לראות את האור- הטיפול בראייה לקויה

איך מקטלגים פגיעות בראייה? איך מחליטים על הטיפול המתאים וכמובן, איך מטפלים?

חוש הראייה הוא אחד החושים המרכזיים אצל האדם, כאשר ברור כי כל פגיעה באחד ממרכיבי מערכת הראייה, גורמת לירידה באיכות החיים. עם העלייה בתוחלת החיים, סובלים יותר ויותר אנשים מתופעות הזקנה, ובראשן הפרעות בראייה.

על פי מחקרים שנערכו בעולם המערבי, אחוז האנשים הסובל מליקויי ראייה הולך וגדל: בארה"ב בלבד מדווח על 135 מיליון אנשים מעל גיל 45, הסובלים בצורה זו או אחרת מליקויי ראייה. מעל גיל 70 מדובר בכ-25% מכלל האוכלוסייה. חולה הסובל מליקוי ראייה נאלץ להתמודד עם מצב חדש בו העיניים אינן מתפקדות כבעבר. דבר זה גורם לא אחת לתסכול וכעס בשל הקשיים החדשים הכוללים קשיים בקריאה, צפייה בטלוויזיה, חוסר יכולת להתמצא במרחב ולעיתים גם שינוי מקום עבודה.

ברור שאדם הסובל מראייה לקויה עלול גם להפוך לנטל על משפחתו ועל סביבתו הקרובה בכך שהוא מאבד את היכולת שלו להיות עצמאי ומעמדו החברתי בתוך מעגל המשפחה משתנה.

למה הראייה שלנו מדרדרת?

ירידה באיכות הראייה נובעת משינויים פיזיולוגיים טבעיים בעין המזדקנת, או כתוצאה ממחלות (שינויים פתולוגיים). השינויים הפיזיולוגיים מתייחסים לירידה ביכולת מיקוד וגמישות של העין למרחקים שונים; התעכרות העדשה התוך-עינית וירידה בצלילות העדשה (קטרקט), דבר הגורם לערפול ראייה וסנוור בלילה; ירידה בחדות הראייה ובראיית צבעים, התכווצות של אישון העין, הגורמת לירידה דרסטית של כמות האור החודרת לתוך העין ובשל כך מתקבלת תמונה מטושטשת על רשתית העין; התנתקות זגוגית העין עקב התכווצות פיזיולוגית, עד כדי היפרדות הרשתית.

במקביל לשינויים הפיזיולוגיים בעין המזדקנת עלולים להופיע שינויים פתולוגים הנובעים ממחלות עיניים, הכוללים: גלאוקומה (ברקית), הנגרמת מעליית הלחץ התוך-עיני וגורמת לפגיעה בלתי הפיכה בסיבי עצב הראייה; ניוון מרכז הראייה - הפוגעת בחלק המרכזי של הרשתית, האחראי על חדות הראייה והקונטרסט; סוכרת בעין, המאופיינת על-פי רוב בצמיחה של כלי דם חולים ברשתית, הנוטים להישבר ולדמם לתוך זגוגית העין - דבר המביא לירידה בראייה.

הטיפול בראייה לקויה

במקרים של ראייה לקויה, חשוב לתת טיפול רפואי ותרופתי, אולם אלה לא תמיד משפרים את יכולת הראייה, לפחות לא באופן מיידי. לכן, יחד עם הטיפול הרפואי יש לעזור לחולים באמצעות שיפור יכולות תפקוד הראייה שלהם. דבר זה נעשה באמצעות התאמת אביזרים מיוחדים לראייה לקויה.
אולם ראשית, יש לערוך בדיקה ולאבחן את הבעיה. בדיקה ללקות ראייה הינה שונה מבדיקת חדות ראייה רגילה:
היא מקיפה יותר והיא כוללת מספר בדיקות - לא רק לבדיקת חדות הראייה אלא בעיקר לבדיקת איכות הראייה (רגישות לקונטרסט) בדיקות אלו מאפשרות למומחים לראייה לקויה להתאים את הפתרון הטוב ביותר לחולה, באמצעות אביזרים מיוחדים. התאמת האביזרים נעשית בהתאם לפגיעה במערכת הראייה ועל-פי צרכיו של כל חולה וחולה.

נהוג לחלק את החולים הסובלים מראייה לקויה ל- 2 סוגים עיקריים:
ירידה בחדות הראייה ללא פגיעה בשדה הראייה, וירידה בחדות הראייה עקב פגיעה בשדה הראייה.

סוג הפגיעה הראשון, שאינו כרוך בפגיעה בשדה הראייה, אופייני לחולים הסובלים מקטרקט וממחלות קרנית למיניהן. חולים אלה מתלוננים על ירידה בחדות הראייה, סינוור והילות בלילה. הפתרונות האופטיים המוצעים לחולים אלה כוללים התאמת עדשות מגע ופילטרים למיניהם (להורדת סנוור).

סוג הפגיעה הכולל ירידה בחדות הראייה עקב פגיעה בשדה הראייה המרכזי, הוא אופייני לחולים הסובלים מניוון מרכז הראייה ולחולי סוכרת. חולים אלה מתלוננים על קשיים בקריאה ועל קושי בזיהוי עצמים ממרחק ובזיהוי אנשים. קשיים אלה נובעים מפגיעה במרכז הראייה, דהיינו פגיעה בתאי הרשתית האחראים על הרזולוציה.

הפתרונות המוצעים לחולים אלה כוללים: התאמת משקפיים טלסקופים, אשר מורכבת בהם עדשה המכילה מספר עדשות היוצרות אפקט הגדלה למרחק, ואשר ניתן בעזרתן לשפר את יכולת הצפייה בטלוויזיה, העבודה על המחשב והקריאה; מגדלות ניידות למיניהן, המאפשרות קריאה ועוד.

סוג נוסף של ירידה בחדות הראייה, נוצר עקב פגיעה בשדה הראייה ההיקפי והוא אופייני לחולים הסובלים מגלאוקומה, מרטיניטיס פיגמנטוזה או לחולים שעברו אירוע מוחי. חולים אלה מתלוננים בדרך-כלל על קושי בניידות עקב צמצום שדה הראייה. הפתרונות עבורם כוללים התאמת משקפים פריזמטיות המרחיבים את שדה הראייה ההיקפי ומקלים על ההתמצאות במרחב.

לאחר התאמת האביזר הרצוי, מתחיל התהליך השיקומי, במהלכו לומד החולה להשתמש במכשיר החדש ולנצלו על-מנת לשפר את יכולות ההתמצאות והעצמאות שלו.

כיום פועלות בארץ מספר מרפאות המספקות שירות מקצועי בתחום, המטרה היא לספק שירותי אבחון, המבוצעים על ידי רופא מומחה ואופטומטריסט המתמחה בראייה לקויה והכוללים התאמת אביזרים, וזאת בצד עידודו של החולה והבאתו להבנה כי ישנה דרך לעזור לו, לשפר את מצבו ולהגדיל את יכולת השימוש שלו בעיניו, למרות המוגבלות.

מאת: נתן פייט, אופטומטריסט ומומחה בראיה לקויה, רשת מכבי ממבט ראשון