שאלות ותשובות - עמוד 992

לא ציינת היכן הקונדילומה, אני מניח משאלתך שהיא על פני איבר המין (הפין). קונדילומה נגרמת על ידי נגיף ה- HPV. אם מערכת החיסון שלך תקינה, יש לך סיכוי טוב להירפא מהקונדילומה ולהיפטר מהנגיף. צלקות לאחר הסרה בלייזר נדירות. ולא ברור לי למה אתה מתכוון בבדיקת ה- PCR. בבדיקה זו בודקים את החומר הגנטי של הנגיף, וחומר זה יש לקחת מהקונדילומה עצמה, כך שלגבי ההצטלקות בעקבות הבדיקה - זה תלוי בדרך שבה נוטלים את הדגימה. לרוב אין הצטלקויות לאחר הסרת קונדילומה. לא ניתן לקשור בין תוצאת בדיקת PCR להיעלמות הנגיף כיוון שיכולות להיות סיבות שונות לכך שלא מופק חומר גנטי. לגבי ידיעת בת זוג עתידית - אין תשובה פשוטה. אם הקונדילומה הוסרה בשלמותה, לא חזרה ואין הופעה מחודשת שלה, לא נראה שיש לך מה לדאוג מהדבקה ביחסי מין עתידיים. נגיפים רבים מסוג זה עשויים להיות ללא כל תסמינים, כך שנשים רבות נדבקות בלא שבן הזוג יודע שהוא נשא של הנגיף. כדאי לפנות לרופא שאתה סומך עליו מאחת ההתמחויות הללו. איננו נוהגים להמליץ על רופא ספציפיים באינפומד. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני קרא עוד

התקן תוך-רחמי אינו גורם לתופעות לוואי כאשר המחזור מפסיק, ואינו משפיע על גמישות העור. ההורמון שמופרש מההתקן הוא פרוגסטרון. הורמון זה אינו מקדים את גיל הבלות. זהו הורמון שמוסיפים לקחת אותו לאחר הפסקת המחזור החודשי בתור תחליף הורמונלי, ביחד עם אסטרוגן. כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי החלפת ההתקן. בגילך אין צורך באמצעי מניעה קבוע כהתקן, ולכן יתכן שהרופא ימליץ לך להוציא את ההתקן מבלי להכניס אחד חדש. ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

כשמשתמשים בזידובאל (מטרונידזול) בהחדרה נרתיקית, הספיגה לדם היא קטנה מאוד ולכן חשיפת התינוק לתרופה דרך הנקה היא מינורית ולא מזיקה. אני ממליצה להשתמש בתרופה לפני השינה, כך שלא תיניקי מספר שעות לאחר השימוש, דבר שיצמצם למינימום את החשיפה הקטנה ממילא. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

בחרתי לענות לך תשובה כללית יחסית. זאת מתוך דאגה שתשובה מפורטת יותר תזיק ולא תסייע. ובכן, מנת יתר של כל סוג שהוא של כדורים עלולה לגרום למוות או לתופעות מסכנות חיים, כגון הפרעות במאזן המלחים בדם, שינויים במצב ההכרה, נפילות וחבלות, הקאות קשות, התקפים אפילפטיים, ועוד. בנוסף למרכיב של התרופה עצמה, יש השפעה גם למצבו הגופני האינדיבידואלי של האדם שנטל אותה. משקל הגוף, מחלות גופניות ברקע, תרופות אחרות שנוטלים באותו זמן, כל אלה תורמים להבדלים אינדיבידואליים בתגובה למינון יתר של תרופות בין אדם לאדם. אם שאלך את השאלה מפני שאת או אדם המוכר לך חושבים על שימוש בתרופות לצורך התאבדות, אני ממליצה לפנות מייד לעזרה. ניתן לפנות לכל חדר מיון בבית חולים כללי או בבית חולים פסיכיאטרי, ובמקרים דחופים גם למגן דוד אדום או למשטרה. הפנייה לחדר המיון היא לצורך שיחה עם פסיכיאטר/ית, ולעיתים גם עם עובד סוציאלי, לפי הצורך, כדי למצוא דרכי עזרה אפשריות. השיחה חיונית, מכיוון שאדם המתכנן להתאבד, לוקה בהפרעה זמנית בחשיבה שאינה מאפשרת לו או לה לחשוב על אופציות נוספות מלבד מוות, וזו טעות - תמיד יש עוד אפשרויות פעולה! בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

לא ידוע לי איזה בירור עברת בשל הבעיה ממנה אתה סובל. נרידרם היא משחה סטרואידלית די חזקה. כנראה רשמו לך אותה במחשבה שאולי יש מרכיב של דרמטיטיס (דלקת) או תהליך עורי אחר המגיב לסטרואידים. ללא קשר לגורם הראשוני לגרד, עלול להיווצר מעגל קסמים של עקצוץ וגירוד שעלול לגרום לתגובה כרונית של העור, מצב הנקרא Lichen Simplex Chronicus, הכולל עיבוי העור, הדגשת הקווים הטבעיים, עם שינוי גוון העור. הטיפול כולל הימנעות מגירוד, טיפול בגורם הראשוני לגרד, וחסימת האיזור עם ניילון או הגנה, ומריחה של משחה סטרואידלית. החסימה גם מונעת פיזית גרד נוסף, וגם מגבירה את פעולת הסטרואידים. בכל מקרה, נשמע לי סביר לעשות בדיקת פטריות מפשעתית, זכן זהו מיקום מאוד שכיח לפטריות בגברים, ואם היא שלילית - לעשות ביופסיית עור מהמפשעה. זהו תהליך קצר ופשוט. בהצלחה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד קרא עוד

הגוף אינו מתחסן כנגד מחלת גבהים, משום שהיא נגרמת עקב ירידה בלחץ הברומטרי ובלחץ החלקי של החמצן הקיים בגבהים. כאשר עולים לגובה, הגוף מתרגל בהדרגה לתנאים החדשים, אך לאחר שיורדים, הוא מסתגל שוב לתנאים הקיימים בגובה בו את חיה בדרך כלל. העובדה שלא סבלת ממחלת גבהים בעבר מקטינה אמנם את הסיכוי שתסבלי ממנה הפעם, אך אינה מבטלת אותו. השיטה הטובה ביותר היא לעלות בגובה בהדרגה, במשך מספר ימים, כדי לתת לגוף שהות להסתגל לתנאים החדשים. תוכלי לקרוא עוד על מחלת גבהים כאן: http://www.lametayel.com/archive/article.asp?i...&dest_type קרא עוד

המילה SOL משמעה Space Occupying Lesion (תהליך תופס מקום), במילים אחרות גוש. זה יכול להיות שפיר או ממאיר, אך מחייב בירור והתייחסות דחופים. קרא עוד

מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד

אחד מהמאפיינים הבולטים של דיכאון הוא ירידה קוגניטיבית שביטוייה ירידה בזיכרון וירידה בריכוז. באנשים מבוגרים תיתכן גם ירידה בהתמצאות ושכחה מוגברת שעושים תמונה של דמנציה, המכונה פסאודודמנציה. עם השיפור במצב הדיכאוני המטופל חוזר לעצמו מבחינה קוגניטיבית. קרא עוד

רופאת המשפחה שלך צודקת. כאשר גודל הגידול יותר מסנטימטר אחד, הטיפול המומלץ הוא כריתה מלאה של בלוטת התריס, טיפול ביוד רדיואקטיבי ומתן אלטרוקסין לצורך הורדת ערכי ה-TSH לרמות אפסיות. טיפול ביוד רדיואקטיבי נמצא כמוריד עד 50% את שיעור החזרה המקומידת של הגידול. המינון המקובל הוא 30 מיליקירי, אך במקרה שלך הוחלט לתת מינון של 100 מיליקירי - המינון המומלץ במקרה של סרטן פוליקולרי, משום שהוא מעט יותר אגרסיבי מן הפפילרי. לאחר כריתה של בלוטת התריס עקב גידול, גם אם ניתן טיפול משלים ביוד רדיואקטיבי (כמו במקרה שלך) וגם אם לא, יש לתת טיפול באלטרוקסין. הטיפול מהווה גם טיפול חלופי, משום שהגוף אינו מייצר בעצמו את הורמוני התירואיד, וגם כטיפול המונע את הישנות הגידול, משום שה- TSH עשוי לגרום לגדילה של תאי הגידול, ולכן יש להוריד את רמתו למינימום, כדי להקטין את הסיכוי להישנות הגידול. יש חילוקי דעות בין המומחים באשר לערכי ה-TSH הרצויים. הרוב מסכימים שיש להוריד את הערך ל-0.1 mU/L, אך חלקם ממליצים על ערך נמוך מ-0.5 mU/L, ערך הגורם לדיכוי מספק של בלוטת התריס, ושהסיכון לסיבוכים בו (בעיקר אוסטאופורוזיס והפרעות בקצב הלב) קטן. בטיפול הזה יש להמשיך לכל החיים, ולא לשישה חודשים בלבד. לאחר 5 עד 10 שנות טיפול, ללא הישנות המחלה – ניתן לשקול להוריד את מינון האלטרוקסין. במהלך הטיפול יש לערוך בדיקות צפיפות עצם באופן שגרתי. בדרך כלל, התגובה לעלייה במינון מופיעה רק לאחר שבועיים, כך שאני לא בטוחה שכל תופעות הלוואי מהן את סובלת הן תוצאה של נטילת האלטרוקסין. כדאי לחזור על בדיקת TSH לאחר 6-3 שבועות מתחילת העלאת המינון, ואם הערכים אכן אפסיים, ותופעות הלוואי יימשכו, התייעצי עם הרופאה שלך באשר להפחתה קטנה במינון. ובכל זאת, כדאי לזכור שתפקידו של האלטרוקסין במקרה שלך הוא הקטנת הסיכוי להישנות הגידול, ולכן לא כדאי לוותר עליו. ד"ר ליה עשת - אינפומד קרא עוד