שאלות ותשובות - עמוד 989
מאת: מערכת אינפומד
החיידק כלמידיה טרכומטיס (Chlamydia trachomatis) הוא הגורם הראשון בשכיחותו למחלות מין בגברים ובנשים. מרבית אלה שנדבקו בחיידק אינם מראים סימפטומים, ואינם מודעים לכך שנדבקו בחיידק. לכן, ההדבקה בעת קיום יחסי מין שכיחה מאוד. בנשים, החיידק עלול לגרום לדלקת בדרכי השתן, דלקת של צוואר הרחם ולמחלה דלקתית של האגן (שעלולה להביא לעקרות). החיידק נמצא בעיקר בנוזל הזרע של הגבר, בהפרשות הפות, ובריריות של הפין ופי הטבעת. לכן, ניתן להידבק בכלמידיה על ידי מגע מיני בלתי מוגן (חדירה ויחסי מין אנאליים) בין גבר לאישה. ניתן להידבק גם על ידי צעצועי מין שלא חוטאו. לא ניתן להידבק בכלמידיה במגע אוראלי. כיום כבר לא נהוג לבצע תרבית. ניתן להשתמש בשיטת Elisa או בשיטות רגישות יותר, כמו PCR (Polymerase Chain Reaction) קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
קרום הבתולין אכן יכול להיקרע מהחדרת אצבעות, תלוי בעוצמה שבה משתמשים בהחדרת האצבעות. מצד שני, יכול להיות שמדובר במחזור לא סדיר, ואז כמות הדימום שונה מהמחזור הרגיל. אני ממליץ לחברתך ללכת לגינקולוג ולבצע בדיקה גופנית. בכלל, מומלץ לכל בת מעל גיל 18 שמקיימת יחסי מין ללכת לבדיקה גינקולוגית שנתית ולהיות תחת מעקב. ד"ר גיל טאובר - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
קודם כל, כל הכבוד לך על העירנות והדאגה שאת רוחשת לחברתך ולמצבה. בתקופתנו, בה שולט הרזון כאידאל של יופי, בעיות אכילה הן תופעה נפוצה שרק הולכת ומתגברת במשך הזמן, וחשוב מאוד לטפל במקרים אלה, מכיוון שההשלכות עשויות להיות מרחיקות לכת ואף להוביל למוות במקרים לא מעטים (15% מחולי האנורקסיה מתים כתוצאה ממחלתם). על פי מכתבך קשה לי לדעת באיזו הפרעת אכילה מדובר (אנורקסיה נרבוזה, בולמיה או הפרעת אכילה אחרת), אך עם זאת, גישות הטיפול די דומות: לרוב מדובר בבעיה שמקורה פסיכולוגי, אך תוצאותיה, כפי שציינתי, יכולות להיות הרות אסון ולהוביל אף למוות. הטיפול בהפרעות אכילה הוא טיפול פסיכיאטרי המשולב בטיפול קונבנציונאלי, תמיכתי, שמטרתו החזרת אספקת הקלוריות, האלקטרוליטים, הוויטמינים, המינרלים ושאר החומרים החיוניים לתפקוד תקין של מערכות הגוף. לצורך כך צריך המטופל להכיר במצבו ולהיות מוכן לקבל את הטיפול. לחלופין, יש לאשפזו בכפיה אם מצבו גבולי ומסוכן. תפקידך הוא אפוא לנסות לדבר על ליבה של חברתך ולעודד אותה לגשת לטיפול. ייתכן שתידרש התערבות אגרסיבית יותר מצד הוריה מכורח היותם סמכותיים יותר. כמו כן, ציינת שחברתך מודעת למצבה ועושה את זה רק "לתשומת לב", ולדעתי זה מקור הבעיה - ייתכן שחברתך סובלת ממצוקה נפשית כלשהי, ומשוועת לתשומת לב. חשוב לברר ולעמוד על סוגיה זו בעזרת פסיכיאטר מוסמך שמתמחה בתחום. בכל אופן , אין להזניח את המצב, ובוודאי שלא לאפשר נסיעה להודו לפני שתאובחן ותטופל. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
לא סביר שיש קשר ישיר בין הזרקת הבוטוקס לבין המצב הדכאוני בו אתה נמצא. עם זאת, לעיתים ישנה ציפייה גדולה בטיפול בבעיה גופנית, המלווה במחשבה שלאחר הטיפול, יתחיל שלב אחר וטוב יותר בחיים. אולם בדרך כלל ציפיות אלו אינן מתגשמות, ולאחר הטיפול בבעיה הגופנית, האדם נשאר עם בעיות רבות אחרות שמפריעות לו ומתסכלות, ואז מתוך כך שכבר אין במה לתלות את הציפייה לשינוי, בוקע הדיכאון. אני ממליצה בחום לא לדחות ולא להסס, ולפנות לפסיכיאטר/ית לבירור מצוקתך הנפשית ולטיפול בה. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
ישנן כמה סיבות אפשריות לירידה בתפקוד המערכת החיסונית, דבר שיכול להוביל להתפרצויות חוזרות של שפעת. הן כוללות לחץ נפשי, עומס בעבודה, חוסר מנוחה, סביבת עבודה שבה ישנם אנשים חולים, מחלות כרוניות כגון סוכרת או מחלת ריאות, ועוד. ציינת כי ספירת הדם שלך תקינה, ולכן אין לי המלצות לבדיקות ספציפיות יותר. את יכולה לקחת תוספי ויטמינים הכוללים ויטמין C, ולשקול לקבל בשנה הבאה את החיסון נגד שפעת. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
שתי שאלות לי אליכם ואודה לכם אם תוכלו לענות עליהם. 1. יש לי ילדה בת 1.8 עם שיער דליל, יש לה כרגע שיער כמו לילדה בת חצי שנה בערך. האם יש מה לעשות בנדון (ראוי לציין שהיא סובלת מחוסר ברזל ומקבלת 15 טיפות ברזל ליום). 2. שאלתי השנייה קשורה בחבר שלי, הוא בן 24 וסובל מנשירת שיער. הוא השתמש בעבר בתכשיר מינוקסי 5, שעזר לו תקופה קצרה בלבד. אמרו לו שאם הוא יגלח את שיער ראשו זה יסייע לשורשים להתחזק כשיצמחו שוב. האם זה נכון? נ.ב ראוי לציין שהאתר שלכם נפלא ואפשר ללמוד ממנו הרבה דברים חשובים. תודה על המחמאות. 1. בקשר לילדה- סביר להניח שהשיער של בתך תקין לחלוטין. יש ילדים שנולדים עם ראש מלא שיער ויש אחרים שנולדים עם מעט שיער. אפילו אם השיער נראה דליל יש להניח שמספר השערות תקין אך הן פשוט קצרות מאוד ודקות. השיער ילך ויגדל בשנים הבאות. סביר להניח שאצלך או אצל אשתך היתה אותה תבנית של צמיחת שיער בילדות. בעיות תורשתיות של התקרחות נדירות ביותר בילדים וכוללות מעורבות של הציפורניים, העור והשיניים, אך אם הילדה נראית נורמלית למעט השיער, סביר שהכל תקין. על מנת להסיר דאגה מלבך כדאי לגשת לרופא ילדים לבדיקה. האנמיה מופיעה בכ 10% מהילדים בגיל הזה ואין לה קשר לשיער. 2. בקשר לחבר- כנראה שקיצור השיער רק מקצר אותו ואינו משפיע על קצב הגדילה. חברך יכול גם לנסות פרופסיה. אנא ראה תשובתנו הקודמת בנושא- http://www.infomed.co.il/questions/q_080601_1.htm וכן את הלינק הבא- http://www.hair-styles.org/hair-thinning.html [24/10/2002] קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
חישוב מקדם אוראה מתבצע בעיקר לצורכי מחקר בהקשר של חולי דיאליזה והרכבי הנוזלים המוחלפים בעת מתן דיאליזה. להלן קישור למאמר מעניין בנושא. http://www.nature.com/ki/journal/v58/n76s/abs/4491953a.html קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
גובה של 1.68 בגיל 16, ממקם אותך בין האחוזון ה- 5 לאחוזון ה- 25 בעקומות גדילה לגילך, בערך באחוזון ה- 20. כלומר, 20% מן הילדים בגילך נמוכים ממך ו- 80% גבוהים ממך. לאימון מתון בחדר כושר אין השפעה על הגדילה. לצערי, אין מאכלים אותם ניתן לאכול כדי לגבוה, או פעילויות לעשות לצורך זה. מזיק לקחת הורמון גדילה, כאשר אין חסר בהורמון גדילה. תהליך הגדילה נמשך עד גיל 18. ברוב המקרים הגובה מושפע מגורמים גנטיים, וחשוב לדעת מה הוא גובהם של הוריך כדי לנבא מה יהיה הגובה שלך. גם עיכוב בגדילה אצל ההורים עשוי לעבור בתורשה לילדיהם. אם אתה עדיין מודאג, תוכל ללכת לאנדוקרינולוג ילדים, כדי שיברר את רמת הורמון הגדילה בגופך, ויוכל לבדוק באמצעים שונים באיזה שלב בגדילה אתה נמצא. כאן תוכל לראות את עקומת הגדילה לבנים: http://www.growtall.com/boywhite.htm קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
באופן כללי לאח של חולה סוכרת נעורים יש סיכוי של 5% לחלות במחלה, לעומת סיכוי של 0.4% באוכלוסיה הכללית. הסיכוי לחלות בסוכרת של הגיל המבוגר (שנקראת גם סוכרת מסוג 2) בקרובים של חולי סוכרת הוא גבוה ועומד על כ 15%. הדרך למנוע הופעת סוכרת מסוג 2 היא הפסקת עישון, פעילות גופנית ושמירה על משקל גוף תקין. יש לשקול פניה לדיאטנית להרכבת תפריט מתאים. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
קשה לטפל בדיכאון כרוני, והיעילות היחסית של תרופות ופסיכותרפיה אינה ודאית. במחקר זה (The New England Journal of Medicine קרא עוד