שאלות ותשובות - עמוד 990

אצירת שתן הוא המונח הרפואי לאי יכולת להשתין, Urinary Retention. עצירת שתן הוא שם אחר שבו משתמשים לאותה תופעה, אין הבדל בין שני המושגים. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

דלקת לא מטופלת בושט, שנמשכת שנים רבות עשויה לגרום להתמרה סרטנית בושט, ולכן כל מקרה של ריפלוקס ובקע סרעפתי הגורמים לדלקות ושט כרוניות מחייב טיפול ומעקב אנדוסקופי. התסמינים מאוחרים וכוללים בעיקר קושי בבליעה. קרא עוד

Citrobacter Koseri הוא חיידק שמקורו בשתן ובצואה, בעיקר אצל חולים עם דיכוי של מערכת החיסון. האנטיביוטיקה ניתנת לפי רגישות החיידק. התייעצי עם רופא מטפל. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

כיוון שיחסי מין אינם הדרך היחידה להידבק באיידס, אלא יש את הדרך המולדת, דרך עירוי דם ומוצריו, ודרך פצעים - הרי שבתולין אינם ערובה לאי- נשיאת הנגיף. קרא עוד

אין זמן מועדף לנטילת חומצה פולית. קרא עוד

הסרעפת היא שריר הנשימה העיקרי שלנו, היא נמצאת בין בית החזה לבטן. בכל שאיפת אוויר (הכנסת אוויר לריאות) הסרעפת יורדת כלפי מטה ובכל נשיפת אוויר (הוצאת אוויר מהריאות) הסרעפת עולה כלפי מעלה. הסרעפת מחולקת לשני חלקים, סרעפת שמאלית וסרעפת ימנית. בצילום חזה אנו רואים את גובה הסרעפות (הימנית והשמאלית) ויודעים מהו הגובה התקין. מצבים בהם הסרעפת מוגבהת (כלומר המיקום שלה גבוה מהמיקום התקין) מעידים על בעיה בסרעפת. הסיבה השכיחה ביותר לסרעפת גבוהה היא שיתוק שלה. שיתוק של הסרעפת יכול לנבוע מבעיה בשריר עצמו (דלקת של השריר למשל), או מבעיה בעצב שמעצבב את הסרעפת, כלומר מעביר אליה את הגירוי העצבי. כאשר העצב אינו עובד, אין "הוראה" לסרעפת להתכווץ, ולכן היא לא יורדת כלפי מטה, ונשארת גבוהה. הסיבות האפשריות לפגיעה בעצב שמעצבב את הסרעפת, עצב הפרניק, רבות וכוללות לחץ מקומי על העצב, חיתוך העצב במהלך ניתוח או מחלת עצבים. בחלק גדול מהמקרים אין אנו מוצאים את הסיבה. כדי לאבחן בוודאות שמדובר בשיתוק של הסרעפת מבצעים שיקוף. שיקוף הוא צילום רנטגן ממושך יותר מצילום רגיל - הוא נמשך מספר שניות דקות - ובו מתבקש הנבדק לנשום עמוק, פנימה והחוצה. בנשימות אלו אנו רואים בשיקוף את תנועת הסרעפת, ויכולים לדעת אם אחת הסרעפות אכן משותקת ולא עולה ויורדת בזמן הנשימה. כאמור, קיימות סיבות אפשריות רבות לשיתוק סרעפת, ובמרבית המקרים הבעיה מתגלה במקרה. אנשים רבים סובלים משיתוק בסרעפת אחת אך אינם סובלים כלל מסימפטומים, ומשום שאין סימפטומים, לרוב אין צורך בטיפול. עם זאת, אנשים הסובלים משיתוק דו-צדדי של הסרעפת סובלים בדרך כלל מקוצר נשימה המחייב טיפול. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד קרא עוד

ריבוי מי שפיר נמנה עם אחד הסיבוכים השכיחים של הריון מרובה עוברים. במקרים מסויימים ניתן לטפל בבעיה על ידי ניקוז מי השפיר או על ידי מתן חוסמי פרוסטגלנדין. הטיפול נבחר בהתאם לחומרה ולתסמינים הסובייקטיבים שחשה האישה, כמו צרבת, קשיי נשימה וכאבים מוגברים. קשה לאמוד את הסיכוי להגיע לשבוע ה-37, מכיוון שמדובר בשילוב של כמה תופעות. בכל אופן, ההמלצה היא להיות במעקב, ובהתאם לשינוייים יחליט הרופא המטפל אם לנקז מי שפיר או לא. ישנם מספר מנגנונים שאמורים לווסת את כמות מי השפיר, למשל הגברת הספיגה הבין ממברנוטית, אך לא תמיד הם מספיקים. ניקור מי שפיר אינו גורם לריבוי מי שפיר, להיפך, לעיתים רחוקות עשוי לגרום לדליפת מי שפיר. לגבי אורך צוואר הרחם - מובן שבמצב זה יש סיכון ללידה מוקדמת, ולכן הומלץ לך על שמירת הריון. המטרה היא לוודא שאין התקצרות נוספת. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

CPK הוא אנזים שנמצא בלב, במוח ובשרירים. ערכים נורמליים נעים בטווח שבין 0 ל-145. ישנה התוויית נגד לבדיקת ערכי CPK לאחר מאמץ גופני כגון הליכה מאומצת, אימון כושר מכל סוג שהוא, יחסי מין בלילה לפני; או בעת נטילת תרופות מסויימות, למשל סטרואידים וסטאטינים ועוד. עליך לחזור על הבדיקה בעוד כמה שבועות, לאחר 12 שעות של מנוחה מוחלטת, כדי לשלול את האפשרות שתהליך כלשהו גרם לגוף להיות בלחץ בבדיקה הראשונה. בדיקת CPK שונה מבדיקות כמו בדיקת כולסטרול, למשל, שרמותיו בדם יציבות, ושכדי לברר אותן, צריך רק לעשות בדיקה בתנאים תקינים. בכל מקרה, תוצאות הבדיקה שלך אינן אמינות, מפני שאת מדווחת על פעילות ספורטיבית משמעותית במהלך היומיים שקדמו לה, ולכן ערכי ה-CPK שהתקבלו אינם ערכים שאפשר להסתמך עליהם. חשוב להקפיד בינתיים על שתייה מרובה, שכן רמות גבוהות עשויות לגרום לנזק כלייתי. כדי להסיר ספק, מתייחסים לערכי ה-CPK שמתקבלים בבדיקה הראשונה לחומרה, כאל הערכים הנכונים, ואם הם גבוהים, מנחים את המטופל להקפיד על שתייה מרובה עד לבדיקה חוזרת של הערכים כדי למנוע נזק לכליות. להלן קישורים לתשובות נוספות על CPK באינפומד: http://www.infomed.co.il/questions/q_062307_10.asp קרא עוד

אני מניח שבעלך קיבל נוגדנים (כלומר, חיסון פסיבי) ולכן הוא מחוסן מרגע קבלת החיסון. מתן חיסון אקטיבי (כלומר, מתן נגיף מומת או מוחלש או חלק מהנגיף המהונדס גנטית) מביא ליצירת חיסון תוך כמה שבועות. בברכה דר' איציק לוי מומחה בפנימית ובמחלות זיהומיות קרא עוד

הסימנים שאת מתארת בדר"כ לא מופיעים בכזו עוצמה, כל- כך מהר. קרא עוד