חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים חיסון נגד אבעבועות שחורות (Smallpox Vaccine)
Smallpox Vaccine
חיסון נגד אבעבועות שחורות (Smallpox Vaccine) מבצעים רק אצל מומחים. לקביעת תור לייעוץ:
המומחים הכי מבוקשים לחיסון נגד אבעבועות שחורות (Smallpox Vaccine):
ד"ר אופיר לוי
מומחה בנוירולוגיה, רופא בכיר ביחידה לנוירואימונולוגיה במרכז הרפואי תל־אביב (איכילוב)
פרופ' יסמין מאור
מנהלת היחידה למחלות זיהומיות, המרכז הרפואי וולפסון, חולון.
פרופ' ערן הדר
מנהל היחידה לרפואת האם והעובר (הריון בסיכון), מרכז רפואי רבין
חיסון נגד אבעבועות שחורות (Smallpox Vaccine) מבצעים רק אצל מומחים. לקביעת תור לייעוץ:
המומחים של Infomed מסבירים:
אבעבועות שחורות הינה מחלה מדבקת הנגרמת על ידי הנגיף ואריולה. המחלה גרמה למותם של מאות מיליוני בני אדם ומכאן כינוייה "האש הגדולה" ו"מלאך המוות". ההדבקה מתרחשת באמצעות דרכי הנשימה, כאשר דיבור, במהלכו נפלטים טיפות רוק זעירות מהווה את גורם ההדבקה העיקרי. השלב המדבק ביותר של האבעבועות השחורות הוא בשבוע הראשון למחלה, בו ריכוז הנגיפים ברוק גבוה במיוחד. זמן דגירת הנגיף כ12-14 יום, והנגיף משתרש בעיקר בריריות האף והפה, ומשם לבלוטות הלימפה שבהם הוא מתרבה ומתפשט דרך הדם לכל הגוף. המחלה בתחילתה דומה לכל מחלה וירלית אחרת ומאופיינת בחולשה, עייפות, חום גבוה, כאבי ראש וגב ותחושה כללית רעה. בהמשך, מתפתחת פריחה אופיינית ופצעים בכל הגוף, ההופכים לשלפוחיות מוגלתיות עכורות, ההופכות את צבע העור לשחור (מכאן שם המחלה), ונהפכות לגלדים הנושרים ומותירים צלקות. למחלת אבעבועות שחורות יש ריח אופייני, חד וחריף. כשליש מהחולים מתים כ3-5 ימים לאחר הופעת השלפוחיות כתוצאה מדימום בדרכי הנשימה או במערכת העיכול או מזיהום כללי וזיהום בדם. אחד מסיבוכי המחלה הינו דלקת ברקמת המוח. אין טיפול למחלה, מלבד בידוד החולים למניעת הדבקה נוספת, וטיפול תמיכתי. הטיפול היעיל ביותר הינו מניעה על ידי מתן חיסון פעיל. מתן החיסון עד 4 ימים לאחר ההדבקה עשוי להפחית את חומרת המחלה ואף למנוע אותה. כחלק מהתמודדות עם המחלה מופקים נוגדנים מאנשים שחוסנו בעבר, בכדי להתמודד עם סיבוכי המחלה. בשנות ה-60 החליט ארגון הבריאות העולמי על מיגור הנגיף על ידי חיסון אגרסיבי של כל אוכלוסיית העולם, ובשנות ה-80 אבעבועות שחורות הוכרה כמגיפה שנכחדה מהעולם, ורוב המדינות הפסיקו לחסן את אוכלוסייתן. הנגיף קיים בשתי מעבדות בלבד, בארה"ב וברוסיה, לצרכי מחקר. מאחר שיותר מעשרים שנה אין נעשים יותר חיסונים וכך מרבית אוכלוסיית העולם אינם מחוסנים , וגם אצל שחוסנו אין וודאות שהחיסון יעיל עדיין, קיים סיכון אפשרי של לוחמה ביולוגית באמצעות הנגיף. בישראל, עד שנת 1978 חוסנה כל האוכלוסייה שלוש פעמים: בגיל שנה, בכיתה ב' ובעת גיוס לצה"ל (חיילים חוסנו עד שנת 1996). החיסון מכיל נגיפים חיים מסוג וקסיניה שאינם גורמים למחלה, אלא ליצירת שלפוחית קטנה במקום המתן, וליצירת נוגדנים והגנה חיסונית כנגד אבעבועות שחורות. בעבר החיסון הופק מלימפה של פרות שהודבקו בנגיף הוקסיניה וכיום החיסון מיוצר בשיטה של תרבית תאים. לחיסון מספר רמות של תופעות לוואי, מהקלות שבהן הכוללות אודם, חום וכאבי שרירים, ועד לקשות שבכללן פגיעה בחדות הראייה, דלקת המוח ואף מוות.
