//

רירית הרחם: המפתח להריון בריא

טראומה ישירה לרירית הרחם בעקבות ניתוחים, רמות נמוכות של אסטרוגן ושימוש ממושך בגלולות למניעת הריון – כולם עלולים לפגוע ברירית הרחם, ובסיכויים להריון בריא. כיצד ניתן למנוע – ולטפל
כתבה פרסומית כתבת חסות


רחם בריא, עם רירית בעובי המתאים, חיוני להתפתחות הריון - החל מהשתרשות הביצית המופרית וכלה בגדילה תקינה של העובר. אבל מה קורה אם אתם עושים את הכול נכון, אך רירית הרחם דקה מדי? 


חלון ההזדמנויות להשתרשות העובר ברירית הרחם מתקיים בין הימים 19-23 במחזור סדיר, בן 28 ימים. תזמון הפרשת ההורמונים ושיתוף הפעולה בין גורמים המשפיעים על מבנה התאים ברירית הרחם מביאים להתפתחות מתאימה שלה ומכשירים אותה לקלוט את הביצית המופרית (בלסטוציסט).



מהם השלבים בצמיחת רירית הרחם?

רירית הרחם מתחילה לצמוח ולהתעבות מיד עם קבלת המחזור ובהמשך השלב הפוליקולרי (החלק הראשון של המחזור, שלב ההתפתחות של הזקיק, שנמשך עד הביוץ), בהשפעת האסטרוגן. לאחר הביוץ, בעקבות הפרשת הפרוגסטרון, רקמת רירית הרחם נעשית צפופה ואחידה יותר.


התחדשות רירית הרחם בכל מחזור תלויה באספקת הדם דרך רשת כלי הדם שבשכבה הבסיסית שלה, הנושרת בכל מחזור עם קבלת הווסת. רשת כלי הדם ברירית חושפת אותה לחמצן בלחץ חלקי גבוה. יחד עם צמיחת הרירית הפונקציונלית על גבי שכבת רירית הרחם הבסיסית, יורד לחץ החמצן בצורה משמעותית ומאפשר את השתרשות העובר. אולם כשרירית הרחם נשארת דקה והלחץ החלקי של החמצן בשכבת הרירית הפונקציונלית נשאר גבוה, נמנעת הפרשת גורם הקרוי VEGF (או vascular endothelial growth factor). האחראי להתפתחות כלי הדם של הרירית, וכתוצאה מכך ישנה התפתחות דלה של רירית הרחם ונוצרים רדיקלים חופשיים הפוגעים בעובר ומונעים את השתרשותו.



מהו עובי רירית הרחם הרצוי לקליטת הריון?

אפשר להעריך את מצב רירית הרחם, כגון עובי ומבנה התאים, וכן זרימת הדם בתוכה לקראת מועד ההשתרשות, בעזרת אולטרסאונד וגינלי (מתבצע על ידי מתמר דק מיוחד דרך הנרתיק).


העובי המינימלי של רירית הרחם שנדרש להשתרשות תקינה של העובר הוא בסביבות 7 מ"מ, למרות שדווחו הריונות גם כשעובי רירית הרחם היה 4 מ"מ בלבד. ראוי לציין ששיעור ההשתרשות עולה משמעותית כשעובי רירית הרחם גדול מ-9 מ"מ.



מהם הגורמים לרירית רחם דקה מדי?

ישנם מספר מצבים המשפיעים על עובי רירית הרחם ועלולים לפגום בהתעבותה:



1. רמות נמוכות של אסטרוגן

בריאות רירית הרחם ותקינות המחזור בכלל תלויות ברמות מספיקות של אסטרוגן. אצל נשים שסובלות מאל-וסת (חוסר במחזור בגיל פוריות) גם רירית הרחם תהיה דקה יותר בשל רמות נמוכות של הורמון האסטרוגן.


הטיפול: מתן אסטרוגן לבד או בשילוב עם הורמונים אחרים ובדיקת התגובה של רירית הרחם. אם הטיפול אינו יעיל, יתכן שישנה בעיה באספקת הדם לרירית הרחם או שקיים נזק לרקמת הרירית.



2. בריאות לקויה של הרחם

נזקים בעקבות פעולות כירורגיות בחלל הרחם (כמו גרידה, ניתוחי פוליפים ברחם, תיקון מחיצות, ניתוח קיסרי), זיהומים כרוניים, מחלות מין או מחלות דלקתיות של האגן (שפוגעות בחצוצרות, שחלות או הרחם) עלולים להוביל לירידה באספקת הדם לרירית הרחם ולגרום לנזק רקמתי (לפעמים גם לשכבת הרירית הבסיסית) ולצלקות ברחם,הפוגעים בתפקודו וביכולת השתרשות העובר. 


לפעמים הנזק נרחב כל כך עד שהוא גורם להידבקויות תוך רחמיות ומצריך ניתוח. במצב של הידבקויות בתוך הרחם יינתן למטופלת אסטרוגן בטבליות לבליעה או דרך הנרתיק למשך מספר שבועות, לפני ואחרי הניתוח, לצורך הכנת רירית הרחם. 



3. אספקת דם לקויה לרירית הרחם

בעיות באספקת הדם לרירית הרחם עלולות לפגוע בהתפתחותה, העיבוי שלה ושל בלוטות המרכיבות אותה, ולגרום לה להישאר דקה, כך שלא תוכל לקלוט את הביצית המופרית. ישנן סיבות שונות לירידה באספקת הדם לרחם:כמו במצב של שרירני רחם: השרירנים עצמם, ההסתיידות שלהם, או הטיפול בהם עלולים ליצור לחץ על כלי דם המזינים את רירית הרחם, ולשבש את אספקת הדם לאזורים מסוימים של הרחם.



4. שימוש באיקקלומין 

לאיקקלומין (כלומיפן) יש אפקט אנטי-אסטרוגני והוא מוביל להגברת הפרשה של ההורמונים GnRH ו- FSH, בתקווה להביא בסופו של דבר לביוץ. אך שימוש חוזר במספר מחזורי טיפול באיקקלומין גורם להצטברות אחת הנגזרות שלו בגוף ועלול להפחית את יכולת האסטרוגן לעודד את התעבות רירית הרחם עד שישה שבועות לאחר סיום הטיפול. 



5. חשיפה ממושכת לגלולות או לפרוגסטרון

שימוש ממושך בתכשירי פרוגסטרון או נטילת גלולות למניעת היריון עם ריכוז פרוגסטרון גבוה קשורים להתנוונות רירית הרחם. ככל שהאישה השתמשה בתכשירים אלו זמן רב יותר, כך הסיכון לרירית רחם דקה גדול יותר.



6. רקע בלתי מוסבר 

ייתכנו מקרים של רירית רחם דקה באופן כרוני על רקע בלתי מוסבר.



מהן שיטות הטיפול המקובלות לשיפור רירית רחם דקה

מטרת הטיפול הינה הגברת זרימת הדם לרירית הרחם באופן ישיר או עקיף, במטרה להביא לשיפור איכות רירית הרחם ועובייה. הדבר נעשה בעזרת חומרים הבאים:


1. אספירין במינון נמוך (אם כי סקירת מחקרים עדכניים מצאה כי לשיטה זו אין עדיפות מבחינת שיעור ההשתרשות).


2. פנטוקסיפילין שמשפר את זרימת הדם, עם או בלי ויטמין E, עשוי לשפר את הצמיחה של רירית הרחם ואת שיעור ההשתרשות. 


3. סילדנפיל (כן, החומר הפעיל של ויאגרה!), תרופה המרחיבה כלי דם וכך משפרת את אספקת הדם לאברי הרבייה והרחם. טיפול זה יעיל גם לאחר ניתוח להפרדת הידבקויות תוך רחמיות.


4. הוספת ויטמין E (עם או בלי ארגינין) משפרת את תגובת האפיתל הבלותי של רירית הרחם ומעודדת יצירת כלי הדם המזינים את הרירית.



מהן השיטות החדישות לשיפור רירית הרחם?

מחקרים עדכניים מצביעים על אמצעים חדישים לשיפור התפקוד של רירית הרחם, שלא הגיבה לטיפולים הקודמים:


1. עירויים חוזרים לרירית הרחם עם G-CSF - Granulocyte colony-stimulating factor: מדובר בחומר שיכול לגייס תאי אב לאזור הפגוע ברירית הרחם ולעבות אותה. הוא ניתן ביום מתן זריקת הביוץ (HCG) ויומיים מאוחר יותר, לפני החזרת העוברים לרחם. הזלפה איטית של החומר לרחם עשויה לשפר את התגובה של רירית  הרחם ולסייע להליך ההשתרשות.


2. שימוש בתאי אב (stem cells): שימוש בתאי אב ממקור עוברי או מרקמה כלשהי בגוף עשוי להביא להתמיינות תאי האב המושתלים ברירית הרחם לתאי רירית רחם. טיפול זה עשוי להצמיח רירית תקינה באזור הפגוע, למשל לאחר גרידה או ניתוחים, ובכך לאפשר עיבוי טוב יותר של רירית הרחם ולשפר את שיעור ההריונות המתקבלים במצבים של רירית פגועה ודקה.


מספר עבודות מדעיות שהופיעו לאחרונה מצביעות על הפוטנציאל הטמון בשימוש בתאי אב ממוח העצם למשל BMSC (או bone marrow mesenchymal stem cells).



עדיין מתלבטים? להתייעצות עם פרופ' יעקב (ג'קי) אשכנזי השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >




פורומים טיפולי פוריות

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
דימום לאחר הזרעה בוסי 11/08/2020 22:52
  • היי, עברתי הזרעה לפני יומיים (זריקת אוביטרל יום לפני כן). בלילה של ההזרעה היו לי סחרחורות קשות ועכשיו יומיים אחרי היה לי דימום (לא הכתמה חומה אלא ממש דימום). האם אפשרי שההזרעה עדיין תקינה ויש דימום?

  • + הוסף תגובה
עצם זנב ר 10/08/2020 11:05
  • שלום, איני בהריון, אך עוברת טיפולי IVF אין לי כאבים בעצם הזנב, אך בבדיקה על ידי אוסטאופת המקום היה רגיש, לפני כמה שנים החלקתי במדרגות נאמר לי שעצם הזנב שלי התקפלה קצת לבפנים והסתובבה. נאמר לי שבזמן לידה זה יכול להיות בעייתי כיוון שהתינוק יעבור בתעלה וכיון שהעצם נוטה פנימה זה יכול להקשות. הוצע לי לטפל בזה על ידי בדיקה רקטלית שבה העצם נתפסת עם האצבע והאגודל. האם מומלץ לבצע את הטיפול? הכאם הוא מוכר?האם יש נזקים? ידוע לי שבעת הרניון האגן מתרחב ומשתנה.

  • + הוסף תגובה
למרבה הצער ההחלטה הנה בידי אורטופד היכול להעריך את הנזק או הסיבוכים האפשריים בהיריון ולידה בתנאים כאלו פרופ' יעקב (ג'קי) אשכנזי 10/08/2020 15:37
עצם זנב ר 11/08/2020 21:31
אנדומטריוזוס בגיל מבוגר נועה 11/08/2020 21:26
  • שלום פרופסור, האם אנדומטריוזוס יכול להתפתח בגיל 45? האם זה יכול להתפתח בגיל זה לאחר גרידה? תודה

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!