דלג לתוכן

שאלות בנושא ההרזיה

דר' אריק ויסבורד עונה לשאלות בנושא ההרזיה

מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 29/11/2010
6 דקות קריאה
שאלתה של רביב פ. מרמת השרון:
במשך החודש האחרון הקפדתי על דיאטה מתאימה, ואכן חשתי הרזיה על גופי. עם זאת, המשקל שלי כמעט ולא השתנה. מה הסיבה לתופעה וכיצד ניתן לטפל בה?

תשובתו של ד"ר אריק ויסבורד, מומחה להשמנת יתר והטיפול בה:
כחלק מן התהליך של ירידה במשקל בצורה נכונה קיימת תקופה הנקראת "תקופת המישור"- "עצירה" זמנית בירידה במשקל כתוצאה מצבירת נוזלים (זמנית) בגוף. הסיבות העיקריות לתופעה:
א. צריכה מוגברת של נתרן (מלח בישול): הגוף האנושי זקוק לפחות מרבע גרם (פחות מעשירית כפית מלח) ביממה, אולם רובנו צורכים הרבה מעבר לכך (הן בצורה מודעת, על ידי המלחה של האוכל, והן בצורה בלתי מודעת, על ידי אכילת מזון מעובד המכיל כמויות גבוהות מאוד של נתרן). כמויות מלח גדולות מביאות לאגירת נוזלים שמתבטאת ב"חוסר ירידה במשקל" גם בזמן ביצוע דיאטה קפדנית כאמור.
ב. מגוון סיבות הורמונליות, שרלוונטיות בעיקר לנשים, יכולות להביא לצבירת נוזלים מוגברת זמנית.
ג. הפרעות הורמונליות אחרות, כמו יתר או תת תפקוד של בלוטת התריס או בלוטת יותר הכליה, תגרומנה גם הן לבעיה באיזון משק המים בגוף ועלולות לגרום לאגירת נוזלים.
ד. תרופות שונות, ביניהן ליתיום, אינסולין, קורטיזול, אנטיביוטיקות שונות, נוגדי דלקת לא סטרואידליים (אקמול, אדוויל ודומיהן) ועוד יכולות לגרום לעיתים לאגירת נוזלים.
ה. סיבות נפשיות, בעיקר חרדה, וכן סיבות סביבתיות, כמו חשיפה לאקלים חם, יכולות לגרום לאגירת נוזלים.
ו. הפרעות תזונתיות, בעיקר צריכה מוגברת של קפאין, דיאטה עשירה מאוד בפחמימות או דלה בחלבונים, אי שתיה מספקת ועוד יכולות לגרום לאגירת נוזלים, כמו גם הפרעות בפעילות המעיים.
בכדי להלחם בתופעה ולהקטין את צבירת הנוזלים הבלתי רצויה מומלץ לשמור על הכללים הבאים:
א. להקטין עד כמה שאפשר את כמות המלח במזון
ב. להרבות באכילת ירקות שונים עשירים באשלגן (בננה, תפוזים ועוד), שיכול לעזור בשחרור נוזלים מן הגוף.
ג. להקטין את כמות הקפאין הנצרכת ביממה (קפה נטול קפאין, קולה בלי קפאין, להמעיט באכילת שוקולד וכו').
ד. הקפדה על דיאטה מתאימה ומאוזנת כראוי, עם דגש על שתיה מרובה.
ה. שמירה על הרגלי מעיים סדירים (אכילת סיבים תזונתיים במקרה של עצירות וכו').
ברצוני לחזור ולהדגיש כי למרות השכיחות הגבוהה יחסית של תקופות צבירת נוזלים במהלך ההרזיה, מדובר כמעט תמיד בתופעה זמנית ביותר. אל לו לתסכול שבחוסר ירידה במשקל לגרום ליאוש: התמדה במאמץ ההרזיה סופה להתבטא גם על המשקל. כמו כן, המשמעות האמיתית של הרזיה הינה שריפת שומנים והקטנת נפח רקמת השומן, לכן הירידה בהקפים כפי שהיא מתבטאת בתחושתך האישית ובהתאמת הבגדים היא בדרך כלל מדד טוב יותר מאשר המשקל עצמו.
במידה וצבירת הנוזלים ממשיכה לאורך זמן למרות הצעדים שפורטו לעיל, מומלץ לפנות לטיפול רפואי מוסמך לצורך המשך בירור.

שאלתה של ל. קפלן מהרצליה:
מאז תחילתה של הדיאטה הנוכחית, ובעיקר בשעות הערב, הופיע אצלי צרבת. מה הסיבה לתופעה וכיצד ניתן לטפל בה?

תשובתו של ד"ר ויסבורד, מומחה להשמנת יתר והטיפול בה:
הגורם לצרבת הוא חזרת תוכן הקיבה אל הוושט. הרירית (הרקמה שמכסה מבפנים) של הוושט הרבה יותר עדינה ופגיעה מאשר זו של הקיבה, ולכן הגעת תוכן הקיבה (החומצי) אל הוושת גורם לפצעים ותחושת צריבה= צרבת. מדובר בתופעה שכיחה ביותר הפוגעת לפי הערכות שונות בכ-10% מן האוכלוסיה המערבית מידי יום. הצרבת מופיעה דווקא בתקופות "טובות"- אחרי ארוחה טובה, משקה כיד המלך, ובעיקר אם אחרי כל אלו החלטנו לשכב במיטה.
הגורמים לזרימת תוכן הקיבה חזרה לוושט, או הגורמים לצרבת, יכולים להיות מגוונים. ביניהם:
א. רפיון הספינקטר (שוער)= החלשות השריר הטבעתי שאמור לסגור את פתח הקיבה ולמנוע מן האוכל לעלות חזרה לוושט.
ב. עליה משמעותית בלחץ התוך בטני- לדוגמא כתוצאה מאכילה מוגזמת, אימוץ הבטן (לדוגמא בעת פעילות גופנית) מיד אחרי האוכל וכו'.
ג. הרניה (=בקע) בסרעפת, שיגרום לחלק מתוכן הקיבה לגלוש אל מעל לסרעפת לחלל בית החזה ויפריע לפעילות הספינקטר התקינה.
ד. הריון- מדובר למעשה בעוד מקרה של עליית הלחץ התוך בטני: העובר המתפתח, השיליה והרחם לוחצים על הקיבה כלפי מעלה. מנגנון אחר אחראי על הצרבת בתחילת ההריון: למרות שהעובר עדיין קטן, ההורמונים המופרשים על ידי השיליה גורמים להרפיית שריר הספינקטר.
ה. בעיה בתנועתיות הוושט יכולה לגרום לתחושת צרבת גם ללא חזרת תוכן הקיבה אל הוושט, בגלל הפגיעה של המזונות הצורבים (מזונות חמים או חומציים לדוגמא) הנמצאים זמן ארוך מן התקין בוושט.
ו. בעיה בריקון הקיבה (כתוצאה ממגוון בעיות אחרות במע' העיכול) יכולה לגרום גם היא לצרבת.
הטיפול הכללי בצרבת משלב טיפול פרמקולוגי ותזונתי. מחקרים הוכיחו כי השילוב של שתי הגישות, היינו שינויים תזונתיים יחד עם טיפול תרופתי, גבוהה מיעילותו של טיפול תרופתי בלבד, ובמקרים הקלים של צרבת ניתן להסתפק בטיפול תזונתי בלבד. היות והטיפול התרופתי, מטבע הדברים, לא משולל תופעות לוואי, מומלץ לנסות קודם כל את השינויים התזונתיים, ביניהם:
1. הקפדה על ארוחות קטנות בצורה סדירה, בדגש על לעיסה כראוי והמנעות משתיה בזמן האוכל.
2. הימנעות מאכילה בסמוך לשינה או כל מעבר למצב מאוזן.
3. המנעות (עד כמה שאפשר) ממזונות שהוכחו כבעלי סבירות גבוהה יותר לגרום לצרבת, ביניהם: שוקולד, מאכלים מטוגנים (או המכילים אחוזי שומן גבוהים), אלכוהול, תבלינים (במיוחד עשבי תיבול וחריף), מזונות מתוקים מאוד, שתיה מוגזת, קפה. כמו כן, מוצרי חלב, בהם עושים שימוש חלק מן הסובלים מצרבת (הסידן הבסיסי סותר את החומציות של הפרשות הקיבה ומקל על תחושת השריפה) יכולים דווקא להחמיר את הצרבת לאורך זמן, כיוון שהם גורמים להפרשה מוגברת עוד יותר של חומצה.
4. בקרב הסובלים מהשמנת יתר הרזיה יכולה לשפר משמעותית את שכיחות וחומרת הצרבת.
5. הקפדה על הגבההת הראש מעל לקיבה (גם במספר ס"מ בודדים, כמו על ידי כרית) יכולה לשפר משמעותית את שכיחות הצרבת.
6. עישון הוכח כגורם משמעותי להרפיית שריר הספינקטר, ולכן הפסקת עישון יכולה לעזור מאוד לסובלים מצרבת.
היה וכל השיטות הנ"ל לא עזרו, קיים טיפול תרופתי יעיל לבעיה, ולכן מומלץ לפנות לייעוץ רפואי מוסמך.

שאלתה של שני ש. מרמת השרון:
לפני כחודשיים התחלתי במשטר דיאטה. מאז אני סובלת מעצירות לעיתים תכופות. רציתי לדעת מה הסיבה לכך וכיצד ניתן לטפל בבעיה זו?

תשובתו של ד"ר ויסבורד, מומחה להשמנת יתר והטיפול בה:
הגדרתה הרפואית של עצירות נעשית בעיקר לפי תדירות היציאות, אך גם לפי אופי היציאה, תכונותיה והרגשתו של המטופל. התדירות התקינה של יציאות נעה בין פעמיים בשבועה לבין פעמיים ביום, ולכן גם אדם שמתפנה אחת ליומיים-שלושה, אך צואתו רכה, נקיטת הצואה קלה ולאחריה תחושת ריקנות תקינה, יחשב כבעל פעילות מעיים תקינה. הסיבות לעצירות יכולות להיות פיזיולוגיות (גופניות), אך ברוב המקרים קשורות לגורמים התנהגותיים. להלן נביא חלק מן הגורמים הנפוצים לעצירות:
גורמים תלויי תזונה:
חסר תאית בתזונה- רוב הצואה, המכילה מטבע הדברים חומרים להם הגוף לא זקוק, מורכבת מתאית ומים. התאית הינה מרכיב המצוי בשפע בירקות (בייחוד ירקות ירוקים) ואינו נספג במערכת העיכול, וכך מסייע לשמור על כמות מים תקינה בצואה, או במילים אחרות שומר על הצואה רכה מספיק כדי לעבור בלא קושי גם בחלקים האחרונים של מערכת העיכול.
שתיה בלתי מספקת- כאמור צואה תקינה מורכבת בעיקר מתאית וממים. שתיה בלתי מספקת מכניסה את הגוף למצב התייבשות, והגוף בתורו מנסה לתקן את הבעיה על ידי ספיגה מוגברת של מים מן הצואה. כתוצאה מכל אלו הצואה הופכת למרוכזת וקשה, מה שיכול לגרום לעצירות.
גורמים תזונתיים אחרים שעלולים לגרום לעצירות: חסר בויטמינים מקבוצת B, מחסור באשלגן ומינראלים אחרים, שתיית קפה מוגזמת, מחסור קיצוני בשומנים וחלבונים, ועוד. כמו כן, תרופות מסויימות, כמו סוגי אנטיביוטיקה שונים, משככי כאבים ועוד, יכולים לגרום לעצירות.
סיבות אורגאניות (גופניות):
מחלות כבד או בעיות בדרכי המרה יכולות לגרום לבעיות בצואה ועצירות, כמו גם תת פעילות של בלוטת התריס (היפותירואידיזם), רמת סידן גבוהה מידי בדם, בעיות בדרכי העיכול התחתונות (טחורים או סדקים בפי הטבעת לדוגמא), תהליך תופס מקום (גידול שפיר או ממאיר) במעי ועוד.
סיבות התנהגותיות:
מצבים בהם נוצר חשש מפני היציאה (שירותים לא נקיים, בושה וכו'), וכן מצבי דיכאון ומתח נפשי כלליים, יכולים לגרום לדחייה מדעת של הצורך להתפנות ועם הזמן ניוון של רפלקס היציאה. כמו כן, פעילות גופנית בלתי מספקת, במיוחד כאשר היא מלווה בישיבה מרובה, יכולה לגרום לעצירות.
פעולות למניעת עצירות:
1. תזונה מגוונת ומאוזנת, בדגש על מזון עשיר בתאית, הממריצה את פעילות המעיים ושומרת על נפח המים בצואה. בין המזונות העשירים בתאית נמצא: ירקות ופירות (יחד עם קליפתם), קטניות, דגנים, מזונות חומציים (סלק, כרוב כבוש, מיצי פרי הדר, מיץ חמוציות, יוגורט).
2. הקפדה על שתיה מספקת, לפחות 10-12 כוסות ליממה, כאשר אחת הדרכים לשמור על שתיה מספקת היא הקפדה על שתיית כוס לפני כל ארוחה.
3. פעילות גופנית, במיוחד אם הינכם מרבים בישיבה (נסיעות ארוכות, ישיבות רבות וכו').
פעולות לטיפול בעצירות:
תחילה, חשוב לשלול גורמים התנהגותיים שיכלו לגרום לעצירות. במידה ואכן אחד מן הגורמים הנ"ל הופיע, כדאי להתחיל מטיפול בגורם ההתנהגותי הזה. במידה והעצירות הופיע ללא קשר לגורם התנהגותי או שהיא ממשיכה שבועיים גם למרות נסיונות טיפול יש לפנות ליעוץ רפואי מוסמך (היות ויתכן כי מדובר בסיבה אורגאנית הדורשת טיפול רפואי ספציפי).
ממה יש להמנע כאשר מופיעה עצירות?
חשוב מאוד לא להזניח עצירות ממושכת, בייחוד אם העצירות מופיע עם קושי משמעותי ביציאות, כאבים או דימום. סימנים אלה יכולים להצביע על מחלות שונות, ולכן יש לפנות בהקדם לרופא. חשוב ביותר לא להשתמש בחומרים משלשלים לאורך זמן רב: בצורה כזו ניתן לפגוע בתפקוד התקין של מע' העיכול ולהוריד מן התנועתיות הטבעית שלה, או במילים אחרות ליצור מצב של עצירות תמידית ללא חומרים משלשלים. מלבד זאת מינון מוגזם של חומרים משלשלים יכול לגרום לשלשול, איבוד נוזלים ובסופו של דבר התייבשות, וכן פגיעה בספיגתן של תרופות ואבות מזון חיוניים.

שאלות לד"ר ויסבורד? כנסו לפורום דיאטה ותזונה כעת >>>
 
המאמר מאת דר' אריק ויסבורד – מנהל תחום הרזיה בפורטל

האם המאמר עניין אותך?

רופאים בתחום
פרופ' זמיר הלפרן
פרופ' זמיר הלפרן גסטרואנטרולוגיה
ד"ר משה נדלר
ד"ר משה נדלר גסטרואנטרולוגיה
ד"ר ברוך עובדיה
ד"ר ברוך עובדיה גסטרואנטרולוגיה
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

אולי יעניין אותך - מאמרים נוספים בתחום תזונה ודיאטה

X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו