הכל על לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז

ברוכים הבאים! גם אתם הצטרפתם לקבוצה הולכת וגדלה של הורים אשר מרגישים כי התפקוד הלימודי של ילדיהם אינו תואם את יכולתם האינטלקטואלית האמיתית. כ-15% מהתלמידים מתמודדים עם קשיי למידה שונים כהפרעות קשב וריכוז וקשיי למידה, אשר פוגעים בתפקודם הלימודי וכתוצאה מכך גם בתפקודם הרגשי והחברתי. בכתבה זו תמצאו מידע שימושי על נורות אזהרה אשר מעוררות חשד לקיומם של קשיי למידה, הפרעות הלמידה הנפוצות והאבחונים והטיפולים המומלצים.

איך תזהו כי לילד יש בעיית למידה?

נכון, כדי לאבחן לקות למידה או הפרעת קשב וריכוז יש צורך באבחון פורמלי, אבל אתם כהורים יכולים להיות הראשונים לזהות ולאתר קשיים, ולאפשר לילדכם לקבל את הסיוע המתאים. סימנים שיכולים לעורר חשד לבעיית למידה הם:

• תפקוד לימודי נמוך מתפקוד אינטלקטואלי: אם אתם מוצאים את עצמכם תוהים "איך ילד כל כך חכם מוציא כאלה ציונים נמוכים"- יתכן והסיבה היא בעיית למידה שלא מאפשרת לו לממש את מלוא הפוטנציאל שלו.
• פער בין תפקודים לימודיים: הילד מפגין קשיים בתחום לימודי ספיציפי, ומצליח בתחומים אחרים. לדוגמא, ילד עשוי להיות תלמיד מוביל במרבית תחומי הלימוד אך לא להצליח לרכוש שליטה בארבעת פעולות החשבון הבסיסיות.

• השקעת יתר: אם הילד משקיע שעות ארוכות ומאמץ רב בשיעורי בית והכנה למבחנים, ייתכן וזו דרכו להתמודד עם לקות למידה לא מאובחנת אשר מקשה עליו את קליטת החומר.

• קשיים רגשיים והתנהגותיים: בעיות למידה מעוררות בילדים רבים בושה, תסכול וכעס אשר עלולות להיתרגם להפרעות בכיתה, התחמקות מהליכה לבי"ס, חוסר השקעה בלימודים או שינויים התנהגותיים/רגשיים שאינם אופייניים לילד. כמובן, הופעת קשיים מסוג זה אינם בהכרח עדות לבעיית למידה.

מלבד הקדשת תשומת לב לסימנים אלו, ה"טיפ" היעיל ביותר לזיהוי קשיי למידה הוא שיתוף והתייעצות עם הצוות החינוכי אשר מתמצא בקשיי למידה וביטוייהם. המורה רואה את התמודדותו של ילדכם עם אתגרים ומטלות לימודיות שונות ויכולה לספק לכם מידע משמעותי על תפקודו הלימודי.

סוגי קשיי למידה

עכשיו, אחרי שכבר זיהיתם כי ילדכם מתמודד עם קושי לימודי, כדאי להכיר את קשיי הלמידה השכיחים. כיום, מוכרות שתי קבוצות מרכזיות: הפרעות קשב וריכוז וליקויי למידה המתבטאים בקושי ברכישת מיומנות לימודית ספיציפית.

הפרעות קשב וריכוז- עם או בלי היפר-אקטיביות (ADD/ADHD)

הפרעות קשב וריכוז הן תוצר של ליקויים נוירולוגיים מוחיים קלים, מולדים ושכיחים (3-7%). ליקויים אלו פוגעים במערכת המוחית האחראית על תפקודים ניהוליים בסיסיים כחלוקת קשב ושמירתו לאורך זמן, מיקוד, התעלמות מהסחת דעת, התארגנות ועוד. בהתאם, הפרעת קשב וריכוז (ADD) מתבטאת בקושי בשמירה ממושכת על קשב, חולמנות ורגישות גבוהה לגירויים חיצוניים והסחות דעת. כאשר הפרעת הקשב והריכוז מלווה גם בהיפר-אקטיביות (ADHD), לתסמינים אלו נלווית גם פעלתנות יתר, אימפולסיביות, תנודתיות רגשית וקושי בדחיית סיפוקים. סימפטומים אלו, כאשר אינם מטופלים, עלולים להביא לפגיעה בתפקוד הלימודי, לקשיים רגשיים- החל מחוסר ערך, דרך דיכאון וחרדה ועד להתמכרויות בבגרות- ולקשיים בתחום החברתי והבין אישי.

ניתן לסייע לילד להתגבר על קשיים אלו באמצעות הוראה מתרנת, טיפול תרופתי, ריפוי בעיסוק המסייע בהתארגנות והקניית הרגלי למידה ובמידת הצורך- טיפול רגשי אשר יסייע בעיבוד תחושות שליליות וחיזוק המיומנויות החברתיות.

דיסלקציה (ליקויי קריאה)

דיסלקציה היא שם כולל לקבוצת ליקויים הנובעים מלקות מוחית קלה ומולדת. לקות זו מביאה לפגיעה מסויימת בתפקודים קוגניטיביים כקידוד מידע וזיכרון לטווח ארוך וקצר, ומתבטאת בקשיים בתחום הקריאה והכתיבה כגון: חוסר דיוק בקריאה, קריאה איטית, קשיים בהבנת הנקרא, קשיי איות, כתיבת הפוכה של מילים ואותיות ולעיתים אף קשיים שפתיים בארגון משפטים והבחנה בין צלילים. דיסלקציה עשויה להופיע בדרגות חומרה שונות, אך ילדים דיסלקטיים יפגינו בדרך כלל יכולת נמוכה ברכישת יכולות קריאה וכתיבה, אשר אינה תואמת את הפוטנציאל האינטלקטואלי שלהם. קשיים אלו מביאים פעמים רבות לרתיעה מכתיבה וקריאה ונסיונות ללמוד חומר בעל פה כדי להסתיר את קשיי הקריאה. דיסלקציה בלתי מאובחנת גורמת לילדים רבים בושה, תחושת נחיתות, סלידה מלמידה ופתיחת פערים לימודיים ביחס לבני כיתתם, ולכן חשוב לאבחנה ולטפל בה בהקדם. טיפול מתאים יכלול תוכנית הוראה מתקנת המתאימה לצרכי הילד.

דיסקלקוליה (ליקויים בהבנת החשבון)

דיסקלקוליה היא לקות למידה הפוגעת ביכולת לרכישת שליטה במיומנויות חשבוניות. הגורמים ללקות אינם ידועים בוודאות אך ההשערה היא כי היא קיימת בקרב כ-5% מהתלמידים, וכי היא מושפעת מליקויים מוחיים קלים בדומה לליקויי כתיבה. ילדים בעלי דיסקלקוליה שונים זה מזה בדרגת החומרה של קשייהם אך מאופיינים בסימפטומים כקושי בהבנת היחסים בין מספרים, קשיים בתפיסה החזותית או השמיעתית של מספרים, קושי בעריכת פעולות חשבוניות וכן הלאה. בהתאם, ילדים אלו יפגינו ביצועים מתמטיים נמוכים ביחס ליכולותיהם האינטלקטואליות ו/או יכולותיהם בתחומי לימוד אחרים. יכולת מתמטית מושפעת באופן משמעותי ביותר ממידת ההתאמה של שיטת ההוראה לצרכי הילד, ולכן אבחון מהיר ומתן תגבור לימודי המותאם לקשיי הילד הם חיוניים ויכולים להביא לשיפור משמעותי.

...ומה עכשיו?

השלב הבא בהתמודדות עם קשיי הלמידה השונים הוא אבחון ובניית תוכנית התערבות המתאימה לצרכי הילד ויכולותיו. בהתאם לקשיים שמזהים ההורים והצוות החינוכי, הילד יופנה לאבחון הפרעות קשב וריכוז ו/או אבחון ליקויי למידה. חשוב להדגיש כי קבוצות קשיי למידה אלו מתקיימות לא פעם במקביל: ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז סובלים פעמים רבות גם מליקויי למידה, אך החפיפה לא קיימת בכל המקרים.
על בסיס תוצאות האבחון, המאבחן ימליץ על תוכנית לימודית, חינוכית ו/או טיפולית ובמידת הצורך ימליץ על מתן הקלות לימודיות. תוכנית זו תתייחס הן לאלמנטים לימודיים (הוראה מתקנת, למידה בקבוצות קטנות, הקלות בבחינות) והן לאלמנטים חינוכיים-טיפוליים כטיפול רגשי, טיפול תרופתי, תוכנית התנהגותית בבית הספר, הדרכת הורים, קבוצה לשיפור מיומנויות חברתיות והדרכה להתארגנות ורכישת מיומנויות למידה.