איך חיים עם עיניים יבשות? תסמונת יובש בעיניים – מאפיינים ודרכי התמודדות

ישנן דרכים שונות ויעילות לטיפול ביובש בעיניים, וברב המקרים ניתן להקל בצורה משמעותית על הסימפטומים. ראשית, צריך להבין את המאפיינים של תופעת יובש בעיניים והכרת דרכי הטיפול בה.

מהן הסיבות ליובש בעיניים?

קיימים גורמים רבים שיכולים לפגוע בתפקוד התקין של הדמעות וביכולתן להגן על העין.

1. פגיעה באחד ממרכיבי הדמעות – את הדמעות אנחנו צריכים לא רק עבור בכי. הפרשה מתמדת של דמעות מתרחשת כל הזמן, והיא חיונית לשמירה על בריאות העין. הדמעות מורכבות משלושה גורמים עיקריים: מים, שומנים ושכבת חלבונים המחוברים ליחידות סוכר (גליקופרוטאינים).

שכבת השומנים מונעת את התאיידות הדמעות, ומקטינה את החיכוך עם העפעפיים, הנגרם בזמן המצמוץ. דלקות כרוניות של העפעפיים עלולות לגרום לשינוי בהרכב השומנים בדמעות, ולגרום לאובדן יציבות שכבת הדמעות ואידוי מוגבר שלהן.

המים שבדמעות מיוצרים על ידי בלוטות הדמעות. קיימת חשיבות רבה לנפח תקין של הדמעות, החיוני לשטיפה המתמדת של העין מגופים זרים, ומתוצרי חילוף החומרים של תאי הציפוי של משטח העין הקדמי. ירידה בנפח הדמעות עלול להיגרם במחלות של בלוטות הדמעות, כמו לדוגמה בתסמונת סיוגרן.
שכבת הגליקופרוטאינים מיוצרת על ידי תאים מיוחדים בלובן העין (הלחמית) והיא עוזרת ליצור אחיזה בין הדמעות ובין משטח העין הקדמי. מחלות שונות של הלחמית עלולות לפגוע גם שמרכיב זה.

2. ירידה בתחושת הקרנית - הקרנית היא הרקמה הקדמית ביותר של העין ודרכה נכנסות קרני האור אל תוך העין. לקרנית יש מספר רב של סיבי עצב תחושתיים. העצבוב התחושתי של הקרנית מביא מידע תחושתי אל גזע המוח, ממנו יוצאים עצבים המגיעים אל בלוטות הדמעות ואל העפעפיים. לפיכך, התחושה התקינה של הקרנית חיונית הן להפרשה המתמדת של הדמעות והן לפעולת המצמוץ התקינה. תחושת הקרנית היא אחד מהמנגנונים החשובים ביותר ליצירת הדמעות, וירידה בתחושת הקרנית תגרום גם לירידה ביצירת הדמעות.

3. מצמוץ מופחת ומפתח העפעפיים - מצמוץ בתדירות נמוכה יכול לגרום לאידוי יתר של הדמעות בשל חשיפת משטח העין לפרקי זמן ארוכים יחסית בין מצמוץ אחד לשני. דוגמאות למצב כזה שבו יש מצמוץ מופחת והארכה של הזמן בו העין חשופה הוא בזמן עבודה ממושכת מול מסך מחשב, וכן בזמן נהיגה או קריאה.
לעיתים מפתח העפעפיים גדול מדי והעפעפיים לא נסגרות היטב, דבר הגורם לאידוי יתר של הדמעות. דוגמאות לכך הן שיתוק של עצב הפנים, האחראי על סגירת העפעפיים, וכן פעילות יתר של בלוטת התריס, הגורם לבלט של העין ומפתח עפעפיים גדול המאפשר אידוי מוגבר.

4. שינויים הורמונליים - יובש בעיניים נפוץ יותר בנשים בעיקר בגיל הבלות, כתוצאה משינויים הורמונליים המתרחשים בגיל זה. השינויים ברמות האסטרוגן והפרוגסטרון בגיל הבלות גורמים בעיקר לשינויים בתפקוד בלוטות השומן בעפעפיים, ולהחמרת תסמונת העין היבשה.

5. שימוש בעדשות מגע - שימוש ממושך בעדשות מגע גורם לירידה במגע הדמעות עם הקרנית, ולירידה באספקת החמצן אליה. כמו כן עדשות המגע מפחיתות עם הזמן את תחושת הקרנית, ובכך תורמות להחמרת היובש בעין.

6. תרופות - מספר רב של תרופות עלולות לגרום ליובש בעיניים או להחמיר מצב קיים של יובש בעיניים. דוגמאות לכך הן תרופות נוגדות אלרגיה (אנטי-היסטמינים), תרופות משתנות המשמשות בטיפול ביתר לחץ דם, תרופות לשינה, תרופות למניעת הריון, נוגדי דיכאון ומשככי כאבים.


איך מטפלים ביובש בעיניים?

אבחון מוקדם ומודעות לבעיה עשויים לעזור רבות בדרכי ההתמודדות עם יובש בעיניים.
מודעות לבעיה ולהופעת התסמינים שצוינו לעיל, מחייבת פניה לרופא משפחה, שיכול לעזור בטיפול הראשוני ולהפנות בהמשך לרופא עיניים.

תחליפי דמעות ותמיסות לחות ("דמעות מלאכותיות")

תמיסות אלו מכילות חומרים צמיגים המשפרים את לחות העין ומקילים במידה מסוימת על תחושת היובש והצריבה. את אלו ניתן להשיג בבתי המרקחת, ללא צורך במרשם רופא. בנוסף קיימים תחליפי דמעות בצורת משחות או ג'ל (תמיסה צמיגה יותר מהתמיסה הרגילה). אלו מתאימים במיוחד לשימוש לפני השינה ומעניקים לחות לעין במהלך השינה.

תכשירים נוגדי דלקת

יובש בעיניים כרוך בנזק מסוים למשטח העין הקדמי, שכתוצאה ממנו נוצר תהליך של דלקת כרונית מתונה. דלקת זו מחמירה את תחושת הצריבה ואי-הנוחות המאפיינים יובש בעיניים. שימוש בטיפות המכילות תרופות נוגדות דלקת יכול להקל במידה רבה על התחושות הללו. תכשירים כאלו מכילים סטרואידים, והם ניתנים אך ורק במרשם של רופא עיניים, לתקופה קצובה תוך מעקב.

לאחרונה נכנס לשימוש בארץ תכשיר המכיל ציקלוספורין A, שאינו מכיל סטרואידים, ונמצא כיעיל בטיפול ביובש בעיניים במצבים מסוימים. גם תכשיר זה ניתן במרשם רופא, אך הטיפול בו ממושך.

חסימת דרכי ניקוז הדמעות

במצבים בהם קיים חוסר משמעותי בנפח הדמעות (כמו למשל בתסמונת סיוגרן), ניתן לחסום את פתחי הניקוז הללו. החסימה היא פעולה קלה ופשוטה לביצוע, ונעשית בעזרת אטמי סיליקון זעירים המונחים על ידי רופא העיניים בפתחי תעלות ניקוז הדמעות.

פעולה זו מונעת את ניקוז הדמעות אל חלל האף, וגורמת להצטברות מעט הדמעות הקיימות בחולים עם יובש קשה על פני משטח העין. דבר זה מביא להקלה משמעותית בתחושת היובש והצריבה.