שאלות ותשובות - עמוד 991

כפי שעולה משאלתך, הדלקות בדרכי השתן החלו מאז שהתחלת לקיים יחסי מין עם חברך. לא ציינת באילו אמצעי מניעה אתם משתמשים או האם את נוטלת גלולות למניעת הריון. קיימים כמה גורמי סיכון לדלקות חוזרות בדרכי השתן: תכונה ביולוגית או גנטית שמגבירה את הנטיה לאכלוס מערכת השתן ע"י חיידקים שימוש בקוטל זרע בן זוג חדש בשנה האחרונה אירוע ראשון של דלקת בדרכי השתן לפני גיל 15 אמא עם הסטוריה של דלקות חוזרות בדרכי השתן מחקר גדול ומבוקר שכלל נשים עם ובלי רקע של זיהומים חוזרים בדרכי השתן, מצא כי גורם הסיכון המשמעותי ביותר לדלקות חוזרות בדרכי השתן היה תדירות יחסי המין. מהפרטים שמסרת נראה כי גם אצלך הסיבה היא דלקות על רקע קיום יחסי מין. קיימים כמה אמצעים לא תרופתיים היעילים במניעת דלקת חוזרת בדרכי השתן: 1. אמצעי מניעה - לא להשתמש באמצעי מניעה המכילים קוטל זרע (דיאפרגמה, קונדום המצופה בקוטל זרע). 2. השתנה לאחר קיום יחסי מין ושתיה מרובה, על מנת להגדיל את תכיפות ההשתנה 3. מיץ חמוציות Cranberry juice נמצא יעיל במניעת דלקות חוזרות בדרכי השתן ע"י עיכוב הידבקות החיידקים לתאי אפיתל של דרכי השתן. במידה ואף אחד מהנ"ל לא עזר או שאינך מעוניינת להחליף אמצעי מניעה, קיימת האופציה של טיפול אנטיביוטי מניעתי. אני יודעת שאינך רוצה להעמיס על גופך מינונים גדולים של אנטיביוטיקה אך קיימות כמה שיטות: טיפול מניעתי רצוף נטילת אנטיביוטיקה לאחר קיום יחסי מין - שיטה זו נמצאה מתאימה ויעילה יותר בנשים שאצלן הדלקות קשורות לקיום יחסי מין, לעומת הטיפול הרצוף . טיפול עצמי - זו אינה שיטה מניעתית כ"כ אך, היא מבוססת על אבחנה עצמית של האישה שכבר מכירה את הסימפטומים של דלקת בדרכי השתן וטיפול עצמי ע"י אנטיביוטיקה בחירת השיטה המתאימה צריכה להיות על בסיס תדירות הדלקות, תבנית ההדבקה והחזרה של הדלקת, וכמובן בחירה של האישה. חשוב להתאים את האנטיביוטיקה גם לפי הרגישות של החיידק שבודד בדלקת האחרונה. דבר חשוב נוסף הוא לא להתחיל את הטיפול המניעתי לפני שהיתה ארדיקציה (השמדה) מוחלטת של החיידק בדלקת האחרונה. מומלץ שתתייעצי שוב עם הרופא שלך לגבי האופציות הקיימות וההעדפה האישית שלך ולבצע תרבית שתן (אם לא עשית), על מנת לוודא שאין לך דלקת, לפני התחלת הטיפול המניעתי. קרא עוד

בשאלתך לא ציינת אם במילה "להירגע" אתה מתכוון לשחרור מלחץ, מחרדה או להורדת רמת דיכאון? לכל סימפטום יש תרופות המתאימות לו. אני נגד שימוש קבוע בתרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים (כמו לוראזפאם), מכיוון שסף ההתמכרות אליהן הוא גבוה ביותר. מספיקה תקופה של שלושה שבועות בהם נוטלים את התרופה קבוע כדי לפתח תלות והתמכרות, ולכן לא נוטלים תרופות אלו בקביעות, וודאי שלא בקבוצת הגיל הצעירה אליה אתה משתייך - אמצע שנות העשרים. בנוסף, ישנו מגוון רחב מאוד של תרופות מהמשפחות שציינת, ולכל תרופה יש תופעות לוואי משלה. אין בנמצא תרופות שאין להן תופעות לוואי. גם לאקמול יש תופעות לוואי, וחלקן אף קשות. הגוף של כל אדם עובד בצורה אינדיבידואלית, ולא ניתן לדעת בוודאות כיצד הגוף שלו יגיב לתרופה, ולכן בתחילת הטיפול לפעמים עוברים שלב של ניסוי עד שמגיעים לתרופה ולמינון המתאים. כמו כן, אין אפשרות לחזות את התרופה המתאימה לך ממשפחת נוגדי הדיכאון לפי התגובה שלך לתרופה ממשפחת הבנזודיאזפינים. בהרבה מהמקרים הטיפול בדיכאון ובחרדה הוא טיפול משולב, תרופתי ופסיכולוגי. לכן, המלצתי היא שתפנה לייעוץ פסיכיאטרי שיגבש את האבחנה למצב שלך, על פיה תוכל לקבל את הטיפול המתאים ביותר ולדעת אם יש מקום לשילוב טיפול פסיכולוגי. מידע על התרופות שאתה נוטל תוכל למצוא באינדקס התרופות של אינפומד. בקישורים הבאים תמצא תרופות אחרות לטיפול בחרדה ובדיכאון: http://www.infomed.co.il/doSearch.asp?usage=53 קרא עוד

המינון הממוצע הדרוש לטיפול בתת-פעילות של בלוטת התריס הוא 1.6 מק"ג לק"ג של משקל גוף (במקרה שלך - 85 מק"ג), אבל קיימים הבדלים גדולים מאוד בצרכים בין אדם לאדם, והמינון נע בין 50 מק"ג ליום ל-200 מק"ג. לא ניתן להגיד אם 50 מק"ג הוא מינון מספיק, שכן יש לבדוק אם זהו מינון מספיק עבורך. חולים המטופלים באלטרוקסין מתחילים לחוש בשיפור לאחר שבועיים של טיפול, אך תגובה מלאה עשויה לארוך אפילו מספר חודשים. לאחר תחילת הטיפול באלטרוקסין יש לחזור על רמות T4 ו- TSH לאחר 3-6 שבועות, ויש להתאים את המינון לפי התוצאות (להעלות או להפחית). בשלב הראשון יעלו רמות T4, ורמות ה- TSH ישתפרו רק בשלב מאוחר יותר. בחולים הממשיכים לחוש בסימפטומים של תת- פעילות, כאשר רמות T4 נותרות נמוכות ניתן להעלות מינון לאחר 3 שבועות, למרות שיש לזכור שאין לצפות לתיקון מלא בשלב זה. לצורך זה יש להמתין 6 שבועות. יש להמשיך להעלות את מינון האלטרוקסין לפי הצורך מדי 3-6 שבועות, בהתבסס על ערכי בדיקות הדם, עד שה- TSH חוזר לנורמה. ערכי הבדיקות שצירפת הם מחודש יולי, אז גילו את המחלה, ולכן אינני יכולה להעריך על פיהן אם את זקוקה להעלאת מינון. עליך לערוך בדיקות דם עדכניות. קרא עוד

הרעלת עופרת נגרמת מחשיפת יתר לעופרת. במבוגר - בעיקר על רקע עבודה הכוללת עיסוק בעופרת, ובילד - מחשיפה לצינורות עשויים עופרת, צבע קיר המכיל עופרת ואכילת חפצים מכילי עופרת. הנפגעים העיקריים מהרעלת עופרת הם ילדים שסיכון החשיפה שלהם גבוה יותר ועמידותם בפניה נמוכה. כיוון שהעופרת רעילה למוח, בעיקר בילדים, התסמינים נעים מקלים - עצבנות, ישנוניות וכאבי ראש, ועד קשים - קשיי למידה בלתי הפיכים, פרכוסים וירידה במצב ההכרה. בנוסף ייתכנו כאבי בטן, אנמיה אופיינית ופגיעה כלייתית. במבוגרים התסמינים עשויים להיות קלים יותר, דוגמת ישנוניות יתר, דיכאון, התנהגות אגרסיבית, ספירת זרע נמוכה בגברים ומשקל יילוד נמוך ועליה בשיעור הפלות בנשים. אומנם יש בתסמינים הקבלה מסוימת לפורפיריה - כאבי בטן ואנמיה, וכן בכך שבשתי המחלות יש פגיעה במנגנון ההמוגלובין, אך קל להבדיל ביניהן על פי בדיקות דם ושתן לפורפיריה וע"י בדיקת רמת עופרת בדם. לקריאה על שתי המחלות- http://www.emedicine.com/emerg/topic293.htm קרא עוד

הגרד שאת מתארת נובע מעליה של חומצות מרה (או מלחי מרה), וזו תופעה יחסית שכיחה בהריון. המונח הרפואי לכך הוא Intrahepatic Cholestasis Of Pregnancy. זו הצטברות של חומצות מרה בתוך הכבד במהלך הריון בלא שהגוף יכול לפנות אותן. התופעה מוכרת בעיקר בשליש השלישי של ההריון, חוזרת בכל הריון, והסיבה לה אינה ידועה. הסימפטום העיקרי לבעיה הוא באמת הגרד שאת מתארת, אך מצב זה יכול לגרום גם לצהבת, לשתן כהה ולעיתים רחוקות מאוד לפגיעה בכבד. בדרך כלל המצב חוזר לקדמותו לאחר הלידה. חומצות המרה הן חומרים רעילים בגוף, ולכן מתבצעת הקדמת הלידה. עליה משמעותית בחומצות המרה יכולה לפגוע בעובר. ישנם פתרונות שונים הכוללים תרופות שונות ואמבטיות הרגעה להקלה על הגרד, אבל בדרך כלל מיילדים בשלב מוקדם כשזה מתרחש. אני מאמינה שבמקרה שלך ימשכו את ההריון עוד כמה שבועות עד שהעובר יהיה בשל ללידה. מובן שאת צריכה לגשת לרופא המטפל שלך לקבלת תרופות ולקביעת המשך מהלך ההריון. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

90/60 הוא לחץ דם מעט נמוך, אולם הוא בהחלט תקין. ערכים כאלה נמדדים במקרים רבים בנשים צעירות. אין הבדל בין גברים לנשים בערכי לחץ הדם התקין, ועליו להיות נמוך יותר מ-120 סיסטולי ונמוך יותר מ-80 דיאסטולי. ערכים שבין 120 ל-139 ובין 80 ל-89 נחשבים prehypertension. בהחלט עשוי להיות קשר בין לחץ דם נמוך לחולשה. כדי להעלות מעט את לחץ הדם מומלצת שתיה מרובה, ואם הדיאטה שלך דלה במלח - כדאי לאכול קצת יותר מלח. אין קשר לחוסר בחלבון או בוויטמין B12. קרא עוד

האם ניסית לבדוק את מערכת החיסון של בתך? עקיצות יתושים מתבטאות בדרך כלל בגרד, באודם מקומי ובמעט נפיחות במקום העקיצה. הסימן חולף תוך יומיים עד עשרה ימים. יש הבדלים בין אנשים שונים בחומרת התגובה או הרגישות לעקיצות, ובילדים, התגובות המקומיות בדרך כלל קשות יותר. מידת הנפיחות תלויה גם באזור העקיצה: אזורים רגישים, כמו השפתיים והעיניים, נוטים להתנפח יותר. הזיהום בדם שציינת אינו תוצאה ישירה של העקיצה, אלא זיהום משני של אזור העקיצה על ידי חיידק שחודר אל מערכת הדם בעקבות העקיצה. אינני ממליצה ליטול אנטיביוטיקה באופן קבוע למניעת התפתחות זיהום בעקיצות היתוש. ההמלצה היא בעיקר למנוע את החשיפה ליתושים כמה שיותר, בבדרכים שונות: תכשירים למיניהם (יש תכשירים חזקים יותר מאחרים), תכשיר המופרש לחדר ממכשיר המחובר לחשמל בזמן השינה, שינה תחת רשת מיוחדת המונעת חדירת יתושים, וכמובן סגירה של פתחי החלונות על ידי רשתות. צר לי, אינני בקיאה ברפואה הומאופאתית, אך את יכולה לפנות לרופא מסוג זה ולקבל את חוות דעתו. עוד מידע על עקיצות יתוש תמצאי כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_022307_2.asp קרא עוד

בהחלט עשוי להיות קשר בין ירידה משמעותית במשקל לבין אי-סדירות במחזור החודשי, ואפילו אל-וסת (אמנוריאה). לא ציינת בכמה זמן מאחרת הווסת שלך, אבל המחזור החודשי רגיש להשפעות חיצוניות, ודילוג על וסת אחת הוא על פי רוב חסר משמעות קלינית. לעומת זאת, אל-וסת ממושכת (דילוג של יותר משלושה מחזורים) עשויה להיות הסימן הראשון למספר מצבים ראשוניים. במקרים של ירידה משמעותית במשקל, פעילות גופנית מאומצת ולחץ נפשי, הסיבה להפסקת הווסת היא ירידה בהפרשת הורמון בשם GnRH מבלוטת ההיפותלמוס. עם זאת, הסיבה השכיחה ביותר לאיחור בווסת היא הריון, ובשלב הראשון כדאי לבדוק את האפשרות הזאת. ד"ר ליה עשת - אינפומד קרא עוד

רקמת הריאה, בשל היותה מכילה כמות גדולה של אוויר, נראית בצילום רנטגן בצבע שחור. כאשר במקום אוויר יש נוזל (דלקת ריאות, נוזל מוגלתי, בצקת ריאות ועוד מצבים פתולוגיים), האזור הפגוע נראה לבן בצילום חזה. מראה לבן זה נקרא בשפה המקצועית תסנין או הצללה. בצילום הראשון של ביתך מתואר מצב של דלקת ריאות (הצללה דו"צ יותר מימין) מימין. בצילום העדכני התסנין נספג, דהיינו דלקת הריאות חלפה, וזה סימן שהטיפול היה נכון והצליח. כעת צילום החזה של ביתך תקין לחלוטין ואין מקום לדאגה. קרא עוד

עקצוצים בלתי פוסקים יכולים לנבוע גם מחוסר איזון הורמונלי או מבעיה נוירולוגית. אם לא ביצעת בדיקות דם הכוללות פרופיל הורמונלי, אמליץ לך לבצע בדיקות כאלה, וכן לפנות לבדיקת נוירולוג. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד