הטיפול המשולש בסוכרת - תזונה נכונה, פעילות גופנית ותרופות

הטיפול בסוכרת מתבסס על חינוך וניטור, תזונה נכונה, פעילות גופנית ובמקרה הצורך גם טיפול תרופתי.

הצלחת המאבק בסוכרת תלויה בראש ובראשונה בהבנת מנגנון המחלה, הסיכונים, ושינוי באורח החיים. מחקרים רבים הוכיחו כי הגורם החשוב ביותר במחלת הסוכרת הוא היענות לטיפול.

פעילות גופנית

חשיבותה של פעילות גופנית בחולי סוכרת היא גדולה. בין השאר הוכח כי פעילות גופנית מורידה את הסיכון לפתח סיבוכי סוכרת, מגבירה את רגישות תאי הגוף לאינסולין, מורידה את הצורך בתרופות לאיזון הסוכרת ומחלות נלוות (כמו יתר לחץ דם), ועוד. לכן התרומה של פעילות גופנית סדירה חשובה במקרה של חולי סוכרת, כמו גם היעילות המוכחת של פעילות גופנית בהפחתת סיכון למחלות ארטרוסקלרותיות (מחלות עורקים), גורם הנחות והמוות מספר אחד בחולי סכרת.

בכל הקשור לפעילות גופנית, ההמלצה של ארגוני הבריאות היא 150 דקות של פעילות גופנית אירובית, על פני 3-5 אימונים. הכוונה היא לכל סוג של פעילות גופנית אשר יעלה את הדופק שלכם ל-120-140 פעימות בדקה כמו ריצה, הליכה, מכשירים למיניהם, עליה במדרגות, שחיה וכו'. שילוב של אימוני התנגדות (משקולות) עוזר מבחינות רבות אבל משני בחשיבותו לאימון האירובי. בכל מקרה חשוב לזכור שגם פעילות גופנית מתונה הוכחה כיעילה - מעט עדיף על לא כלום.

תזונה

השמירה על תזונה נכונה ומשקל תקין חשובות עוד יותר בחולי סוכרת, ולכן עבור רוב החולים התזונה המומלצת היא תזונה דלה בשומן, קלוריות ו/או פחמימות. חשוב לאזן את רמות השומנים בדם, כלומר תזונה דלה בכולסטרול ושומן רווי והימנעות מוחלטת משומן טרנס.

פחמימות הן אולי הנושא המורכב ביותר בתזונה לחולי סוכרת. מעבר להגבלת הפחמימות בגלל ערכן הקלורי, חשוב לזכור שפחמימות הופכות ישירות לגלוקוז – אותו חומר שגוף חולה סוכרת מתקשה לאזן.

בסוכרת, הבעיה העיקרית של הגוף היא להתמודד עם עליה פתאומית ברמת הסוכר. אנשים בריאים מפרישים במקרים כאלו רמות גבוהות של אינסולין, הורמון שעוזר לכניסת הסוכר לתוך התאים וכך למעשה מקטין את רמתו בדם. אצל חולי סוכרת, האינסולין מופרש בחסר ו/או פעילותו פגומה, ומכאן שלאחר האכילה רמות הסוכר יכולות לעלות בפראות. ככל שספיגת הסוכר תהיה מהירה יותר, כך גם העלייה ברמות הסוכר.

כדי להעריך את המהירות שבה פחמימות שונות נספגות כגלוקוז לדם, פותח האינדקס הגליקמי. כלי עזר לתזונה נכונה בכלל, ותזונה לחולי סוכרת בפרט. באופן כללי, מזונות מתוקים (המכילים רמות גבוהות של חד או דו סוכרים) הם בעלי ערך גליקמי גבוה מאוד, ועל כן למעשה אסורים בתזונה של חולי סוכרת. פחמימות מורכבות לעומת זאת (עמילן, כמו בקמחים השונים, או גליקוגן, במוצרים מן החי) הן בעלות ערך גליקמי נמוך, ועל כן מומלצות כמקור הפחמימות העיקרי בתזונה של חולי סוכרת (במגבלות הצריכה הקלורית כמובן).

סיבים תזונתיים מומלצים אף הם כחלק מתזונה לחולי סוכרת. צריכה של סיבים תזונתיים כחלק מהתזונה, מקטינה סיבוכים במערכת העיכול וסיכון לסרטן, ומסייעת בתחושת שובע ובירידה במשקל. כמו כן סיבים תזונתיים מורידים את הערך הגליקמי של מזונות. מסיבה זו מזונות מלאים מתאימים לחולי סוכרת - הפחמימה המורכבת מקבלת ערך גליקמי עוד יותר נמוך בגלל תכולת סיבים גבוהה.

תרופות

נושא התרופות לסוכרת הוא עולם ומלואו, וקשה לפרט את מלוא האופציות הטיפוליות (שרק הולכות ומתרחבות משנה לשנה) בצורה קולעת ובלי להיכנס לזוטות טכניות.

באופן כללי, הנטייה כיום היא לטפל מוקדם יותר ובצורה אגרסיבית יותר (גם בגלל שגישה זו הוכחה כיעילה יותר לטווח הארוך, וגם בגלל שיש לנו תרופות טובות יותר עם פחות סיכונים ותופעות לוואי). מלבד התרופות השונות לאיזון הסוכרת, כמעט כל חולה סוכרת מקבל גם תרופות נוספות לאיזון גורמי סיכון אחרים כמו לחץ דם, שומנים בדם והקטנת הסיכון למחלות לב.

לכל התרופות ישנן תופעות לוואי, וחשוב לבקש מרופא המשפחה או האנדוקרינולוג לפרט לגבי השכיחות שבהן. בסופו של דבר התאמת התרופה והמינון מוטלת בעיקר על המטופל - עליו לעקוב אחר תגובת הגוף (רמת הסוכר) ולהתאים את הטיפול לשינויים יום-יומיים בתזונה ובפעילות הגופנית.