל ברוב המקרים, אך ישנם מקרים בהם המיגרנה "עמידה" לטיפול. חלק מהליך הבירור והאבחנה של מיגרנות כולל גם ביצוע בדיקת CT, על מנת לשלול פתולוגיות אחרות שעשויות לגרום לתסמינים דומים. גם אם אכן מדובר במיגרנה, חשוב מאוד לשים לב לגורמים המעודדים התקפים, כמו אכילת שוקולד, גבינה צהובה, מונוסודיום גלוטמאט, יין אדום, שינויים בלוח הזמנים הקבוע ועוד. אם מוצאים שאחד הגורמים האלה אכן מעורר התקף, חשוב כמובן להימנע ממנו. כמו כן, תוספת ויטמין B2, מגנזיום או קואנזים Q10 עשויה להקל לפעמים. אני ממליצה להמשיך בבירור, אין סיבה שתסבלי כל כך. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

אף על פי שהגלולה "פוסטינור" נמצאה יעילה ביותר במניעת הריון לאחר קיום יחסי מין בלתי מוגנים, השימוש בה עדיין אינו מבטיח 100% הצלחה. אני ממליצה לחזור שוב על בדיקת ההריון על מנת לוודא שאת אכן בהריון, ובאשר להמשך ההריון - אמנם הורמונים במינון כזה עלולים לפגוע בהתפתחות העובר, אך על מנת להחליט באופן חד-משמעי לגבי המשך ההריון, חשוב לדעת באיזה שבוע את נמצאת וכמובן לעבור בדיקה מקיפה שתעריך את הסיכונים מול הסיכויים. שיהיה בהצלחה ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

מיקרוליתיאזיס באשך פירושו הסתיידויות קטנות באשך - תופעה נדירה, שיש לה קשר להתפתחות סרטן אשכים, ולכן מומלץ מעקב סונוגרפי מדי שנה לאשכים. אפידידימיס הוא צינור שיושב על האשך ומהווה חלק ממערכת ההובלה של הזרע מהאשך לשופכה. ציסטה היא בד"כ תופעה חסרת משמעות ואינה דורשת מעקב. לקריאה נוספת www.amershamhealth.com/medcyclopaedia/Volume%20IV%202/... קרא עוד