האח החדש הגיע הביתה והבכור סובל מהתקפי זעם? יש מה לעשות

למרות כל ההכנות שעשיתם לו לפני, ברגע שהבאתם את התינוק הביתה - הבכור הופך את עורו. מילד טוב, אוהב ושקט הוא הופך לילד עצבני, עם התקפי זעם - ואתם לא יודעים כיצד להתמודד. מומחית מסבירה

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 06/03/2016

ילדתי לפני חודשיים, וכמו שממליצים המומחים - עשינו הכנה לבכור שלנו בן השלוש שעומד להיות לו אח חדש. היינו בטוחים שהוא יקבל אותו בשמחה, כי הוא באמת ילד טוב, אבל זה לא קרה. קיבלנו ילד אחר לגמרי, עם התקפי זעם, שכועס ואפילו דורש "תחזירו את התינוק לבית החולים!". איפה המלאך שהיה לנו בבית, ומה עושים כדי שהוא יחזור?


נכון שאי אפשר באמת לעשות הכנה להורות, לא משנה כמה ההורים שלנו והחברים שלנו יספרו לנו איך זה להיות הורים?! עד שלא נהפוך להורים בעצמנו לא נוכל להבין זאת. כך גם אי אפשר לעשות באמת הכנה לילד בן שלוש שעומד להיוולד לו אח, ולצפות שהוא יבין זאת ויתנהג בדיוק כמו שאנחנו מצפים, לא משנה כמה נסביר לו וכמה ספרי ילדים בנושא נקריא לו. כי עד כמה שההכנה הזו חשובה – כמו שאנחנו עושים הכנה ללידה - היא לא יכולה להכין באופן מוחשי לדבר האמיתי. לכן אמנם לא נוותר על ההכנה, אבל גם קשה לצפות שהילד שלנו יישאר בדיוק כפי שהיה.


אח חדש. קשה לצפות שהילד שלנו יישאר כפי שהיה


מדוע הוא לא יישאר כזה? כי החיים כמו שהוא הכיר אותם לא נשארו כאלה. חייו השתנו ברגע. היה לו חוזה עם החיים שאומר שאמא ואבא הם רק שלו, זמינים לו בכל עת, שהוא הנסיך בבית. וגם אם מאוד השתדלנו שלא לפנק אותו יתר על המידה - הוא הילד היחיד שלנו. ופתאום ברגע אחד הוא הודח מכס המלכות. פתאום מבקשים ממנו לחכות בסבלנות, להתחשב ולדחות סיפוקים; פתאום דורשים ממנו להיות "הגדול" – לעזור, להתאפק, לעשות דברים בעצמו. פתאום אנחנו לא יכולים לגשת אליו מיד בכל רגע שהוא מבקש ולשחק רק איתו, כי אנחנו עסוקים עם התינוק. החיים שלו השתנו לחלוטין, לא פלא שהוא השתנה - הוא מחפש את המקום שלו מחדש בעולם.


איך לעזור לו למצוא את המקום הטוב שוב? להתמקד בטוב. בדברים הטובים שבו, בתכונות הטובות שלו, במעשים הטובים שלו, בכמה שהוא גדול ובוגר, בכמה שהוא עוזר לנו ובכמה שאנחנו מודים לו. לא לקחת כמובן מאליו כאשר הוא עושה דברים בעצמו, אלא להודות ולחגוג את זה, לספר זה לזו (אנחנו ההורים), לסבא וסבתא, לשכנים ולגננת (באוזניו) - איך הוא לובש לבד את המעיל, איך הוא הביא את החיתול לתינוק, איזה ציור מקסים הוא צייר היום בגן. לתת המון התייחסות להתנהגויות החיוביות שלו, ומעט מאוד התייחסויות להתנהגויות המפריעות (פחות לכעוס, פחות להעניש, פחות לאיים). ככל שהוא יקבל את ההכרה הזו מכם, הוא יזדקק פחות להתנהגויות המפריעות כדי לקבל את המקום שלו בבית. תשאלו: אם לא נעיר לו על ההתנהגויות המפריעות, איך הוא ילמד שזה לא מקובל? הוא ילמד בדיוק בדרך הזו. כי הוא לא יקבל על זה את תשומת הלב שהוא ציפה לקבל. זה לא תרופה של זבנג וגמרנו והשינוי לא קורה ברגע, אבל זה תהליך מתגמל מאוד.  


ואם היה לכם ילד מלאך בבית, כזה שעושה כל מה שמצפים ממנו - אולי זה דווקא טוב שהוא מתנסה עכשיו במקום קצת אחר. גם אחרי התהליך של העצמת הדברים הטובים אצלו הוא לא ישוב בדיוק לאותה נקודה, אלא יהיה בו תמהיל קצת יותר מאוזן של מלאכיות ושובבות. כי ילד מלאך הוא ילד מרצה, וילד מרצה הוא ילד שאולי עושה כל מה שמצפים ממנו - אבל לא עושה מה שהוא עצמו רוצה. והרי בטווח הרחוק לא היינו רוצים ילד שאין לו רצון משלו, שאין לו דעה עצמאית ושלא עומד על שלו, נכון? 


רוני לנגרמן-זיו, היא מאמנת אישית להורים מוסמכת מכון אדלר ומנחת קבוצות. לעמוד הפייסבוק של רוני


פורום פסיכיאטריה ילדים

דר' אולגה קובלצ׳וק

דר' אולגה קובלצ׳וק מומחית בפסיכיאטריה ילדים ונוער
ד"ר אולגה קובלצ'וק מטפלת במרפאה פרטית בחיפה, במגוון הפרעות נפש בילדים, מתבגרים ומבוגרים. מטפלת בהפרעות התנהגות, הפרעות חרדה, הפרעות קשב וריכוז, הפרעות מצב רוח, מתן חוות דעת פסיכיאטרית, חוות דעת עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • דה ראליזציה - דחוף! (בן 17)
  • א.
  • 08/05/2019 18:01
  • היי! אני בן 17, ולפני כחודש התחלתי להרגיש כאילו אני בתוך חלום כל הזמן והדבר שהכי מפריע לי הוא שאני כאילו רואה הכל מציאותי מדי\חד מדי וכל התפיסה שלי של דברים מרגישה שונה ומציאותית מדי ואני מרגיש סוג של מנותק למרות שאני מתקשר עם העולם רגיל לגמרי הייתי מטופל פעם בפריזמה והפסקתי עד שהיה לי התקף חרדה וכמעט התעלפתי והגעתי למיון פסיכיאטרי וראיתי פסיכיאטר וקיבלתי פריזמה כרגע אני רק שבוע על פריזמה אבל אני מרגיש כאילו התרופה לא תעזור וזה לא יעבור לי בחיים זה פוגע לי ביום יום ואני בקושי זוכר דברים שעשיתי לפני שעה, ואני לא יוצא מהבית כי כל פעם שאני יוצא אני כמעט מתעלף מחרדה מכל התחושות האלה וכל דבר שאני מסתכל על משהו הוא מרגיש מוזר אני לא מסוגל לנהל חיים נורמליים ואפילו לבית ספר אני כבר בקושי הולך מה לעשות? קראתי באינטרנט שזה כנראה דה ראליזציה ושאין לזה תרופה ודברים כאלה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום פריזמה עלול לגרום להתגברות בחרדה בשבוע שני לטיפול. זאת תופעת לוואי חולפת והחל משבוע שלישי בערך אמורה להיות הטבה בחרדות. לא אוכל לאבחן אם מדובר בדה-ריאליזציה בלי שבדקתי אותך לעומק. אני ממליצה לך לפנות בדחיפות לרופא פסיכיאטר כדי לבדוק אם אכן מדובר בחרדה ולקבל המלצות לגבי טיפול.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • פסיכיאטר
  • א.
  • 09/05/2019 17:13
  • תודה על התגובה! 1. ראיתי פסיכיאטר והוא אמר שזה *כנראה* נובע מהחרדה אבל הוא עוד לא יכול לאבחן כי זו פעם ראשונה שראה אותי ((תהיה לנו עוד פגישה עוד חודש) 2. האם אפשר להעלים דה ראליזציה? אני מרגיש כאילו אני תקוע בחלום וכל הראייה שלי משתנה ואני רואה דברים בצורה ׳מוזרה׳ למרות שהם אותו דבר ולפעמים אני מרגיש קל מאוד

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • האם הוסיף לך טיפול כלשהו לפריזמה להוריד את רמת החרדה עד שפריזמה תתחיל להשפיע? במידה ומדובר בהתגברות של החרדה, נותן להקל עליה תרופתית.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • טיפול
  • א
  • 09/05/2019 17:22
  • כן, קיבלתי קלונקס (1/יום למשך עשרה ימים) הקלונקס טיפה מקל על התחושות של הדה ראליזציה או מה שזה לא יהיה אבל לא מעלים אותן וזה חוזר לי יום אחרי

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • קלונקס עשוי להקל זמנית על תופעת לוואי החולפת של פריזמה. במידה והתופעה ממשיכה מעבר לזמן הזה או שחלה החמרה או שמופיעות מחשבות אובדניות יש לפנות לרופא בדחיפות

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • תודהא
  • א
  • 09/05/2019 17:28
  • אוקיי תודה על המידע, הקטע הוא שההרגשה הזאת שאני בחלום ואני רואה הכל מוזר התחילה לי לפני הפריזמה ובגלל זה היה לי התקף חרדה וקיבלתי שוב פריזמה מפסיכיאטר

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • אטטנט לילד בן 6
  • אסתי
  • 05/05/2019 13:23
  • שלום, לבן שלי ישadhd. התחלנו. טיפול בריטליןו (7 וחצי מ"ג. ההשפעה היתה טובה אבל לזמן קצר והוא גםלא אכל. עברנו לאטנט 10 לפני חודשומאזהוא נהיה עצבני באופןמשמעותי שונה מהרגיך( העלנו את המינון בהדרגה כדי לבדוק איך הוא עם מינונים נמוכים והם כלל לאהשפיעו , רק להיפך). האם העצבנות יכולה להיות השפעה של האטטנט? והאם כמו תרופות פסיכיאטריות לוקח קצת זמן להתרגל או שזה כמו ריטלין(השפעה והפסקת השפעה מיידית)? הרופא המליץ לחזור לריטלין וזהו... אנחנו נשארנו עםהעצבנות.גם בבוקר לפני שלוקח את התרופה. האם כשנפסיק את האטהאטטנט התופעה אמורה לחלוףאו להתמתן? ומה זה בכלל אומר לגבי ההשפעה השלילית של האטטנט עליו? קיוינו שדוק יייטיב איתו... תודה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום בלי שבדקתי את הילד אין לי דרך לדעת מה הסיבה לעצבנות. במידה וקשורה לתופעת לוואי של הטיפול באטנט, אמורה לחלוף עם הזמן לאחר הפסקת השימוש. תתכן בעיה נוספת להפרעת קשב וריכוז שהתגברה בהשפעת הטיפול או בלי קשר לטיפול. נדרשת בדיקה רפואית מעמיקה על מנת לקבוע. ירידה בתאבון זאת תופעת לוואי שכיחה יחסית של הטיפול בריטלין וגם של אטנט. מומלץ על ארוחת בוקר מלאה לפני הטיפול.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • התקפי חרדה עמידים
  • אנה
  • 29/04/2019 01:56
  • יש לי בן בגיל 9 סובל כבר 3 שנים מהתקפי פאניקה מטורפים, שנמשכים לאורך שעות.היינו מטופלים אצל פסיכיאטרים שונים, בתרופות מגוונות: ריספרדל, פריזמה, סרוקסט, וכו'. בהתקפים רק קלונקס/קסנקס טיפה עוזר.גם לוקח פרוטיאזין, כדי להרדם מההתקף,כי הוא בעצמו לא עוזר להוריד את ההתקף.בנוסף נותנים דרלין לדופק המטורף. כשנה אחרונה, הוא סובל קשות מתסמין של בחילות, ורצון להקיא, כל פעם שמתחיל לאכול, מייד קופץ הדופק, בחילה, וכל ההתקף. היינו אצל רופא גסטרו, ונוירולוג, אומרים שזה נפשי בלבד. מחפשת רופא מומחה בתחום, נמצאים גם בטיפול פסיכולוגי. במידה ומישהו מכיר רופא טוב שיהיה גם אנושי, מבקשת לתת לי פרטים. תודה מראש אנה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • בוקר טוב, הפורום לא מיועד למתן המלצות על רופאים או מרפאות. העדר תגובה לטיפול במשך שלוש שנים כפי שתיארת דורש בירור גופני יותר מעמיק. מקווה שבנך ירגיש טוב במהרה.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
מחלות קשורות
בדיקות קשורות
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ