הזעת יתר – אילו פתרונות קיימים וכיצד בוטוקס קשור?

על פי הערכת, ישנם כ-300 אלף ישראלים הסובלים מהזעת יתר. החדשות הטובות הן שמגוון הטיפולים גדול וידידותי יותר מבעבר.

למה אנחנו מזיעים?

הזעה היא מנגנון טבעי, שמטרתו לקרר את הגוף על מנת לשמור על טמפרטורה בטווח הנורמה (עד 37 מעלות צלזיוס). זיעה מורכבת ממים, מלחים ופסולת ומופרשת על ידי פעילות של המערכת הסימפתטית, בכמות מוגברת בתנאים של מזג אוויר חם או בזמן פעילות פיזית מאומצת. הזיעה מתנדפת יחד עם חום הגוף ובכך היא גורמת לירידה בטמפרטורת הגוף, כלומר לקירורו.

יחד עם זאת, ישנם אנשים הסובלים מהזעה שאינה קשורה ישירות לפעילות ספורטיבית או לטמפרטורה בחוץ, והם נחשבים לסובלים מהזעת יתר.

מה הגורמים להזעת יתר?

הזעת יתר נחלקת לשתי קבוצות: הזעת יתר כללית והזעת יתר ממוקדת.

הזעת יתר כללית הינה הזעה המורגשת בכל הגוף. היא נגרמת מצבים שונים:

1. עודף משקל - שכבת השומן מהווה בידוד המפריע לאיבוד חום.

2. מחלות עצביות נוירולוגיות, המגבירות את פעילות העצבים הסימפתטיים שגורמים להזעה מוגברת.

3. בעיות הורמונליות - כמו פעילות יתר של בלוטת התריס או תחילת גיל הבלות.

4. מחלות עור שונות.

הטיפול בהזעת יתר נקבע בהתאם לגורם ההפרעה.

הזעת יתר ממוקדת לרוב משפיעה על איבר אחד או מספר איברים מסויימים. לרוב ההזעה מורגשת בבתי-השחי, בכפות הידיים, כפות הרגליים ובפנים ופחות שכיח להרגיש הזעת יתר בישבן, במפשעות, בין השדיים בקרב נשים ולאורך הגב.

יש הסוברים, כי מרכיב תורשתי שולט בעד 40% ממקרי הזעת יתר. כמו כן, הזעת יתר קשורה בעיקר למצבי סטרס של התרגשות ולחץ, בהם מערכת העצבים הסימפטטית מופעלת וגורמת להפרשה מוגברת מבלוטות הזיעה. מצב זה שכיח יותר מהזעת יתר כללית ומדווח בכ- 5-10% מהאוכלוסיה, נשים וגברים כאחד.

דרכי הטיפול בהזעת יתר

הטיפול המקובל כיום בהזעת יתר, הוא משחות או דיאודורנטים למריחה מקומית, המכילים מלחי אלומיניום, נוגדי זיעה בריכוז גבוה. התכשירים מורידים את מידת ההזעה אך אינם מעלימים אותה לחלוטין ויכולים לגרום לגירוי העור צריבה וסתימה של הבלוטות. שימוש באנטיפרספירנטים על בסיס מים וללא אלכוהול מונע סתימה של הנקבוביות, גירויי עור והכתמת הבגדים.

בעבר היו מבצעים ניתוח שנקרא "סימפטקטומיה אנדוסקופית", בו כורתים עצבים סימפתטיים מסויימים בבית החזה דרך חתכים קטנים בבית החזה. כיום ניתוח זה אינו מקובל כטיפול להזעת יתר, שכן מנגנון הפעלת היתר של בלוטות הזיעה היה מנוטרל בכפות הידיים, אך במידה פחותה מאוד בבתי השחי. בעיתיות נוספת של הניתוח היא הפעלה של בלוטות הזיעה במקומות אחרים כמו הישבן והרגליים, המזיעים ביתר כפיצוי.

בוטוקס להזעת יתר

כיום משתמשים בהזרקות בוטוקס לטיפול בהזעת יתר. הבוטוקס גורם לשיתוק העצבים הסימפתטיים בצורה כימית וכך מונע את הפעלת היתר של בלוטות הזיעה. הבוטוקס ניתן בהזרקה לאזורים המזיעים במינונים בטוחים. יחד עם זאת, יש להימנע מטיפול בוטוקס להזעת יתר במקרה של ילדים, הריון, הנקה, מחלות שרירים או עצבים ועוד.
השפעת טיפול בוטוקס להזעת יתר נמשכת כחצי שנה עד שנה ולאחר מכן יש לחזור על ההזרקה.

טיפול נוסף המקובל כיום הוא זרם חשמלי. זרם חשמלי חלש המועבר בתמיסה מימית גורם להיווצרות יונים המפריעים לפעולת בלוטות הזיעה. הטיפול דורש השרייה של האיבר המזיע (לרוב כפות ידיים או רגליים) במים הנמצאים בכלי מיוחד שמועבר בו זרם חשמלי חלש על ידי סוללות. ייבוש האזור המושרה בתמיסה הוא יעיל אך דורש התמדה. יש צורך לבצע את הפעולה במשך חצי שעה ביום עד לייבוש האיבר (כשבועיים) ולאחר מכן בכדי לתחזק את האפקט יש להמשיך פעמיים בשבוע. כמו כן יש לקחת בחשבון שישנן תופעות לוואי לטיפול.

קיים ניתוח חדשני להזעת יתר בבית השחי, המבוצע במקומות מועטים בעולם. זהו ניתוח להסרת או שאיבת בלוטות הזיעה מבית השחי. הוא מבוצע בהרדמה כללית דרך שני חתכים קטנים ואורך כחצי שעה. יש לציין, כי קיים סיכון של הצטלקויות באזורי החתכים בבית השחי.

כמו כן, יש להיות מודעים לעובדה כי המזון שאנו צורכים יכול להשפיע על מידת ההזעה על ידי ההפעלה של מערכת העצבים. על מנת למנוע הזעה מוגברת יש להימע ממוצרים המכילים קפאין כמו: קפה, תה ושוקולד.

בנוסף מומלץ לא לאכול מזונות מחממים כמו פלפל חריף, קינמון ועוד. עדיף לצרוך ירקות טריים המקררים וגורמים לתחושה של קלות וקרירות.

מאת: קרינה סירקוביץ', מערכת אינפומד