שאלות ותשובות - עמוד 972

בדיקת מיפוי העצמות היא בדיקה המשמשת באבחון מצבים שונים במערכת השלד, ובכללם שינויים ניווניים, דלקתיים או תהליכים גידוליים. מגוון הממצאים המתוארים וריבוי האיברים המעורבים עשויים לכוון לקיום מספר מצבים דלקתיים או אחרים המתקיימים במקביל. יתכן, אפוא, שאין כל קשר בין הממצאים שתוארו. אזור הטרוכנטר הגדול הוא אזור בצידי מפרק הירך, כלומר מתחת למותן. קליטה מוגברת באזור עלולה לנבוע מחבלה, מזיהום, מדלקת או מסיבות אחרות. על מנת לקשור בין תוצאות המיפוי לבין הבעיות שתיארת נחוצות בדיקת רופא ובדיקות עזר נוספות על פי הצורך. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד קרא עוד

יתכן שבתך סובלת מזיהום בדרכי העיכול, הגורם להקאות ושלשולים. עוד סיבה אפשרית היא שדרושה לה פשוט עוד תקופת נסיון בגמילה מחיתול. הגמילה היא לעיתים בעייתית ודורשת תקופות ארוכות יותר בילדים מסוימים, יתכן שמתח נפשי מסיבה כלשהי משחק פה תפקיד. מה שאינני יכולה למר זה למה היא מקיאה. אם היא מקיאה בגלל ריח הצואה, יתכן שכל מה שנדרש הוא להרחיקה מהמקום מייד לאחר היציאה. אך יתכן שישנה סיבה אחרת להקאות, שמצריכה יותר בירור ומעקב צמוד יותר של רופא. אם התופעה ממשיכה, אני מציעה לפנות לרופא הילדים. בהצלחה. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד

מומחה במחלות זיהומיות קרא עוד

תוכל למצוא מידע על בדיקת רישום א.ק.ג. במאמץ באינדקס הבדיקות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=122 קרא עוד

לא מדובר בתופעת לוואי מוכרת. מתח, דיכאון וחרדה עשויים לגרום להפרעות במחזור החודשי. קרא עוד

ככל הנראה תצטרך אמך לקחת את התרופה כל החיים. בעיות בבלוטת התריס בדרך כלל לא עוברות, אבל הן בהחלט בעיות שניתן לטפל בהן בעזרת התרופות. כמו שכתבת, אינך יודעת אם השינוי שהרופא דיבר עליו הוא לטובה או לרעה, ולכן אני לא אוכל לעזור יותר בנוגע לשאלה. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

היפרפלזיה היא התחלקות מואצת של תאים ברקמת השד. כאשר התאים נראים משונים, ואינם זהים לתאי השד הרגילים - המצב נקרא היפרפלזיה אטיפית. מבין כל הנשים הנשלחות לביופסיה עקב ממצאים חשודים בממוגרפיה - ב- 3% יתגלה ממצא זה. היפרפלזיה אטיפית היא גורם סיכון להתפתחות סרטן השד. קיימים שני סוגים של היפרפלזיה אטיפית, לפי סוג התאים המתרבים: קיימים חילוקי דעות באשר לשיטת המעקב והטיפול היעילה ביותר לנשים הסובלות ממצב זה: קיימים רופאים הממליצים על ממוגרפיה מדי שנה ובדיקת רופא שד פעמיים בשנה. במחקר שבדק את היעילות של טיפול בטאמוקסיפן לנשים עם היפרפלזיה אטיפית, נמצא כי טיפול כזה הוריד באופן משמעותי את הסיכוי להתפתחות סרטן השד. עם זאת, כמו לכל תרופה, גם לטאמוקסיפן תופעות לוואי, ולכן אין המלצה לטיפול מונע בתרופה במצבים של היפרפלזיה אטיפית. atypical ductal hyperplasia מעלה את הסיכון להתפתחות סרטן השד פי 4, ולכן אם נמצא ממצא כזה בביופסיה - יש להוציא את כולו. atypical lobular hyperplasia עשוי להפוך לממאיר ב-10-20% מן המקרים, והוא גם מהווה גורם סיכון להופעת סרטן השד שמקורו אינו בנגע הראשוני (למשל, באיזור אחר בשד או בשד השני). התאים הסרטניים מהסוג המקומי עליהם הסביר לך הכירורג, הם שלב אחד אחרי האטיפיה, והם מכונים carcinoma in situ. הטיפול המקובל להשלמת כריתת הממצא הוא טיפולי קרינה וטיפול הורמונלי בטאמוקסיפן. מחקר גדול שבדק את השפעת הטאמוקסיפן גילה כי הוא מוריד באופן משמעותי את הסיכון להישנות. הטיפול המקובל כיום במקרה של כריתה חלקית של השד, הוא השלמת הטיפול בקרינה. כיום נערכים מחקרים כדי לבדוק האם בממצא מקומי של carcinoma in situ הקרינה אכן נחוצה. נראה כי למרות גילך ומצבך המשפחתי כדאי לך לקבל את הטיפולים המשלימים, אולם אם את חוששת או שיש לך ספקות - תוכלי לפנות למומחה שד אחר לקבלת חוות דעת נוספת. תוכלי לקרוא עוד על היפרפלזיה אטיפית כאן: http://www.breastcancer.realage.com/content.aspx/topic/9 קרא עוד

הסתיידויות בקשריות לימפה הן בדרך כלל תוצאה של זיהום שהיה וחלף, והשאיר מעין צלקת בקשרית הלימפה. הסיבה השכיחה ביותר להסתיידויות בקשריות לימפה של שער הריאה היא שחפת שנחשפת אליה בעבר. סיבות נדירות יותר הן זיהום פטרייתי וסרקואידוזיס. מומלץ להתייעץ עם רופא ריאות. ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד קרא עוד

זיהומים נמקיים בכפות הרגליים הם סיבוך שכיח של סוכרת, הנגרם משילוב של גורמים, ובעיקר מטרשת עורקים מואצת, אשר היא חמורה במיוחד בעורקים הקטנים ברגליים, הפרעה בריפוי פצעים, בעיקר באזורים הקפיים כמו כפות הרגליים, וכמו כן עקב פגיעה עצבית וירידה בתחושה ברגליים עקב המחלה. הדבר מחייב מעקב וטיפול מונע קבוע ברגליים, שאם לא כן, כל פצע או חתך בכף הרגל עשוי להסתבך בזיהום של הרקמות הרכות השטחיות, העמוקות, השרירים ועצם ברגל, עם קושי רב בריפוי. הטיפול כולל אנטיביוטיקה וטיפול מקומי לפצע, אולם כאשר הזיהום נרחב וקשה, וכאשר מעורבת עצם, או כאשר החיידק אינו מגיב לאנטיביוטיקה, נאלצים לבצע קטיעה. לאחר קטיעה והטרייה (הסרת רקמה נמקית) הסיכוי להבראה עולה מאוד. לגבי סוג החיידק, איני מכירה אותו. יתכן ושמו הוא VRE vancomycin-resistant enterococci ולא RVE. במידה ואכן זה שמו, הרי שמדובר בחיידק עמיד שקשה לטפל בו שמרנית בצורה אנטיביוטית, כיוון שאינו מגיב לה, מה שהופך את הטיפול במחלה לקשה ביותר, וכנראה שתרם לצורך בכריתה. קרא עוד

יכול להיות שמדובר באי- סדירות על רקע הפסקת נטילת גלולות למניעת הריון, כפי שהוסבר בשאלות קודמות מרובות באתר. ייתכן גם ומדובר בהריון, בצעי תבחין ביתי לבדיקת הריון. קרא עוד