שאלות ותשובות - עמוד 988

מיפוי איזוטופים - PET - FDG ,הינו בדיקת הדמיה של הגוף בה משתמשים בגלוקוז מסומן רדיואקטיבית. בבדיקה זו למעשה מזריקים לנבדק חומר רדיואקטיבי בכמות קטנה, אולם בעלת השפעה קרינתית. מבחינת כמות הקרינה המייננת, מדובר על כמות הדומה פחות או יותר לכמות הקרינה המייננת בבדיקת CT. ההבדל בין השתיים היא העובדה שב- PET- FDG החומר הרדיואקטיבי נותר בגוף של הנבדק למשך שעות לאחר הבדיקה ובכך יש סיכון להקרנת הסביבה. קצב הפירוק של החומר הרדיואקטיבי תלוי בכמות החומר המוזרק, בזמן החולף מהבדיקה ובאדם עצמו. ההשפעה של הקרינה הנפלטת על הסביבה תלויה במשך הזמן שחלף מהבדיקה ובמרחק הפיזי מהנבדק. באופן עקרוני ההמלצה היום היא להימנע ממגע קרוב לילדים או נשים הרות ביום-יומיים לאחר הבדיקה, וככל שהזמן מהבדיקה חולף כך הסכנה לסביבה יורדת. הזמן המסוכן ביותר לסביבה הוא בשעות הראשונות לאחר הבדיקה. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד קרא עוד

לוקח זמן עד שהווסתות נהיות סדירות. בשלב זה את לא צריכה לעשות כלום. קרא עוד

בין התלונות שאת מתארת לבין סכנת חיים אין שום קשר ולא נראה שאת בסכנת חיים. רק לאוסטאופורוזיס יש קשר עם מתן הפרדניזון, אבל זה ניתן לטיפול ותרופה זו למעשה עוזרת לך להתגבר על המחלה. פני לרופא המטפל שינסה לפתור את התלונות הספציפיות שלך, שלא נראה לי שקשורות למחלת אדיסון. את מטופלת הייטב. בהצלחה. ד"ר משה ארוך - רופא משפחה קרא עוד

תהליך הפסקת הריון על ידי כדורים אפשרי עד היום ה-49 להריון, זאת אומרת עד שלושה שבועות של איחור במחזור. את נמצאת בשלב גבולי לביצוע תהליך זה. תהליך הגרידה (שאיבה) הוא תהליך שמתבצע תמיד בחדר ניתוח ובהרדמה כללית. זוהי אומנם הרדמה קצרה, אך מלאה. גרידה מתבצעת כאשר לא ניתן לבצע הפסקת הריון על ידי כדורים בגלל גיל ההריון, או במקרים בהם הכדורים לא מוציאים את כל תכולת ההריון מן הרחם, ויש להשלים את התהליך על ידי גרידה. במקרה שלך, אני ממליצה להתייעץ עם הרופא המטפל. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

עלייך לברר את בעיות המחזור שלך ע"י רופא נשים- נראה שייתכן ומדובר בבעיה הורמונלית. רק בהתאם לבירור תדעי איך לפעול ואם יש לכך השלכות על פריון בעתיד. לעיתים יש מצבים הורמונלים שגלולות יכולות לעזור בהם, להסדרת המחזור, אך זאת תדעי רק לאחר בירור. הגירוד יכול לנבוע מזיהום קנדידה קל, וייתכן שאין לו קשר לדימום. אנא פני לרופא נשים. קרא עוד

ראשית, כתבת שחיידקי ה- E.Coli היו רגישים לכל האנטיביוטיקות שנבדקו. אם הם רגישים לזינט, זהו טיפול טוב ומקובל. יש טיפולים נוספים לזיהום בדרכי השתן. מקרודנטין גם הוא טיפול טוב ומקובל וכן אנטיביוטיקה בשם רספרים, ציפרופלוקסאצין ואחרות. חזרה של זיהום בתוך שבועיים לאחר הקודם כבר נחשבת קטגורית ל- recent infection, כלומר זיהום חוזר בפרק זמן קצר, וגוררת התייחסות שונה. בדרך כלל משך הטיפול האנטיביוטי במקרה כזה ארוך יותר, אבל גם סוג הטיפול יכול להשתנות. האנטיביוטיקה בכלל אינה שיקול מבחינת יחסי מין ולא צריכה להדאיג אתכם. אם לבעלך אין שום סימפטומים - אין סיבה שייבדק. אם אתם בכל זאת באי-שקט סביב העניין, ניתן לעשות בדיקת "שתן לסטיק" בקופת חולים, אבל באמת שאין בכך צורך. מחלות המועברות ביחסי מין הן מחלות המובחנות לפי הפתוגנים (הגורם המזהם) בהן. ישנם פתוגנים כמו כלמידיה, ניסרייה גונוריאה והרפס, אשר עוברים ביחסי מין ויכולים לגרום גם ל urethritis (דלקת של האורטרה, השופכה). הסימפטומים דומים לאלה של דלקת שלפוחית השתן. אבל זיהום ב- e.coli אינו מועבר ביחסי מין. כלומר לא מועבר בין הפרטנרים כ- Sexually Transmitted Disease או STD. הסיכוי שנדבקת מבעלך אינו גדול. משום שזיהום ב- e.coli, כפי שכתבתי, אינו מועבר בדרך זו ומשום שבעלך אין סימפטומים, לפיכך נראה שאין לו זיהום בדרכי השתן. בלי קשר, יש לשים לב לכך שזיהום בדרכי שתן אצל אישה בהחלט יכול להיגרם מיחסי מין באופן עקיף, היות ויש שפשוף של האזור וחיידקים מהנרתיק או אפילו מפי הטבעת יכולים להיכנס לפתח השופכה, בין אם מדובר בסקס רגיל או באוראלי. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

דפרסונליזציה היא תחושה של ניתוק מהמציאות, כאילו נמצאים "מחוץ" לגוף. יש המתארים זאת כ"חוויה חוץ- גופית" או תחושה של אי -שייכות לגוף. יש אנשים המתארים כי הם אינם מזהים את עצמם או את פניהם בראי או שאינם מרגישים שייכים לגופם. תופעה של דפרסונליזציה קלה יכולה להופיע במצבי לחץ. כאשר היא בדרגת חומרה גבוהה יותר, היא יכולה להיות חלק מהפרעת חרדה, דיכאון או מצבים פסיכוטיים. שמיעת קולות והבזקי הזיות, היא למעשה הזיה- תפישה שגויה של דבר שלא קיים במציאות. הזיה יכולה להיות קשורה לכל אחד מהחושים- ראיה, שמיעה, מישוש, טעם או ריח. היא יכולה להיות חלק ממחלת נפש (כגון מצב פסיכוטי), חלק ממחלה מוחית (למשל אפילפסיה של האונה הרקתית) או תוצאה של נטילת סמים. ככל הנראה בוצעה בדיקת ה- EEG כדי לשלול את האפשרות של אפילפסיה. יש לציין שבדיקת EEG תקינה אינה שוללת אפילפסיה. נזעי חשמל (ECT) זו שיטת טיפול שבה יוצרים פרכוסים אצל המטופל על ידי העברת זרמים חשמליים למוח. משתמשים בשיטת טיפול זו כטיפול בדיכאון (שאינו מגיב לתרופות) ולעיתים גם לטיפול בסכיזופרניה ובמניה- דפרסיה. כדי להחליט על טיפול יש צורך להגיע קודם לאבחנה. את מגלה בקיאות רבה במונחים ומנסה להבין את המתרחש אצלך וזה מעורר הערכה, ועם זאת את צעירה ואני מניחה שההתמודדות עם חוויות אלו אינה קלה. האם יש לך מקור תמיכה? מבוגר שאת יכולה לסמוך עליו ולדבר איתו? כדאי שתמשיכי את הבירור אצל נוירולוג ילדים או פסיכיאטר (תלוי אצל מי התחלת את הבירור), כדי שאפשר יהיה להגיע לאבחנה ולטפל בהתאם. ד"ר שירה ארד - אינפומד קרא עוד

קודם כל כל הכבוד על המודעות, ועל תרומת הדם הנחוצה כל כך! לאחר בדיקת דם (או תרומת דם), מופיעה לפעמים המטומה תת-עורית - דימום קטן מתחת לפני העור, או שטף דם, בשפה פשוטה יותר. שטף דם כזה מתחיל לרוב ככתם אדום-כחול, ולאחר כשבוע משנה צבעו לחום-צהבהב, עד שהוא נעלם כליל. זמן ההחלמה ושינויי הצבעים משתנים מאדם לאדם, אך לרוב לאחר כשבועיים- שלושה ההמטומה אמורה להיספג ללא כל סימנים. אם אין עליית חום, כאבים מקומיים, או קשיון כלשהוא באזור, אין כל סיבה לדאגה. אם לאחר שלושה שבועות לא יהיה שיפור, או אם יופיע אחד הסימנים שהזכרתי לעיל, כדאי לפנות לרופא לבדיקה. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

עליך לפנות לכירורג - פרוקטולוג ולהיבדק. ייתכן שמדובר בגירוי של העור הגורם לגרד וייתכן שמדובר בסיבות אחרות, כאשר הטיפול שונה בכל אחד מהמקרים. אם תחזור אלינו עם האבחנה נוכל לנסות להסביר לך יותר ולעזור לך משם. קרא עוד

הריון ידוע כגורם סיכון לדימום מהאף. רוב המקרים עוברים מעצמם ואינם דורשים מעבר לעזרה ראשונה בעצירת הדימום. האם הדימום הוא רב או שמא מדובר במספר טיפות ? האם יש לך רקע משפחתי - קרובי משפחה נוספים שסובלים מדימום מהאף או מקומות אחרים ? אני ממליצה גם על ביצוע ספירת דם פשוטה על מנת להעריך את כמות הטסיות - תאים שאחראים על קרישת הדם. אחת האפשרויות היא מספר נמוך של טסיות שמוחמר ע"י ההריון. לכן, רצוי שתתייעצי עם רופא המשפחה או רופא הנשים שלך לביצוע בדיקות דם למנגנון קרישה ותפקוד טסיות. קרא עוד