שאלות ותשובות - עמוד 968
מאת: מערכת אינפומד
מומחה במחלות זיהומיות קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
ALS , או Amyotrophic lateral sclerosis היא מחלה של מערכת העצבים, המתבטאת בניוון עצבי המתקדם בהדרגה וגורם לחולשת שרירים, נכות ולבסוף למוות. גורמי הסיכון היחידים ל- ALS שהוכחו במחקרים קליניים הם גיל וסיפור משפחתי של המחלה. גורמים חשודים נוספים, שלא הוכחו, הם עיסוק בחקלאות, עבודה במפעל, עבודה גופנית קשה, רתכות ועבודה בתעשית הפלסטיק. שימוש חוזר באותם שרירים עקב עבודה גופנית מונוטונית, פעילות אתלטית מקצועית, חבלה ושוק חשמלי הוצעו גם הם כגורמי סיכון ל- ALS. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
הסיבה לטיפול ביוד רדיואקטיבי בבלוטת התריס היא עודף פעילות של הבלוטה, מצב הקרוי היפרתירואידיזם. היפרתירואידיזם גורם לחילוף חומרים מוגבר אשר גורם לירידה במשקל למרות אכילה מרובה. כאשר מטפלים בהיפרתירואידיזם, ההפרשה העודפת מבלוטת התריס נפסקת, וכך מתאפשרת עלייה במשקל מחדש. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
אין בידי הפענוח השלם של תוצאת בדיקת ה- CT, אך אני יכול לומר באופן כללי, שלחץ על עצב הבולט בצד מסוים בהחלט עלול לגרום לכאב מקרין ולהפרעות תחושה בצד אחר. בלט דיסק עצמו אין פירושו שישנו נזק כלשהו. רוב רובם של בלטי הדיסק מתקיימים ללא שהם גורמים שום סימפטומים. ההשפעה העיקרית של בלט דיסק היא על המבנים שעליהם עלול הדיסק ללחוץ: חוט השדרה או שורשיו. לחץ ממושך שאינו מטופל יכול לגרום נזקים והגבלה תפקודית משמעותיים לטווח ארוך. לא ידוע לי על השפעות התרופה רואקוטן (שאליה אני מעריך שהתכוונת) על בלטי דיסק. מידע נוסף נמצא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_051605_1.htm קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
ניתן לקחת פרמין בהריון, אך לפני כל שימוש בתרופה יש להתייעץ עם הרופא המטפל. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
התרופה ליפוגיס נאסרה לשימוש לפני כשבוע בארץ ובעולם, בעקבות מקרי מוות שנגרמו בגלל הרס שרירים באנשים שנטלו את התרופה במינון גבוה, ברוב המקרים בשילוב עם תרופה אחרת שמורידה כולסטרול - גמפיברוזיל, שאינה משווקת בישראל. אנשים שמטופלים עם ליפוגיס חייבים לפנות לרופא שלהם להתייעצות. [15/08/2001] קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
פוסלן היא התרופה אלנדרונאט המעכבת את ספיגת העצם. עד כמה שאני יודע מהפירסומים, היא אינה מכילה לקטוז, אך אני ממליץ לך לקרוא את העלון לצרכן לפני שאת משתמשת בכל תרופה שהיא. שם מצויינים מרכיבי התרופה ומה התוויות הנגד ללקיחתה. תוכלי לקרוא עוד על פוסלן באינדקס התרופות של אינפומד. ד"ר גיל טאובר - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
פרולקטינומה הינה גידול שפיר בבלוטת יותרת המוח המפריש את הורמון הפרולקטין. הפרשת יתר של פרולקטין מעלה את רמתו בדם ועלולה לגרום לבעיות בתפקוד מיני וחוסר פוריות בגברים, ולהפרעות מחזור, פגיעה בפוריות וגודש חלב בשד בנשים. בנוסף, עודף פרולקטין בדם עלול לגרום משנית לבריחת סידן מוגברת מהעצמות (אוסטאופורוזיס) כאשר ההפרעה ממושכת וללא טיפול. פרילק או בשמה הלועזי ,bromocriptine הינה תרופת הבחירה לפרולקטינומה. תרופה זו מכווצת את הגידול ומורידה את רמת הפרולקטין בדם לנורמלית ברובם המכריע של החולים. התרופה בטוחה לשימוש ונסבלת היטב ע"י מרבית החולים. ייתכנו תופעות לוואי של בחילה וסחרחורת, אך נטילה הדרגתית של התרופה בהתחלה מצמצמת את שכיחות תופעות הלוואי. בליעת הכדור עם האוכל עוזרת למנוע את הבחילה. בנוסף תיתכן נטייה לעצירות, שחולפת בהגברת כמות הסיבים בתפריט היומי. משך הטיפול משתנה מאדם לאדם, אך בדרך כלל התרופה ניתנת למשך מספר שנים. לאחר כשנתיים בדרך כלל עושים הפסקה למספר שבועות בטיפול ועוקבים אחר רמות הפרולקטין. אם הרמה נשארת נמוכה ניתן להפסיק את הטיפול, ואם היא שבה ועולה יש צורך בהתאמה מחודשת של מינון התרופה למשך פרק זמן נוסף. בכל מקרה לא מומלץ להפסיק את נטילת התרופה ללא ייעוץ של אנדוקרינולוג. לחומר קריאה נוסף: http://www.pituitary.org.uk/resources/prolactinoma.htm#cause קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
טיפול בנזעי חשמל הוא טיפול מעולה למספר מצבים פסיכיאטריים שונים בתכלית זה מזה. בד"כ הטיפול אמור להשפיע תוך 8-12 טיפולים, בהנחה והוא מבוצע בצורה נכונה. העזרה היחידה שאוכל לתת היא לומר שאכן 23 טיפולים ללא שיפור מצריכים בירור או שינוי כלשהו. אולם זה צריך להיעשות רק ע"י רופא/ים שמכירים את בתך, את סוג האבחנה שלה, את ההרכב המדויק של הטיפולים אותו קיבלה (משך הפרכוס למשל), ואת מצבה כיום. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
ההמלצה היא לקחת את התרופה הנוגדת דיכאון (בין אם היא סרוקסט או תרופה אחרת) למשך לפחות 6-9 חודשים לאחר האפיזודה הראשונה של הדיכאון. חשוב לדעת שנטילת תרופה כזו מובילה לשינוי כימי במוח, ולכן לוקח מספר שבועות להסתגל לתרופה, וכמו-כן לוקח מספר שבועות להסתגל להיות בלי התרופה כאשר מפסיקים ליטול אותה. בנוסף, חשוב לדעת שיש להפסיק לקחת את התרופה באופן הדרגתי במשך 2-4 שבועות, שכן אם מפסיקים בבת אחת עלולות להיות תופעות לוואי. לגבי ההחלטה על משך נטילת התרופה, אצל אנשים שידוע על גורם מעורר לדיכאון (כמו למשל אובדן של אדם קרוב, פיטורים מעבודה וכדומה), כדאי להמשיך את נטילת התרופה כל עוד קיים אותו גורם דחק. ההיגיון בכך הוא שאם קיים עדיין ברקע גורם שיוצר קושי ומתח נפשי שתרם להתפתחות הדיכאון, יש סיכוי גבוה שהדיכאון יופיע שוב אם תופסק נטילת התרופה. התקף חוזר של דיכאון לאחר הפסקת הטיפול הנוגד דיכאון הוא נפוץ יחסית. במחקר אחד שנעשה, היה התקף חוזר של דיכאון אצל 37% מהחולים שהפסיקו את הטיפול התרופתי בתוך שנה מהפסקת הטיפול. גורמי הסיכון העיקריים לחזרה של הדיכאון הם: המשך הסימפטומים הדכאוניים (גם אם בעוצמה נמוכה יותר) במשך 7 חודשים לאחר התחלת הטיפול הנוגד דיכאון היסטוריה של 2 אפיזודות או יותר של דיכאון (לפי קריטריונים שעל פיהם מגדירים דיכאון) או הפרעה מתמשכת במצב הרוח מעל שנתיים. במחקר נוסף שנעשה ועקב אחרי המטופלים במשך 10 שנים, שיעור החזרה של הדיכאון היה אפילו גבוה יותר- אצל 67% מהחולים היתה חזרה של הדיכאון. טיפול המשכי בתרופות נוגדות דיכאון יכול להוריד את הסיכון לחזרה של הדיכאון ללא הבדל בין סוגי התרופות השונות. בשל כל זאת, ההמלצה היא להמשיך את הטיפול הנוגד דיכאון במקרים הבאים: חולים שהיו להם 3 אפיזודות או יותר של דיכאון. חולים שהיו להם 2 אפיזודות של דיכאון ויש להם גם גורם סיכון להופעה מחודשת של הדיכאון. חולים שיש להם ברקע הפרעה מתמשכת במצב הרוח (מצב שנקרא דיסתימיה) וגם היתה להם אפיזודה של דיכאון. לסיכום, ההחלטה אם להמשיך עם הטיפול הנוגד דיכאון צריכה להתקבל בהתייעצות עם הפסיכיאטר המטפל בך. ההחלטה צריכה להתבסס על ההיסטוריה שלך, כשהגורם המשפיע בעיקר הוא האם זו הפעם הראשונה בחיים שאתה סובל מדיכאון או שמה היו אירועים קודמים. בנוסף, צריך להתחשב אם קיימים גורמי סיכון לאפיזודה נוספת של דיכאון. אם מדובר באפיזודה ראשונה של דיכאון ואין גורמי סיכון, בהחלט ניתן לשקול את הפסקת הטיפול לאחר 6-9 חודשים. לגבי ההשפעה על חיי אישות שציינת, התרופה סרוקסאט (או בשמה בגנרי Paroxetine) בהחלט יכולה לגרום לירידה בחשק המיני (אצל 6-15% מהנוטלים את התרופה) . אם אתה סובל מכך, כדאי שתתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל. יש לקחת בחשבון שגם במצב של דיכאון ישנה ירידה בחשק במיני. ד"ר שירה ארד - אינפומד קרא עוד