גילוי מוקדם של סרטן השד - מציל חיים

גילוי מוקדם של סרטן השד יכול להציל חיים. ריכזנו עבורכן את כל הדרכים בהן תוכלו להיות בטוחות שאתן עושות את המירב עבור עצמכן בכל הנוגע לגילוי מוקדם של סרטן השד.

חשובה מאין כמוה המודעות של כל אישה למרקמם של שדיה. הכרת מבנה השדיים בתקופות פיזיולוגיות שונות כמו טרם המחזור ולאחריו, מרקם השד ההריוני, בזמן הנקה או בנטילת טיפול הורמוני וכו" יאפשר לאישה לדעת ולהפנים את המבנה ה"נורמלי" של שדיה. היכולת להכיר את מבנה ומרקם השד מתאפשר ע"י הסתכלות ומישוש בכל דרך שתבחר האישה כמו בזמן רחצה או הלבשה. מודעות האישה למרקם שדיה יסייע לה לשים לב לכל שינוי חריג .

בתקופת הפוריות חלים "שינויים" במרקם רקמת השד מעת לעת במהלך החודש. הרקמה הבלוטית פעילה בימים שלפני תחילת המחזור הוסתי. בתקופה זו חשה האישה בגודש ורגישות ולעיתים מבחינה במלאות ו\או רקמה גבשושית. שינויים אלה, יכולים להיות מודגשים יותר בשד אחד. בכל אישה עם פעילות הורמונית תקינה, חלים שינויים מעין אלה בשדיה ב"עצימות" משתנה. בתקופת הבלות הרקמה הבלוטית מוחלפת עם השנים ברקמת שומן, באישה מבוגרת ניתן לחוש ברקמת שומן נוקשה בשיפולי השדיים. בנשים הנוטלות טיפול הורמוני ניתן לצפות לשינויים במרקם רקמת השד.

בדיקה עצמית לגילוי סרטן השד

מתברר כי רק כ- 10% מהנשים מבצעות בדיקה עצמית בכל חודש. לא הוכח כל מתאם בין גיל הנשים, מקצוען, שנות לימוד או יידע בסיסי על מחלת סרטן השד לבין ה"שימוש" בבדיקה עצמית. אצל נשים עם שנות לימוד מועטות נדרשת תשומת לב והקניית מידע על מנת להקטין אצלן את תחושת החרדה. ערכה של הבדיקה העצמית לגילוי מוקדם של סרטן השד מוטלת בספק. במעקב של 13 שנים אחר כ- 500000 נשים שערכו בדיקה עצמית, לא נמצאה אצלן הפחתה בתמותה מסרטן השד. לא הוכחה יעילות הבדיקה העצמית גם בנשים עם סיפור משפחתי של סרטן השד. למרות האמור לעיל למודעותה של האישה ולתחושותיה ישנו תפקיד מכריע ועיקרי באבחון מוקדם של סרטן השד שהוא המפתח להחלמה\ריפוי.

הקניית מודעות זו כרוכה בתפקידם של אחיות המרפאה והקהילה, רופא\ת המשפחה והרופא הכירורג. הסבר עניני ומובן עומד בבסיס מהותה של המודעות. אין צורך להשתמש באמירות או בנימת פרסום הזורעים פחד.
מומלץ להיבדק ע"י רופא כאשר נמשש גוש, התקשות או איזור גבשושי מוגדר בשד השונה מהרגיל, תחושת אי-נוחות\כאב חריג בשד, שינוי בצורת השד כמו התכווצות העור, עיווג או התכנסות הפטמה או כאשר נראים שינויים בעור הפטמה\העטרה ובאם נלווית הפרשה דמית או מיימית עצמונית מפטמה אחת.

בדיקה ידנית אצל רופא כירורג

בדיקה ידנית שגרתית אצל רופא כירורג אינה ממלאת תפקיד מהותי בגילוי מוקדם. לעיתים רחוקות מאובחן סרטן השד אצל אישה במהלך בדיקה שגרתית (כאשר האישה אינה מודעת לממצא החריג). מנסיוני, אבחון זה שכיח יותר אצל נשים מגיל 60 שנה ומעלה. ככלל, מומלץ לכל אישה להיבדק בדיקה שגרתית אחת לשנה החל מגיל 30 שנה. יש המצדדים בבדיקה כזו כל ששה חדשים. אני נוהג לזמן לבדיקה נשים מגיל 30 אחת לשנה ונשים מגיל 60 כל ששה חדשים. נשים הנמצאות בקבוצת סיכון יוזמנו לבדיקה כל ששה חדשים החל מגיל 30 שנה. תפקידו של הרופא הכירורג להעניק תחושת בטחון לאישה, להסביר את ההמלצות הכלליות לבדיקות סקירה. בנשים עם תסמינים להסתייע בבדיקות דימות באורח מושכל. לייעץ לנשים עם ממצא טב (נגע שפיר שאינו ממאיר), לקבוע הוראה לניתוח. להסביר לנשים עם סיפור משפחתי מובהק את ההשלכות של הבדיקה הגנטית, להבהיר מהו הניתוח העדיף מבין סוגי הניתוח המתאפשרים ולנתח את הנשים עם סרטן השד שמוגדר נתיח.

בדיקת ממגורפיה

בדיקת ממוגרפיה היא הבדיקה הערכית המשמשת כבדיקת סקירה. בדיקת ממוגרפיה נמצאת בשימוש מזה כ- 50 שנה. ייחודה של הבדיקה היא בזיהוי נגעים קטנים או הסתידויות החשודים לממאירות. צילום הממוגרפיה מספק לרופא\ת הרנטגן מידע ראייתי, הממצא מוגדר על סמך הניסיון של הרופא\ה. במקרים לא מעטים ממצאי הבדיקה אינם מוגדרים או ברורים דיים, בעטיים נעשית ביופסיית מחט בגישה הסטריאו טקטית או ביופסיה מונחית סריקה על-שמעית (בדיקת אולטראסאונד). לעיתים, ניתן פענוח\אבחון שגוי.

אצל נשים צעירות עד גיל 50 שנה, קיים קושי בפענוח צילום הממוגרפיה בגין סמיכותה של הרקמה הבלוטית. אצל נשים עם סרטן שד לובולורי המהווה כ- 15% משאתות השד הנגע ניתן לאבחון בבדיקה ידנית אך אינו נראה בבירור בצילום הממוגרפיה. בעבר, פותחה תוכנת מחשב כדי להגדיר את רמת הסבירות לממאירות ולסייע בקבלת ההחלטה על הצורך בביופסיה. במקום שימוש בתוכנה שלא צבר תאוצה ניתן להסתייע בפענוח צילום הממוגרפיה ע"י רופא\ת נוסף\ת. בשנים האחרונות, במספר מחקרים הטילו החוקרים ספק כי אבחון מוקדם של סרטן השד באמצעות בדיקת ממוגרפיה סקירה אכן מגדיל את סיכויי ההחלמה, המסקנה המתבקשת כי סיכויי הריפוי גדלים בגין הטיפול האונקולוגי המשלב קרינה, טיפול כימי, הורמוני וטיפול ביולוגי מונחה מטרה. עדיין, סיכויי ההחלמה הם נגזרת של אבחון מוקדם. אבחון מוקדם הוא תולדה של מודעות האישה,בדיקה ידנית ע"י רופא כירורג, שימוש במגוון בדיקות הדימות ולא רק בבדיקת הממוגרפיה. ההמלצה הכללית היא לבצע בדיקת ממוגרפיה סקירה החל מגיל 50 שנה כל שנתיים.

בארץ, כ- 25% מהנשים החולות בסרטן שד הן מתחת לגיל 50 שנה, נראה לי נכון להציע לנשים החל מגיל 40 שנה בדיקה זו כל שנתיים, הנשים שותפות לקבלת ההחלטה, ירצו יעשו, לא ירצו לא יעשו.
בנשים המשתייכות לקבוצת סיכון ניעזר בבדיקת ממוגרפיה החל מגיל 40 שנה אחת לשנה לערך.

בדיקת אולטרסאונד

לא אחת נשים מספרות לי כי רק בסריקה על-שמעית (אולטראסאונד) נתגלתה המחלה. לא כך הם פני הדברים. בדיקה זו אינה משמשת כבדיקה סקירה, חסרונה הבולט הוא תלותה בבודק\ת, כמו הבדיקה הידנית של הרופא. יתכן וטכנולוגית ניתן יהיה בעתיד להשמיש בדיקה זו כבדיקת סקירה. עתה, הסריקה העל-שמעית היא בדיקה משלימה לבדיקת הממוגרפיה, היא משמשת לאפיון\אשרור הממצא הרנטגני ומאפשרת על נקלה ליטול גלילי רקמה באמצעות ביופסיית מחט מונחית. לכן, בהימצאות ממצא חשוד\חריג\לא ברור בשד, כאשר בדיקת הממוגרפיה מפוענחת כתקינה או אז נדרשת הבדיקה העל-שמעית לאפיון הממצא. בסריקה על-שמעית, ניתן לאבחן לעיתים מזומנות ממצאים בשדיים שאינם סרטן, כמו ציסטות או גוש סולידי\מוצק טב. מגוש מוצק ניטלת דגימה\ביופסיה לאבחון מדויק וודאי. כמעט תמיד לגוש המאובחן טב בביופסית מחט אין חשיבות קלינית מהותית ובדיעבד בדיקת זו מיותרת.

בדיקת MRI

בדיקת תהודה מגנטית,MRI, אינה משמשת אותנו לסקירת אוכלוסייה. בדיקה זו ייעודית לנשים מגיל 30 שנה נשאיות המוטציות BRCA 1 , BRCA 2 , נשים עם סיכון של 20% ומעלה לחלות בסרטן השד. להערכת היקף המחלה לפני ניתוח או לאחר ניתוח כריתתי חלקי שבו האבחון הפתולוגי מעיד על אפשרות להימצאות רקמה שאתית במספר מוקדים נוספים. אני מעריך כי בעתיד השימוש בבדיקה זו יתרחב.
בדיקה נוספת הינה שימוש במכשיר דימות ברפואה גרעינית בטכנולוגיה של הדמיה מולקולארית (MBI). יתרונו בזיהוי נגעים קטנים. נסיון שיצטבר יאפשר להגדיר את תרומתו הממשית של מכשיר זה באבחון מוקדם של סרטן השד.

מחקרים חברתיים, עמותות וארגונים, העיתונות הכתובה ותכניות מלל בטלויזיה עוסקים ומספקים כתבות ומידע בנושא סרטן השד. מכל היבט העיסוק האובססיבי בנושא מריץ את "מניית השד" הנמצאת בעלייה מתמדת.

לסיכום, את רפואת השד ניתן לתמצת בשלושה משפטים:

1. הכירי את שדייך, התבונני וחושי.
2. בכל "שינוי" חריג, היבדקי ע"י רופא כירורג.
3. מלאי אחר ההמלצות הכלליות לבדיקות שגרתיות ובדיקת ממוגרפיה סקירה.

מאת: ד"ר אוריאל בן-אהרן, מומחה כירורגיה כללית ושד