חרדה חברתית – בעיה אמיתית

חרדה חברתית היא בעיה פסיכולוגית שניתנת לאבחון וטיפול. הדבר החשוב הוא להבין שאפשר להתגבר עליה בעזרת טיפול קוגנטיבי התנהגותי ולתפקד ללא פחד

מאת: ד"ר סרג'יו מרצ'בסקי

תאריך פרסום: 01/01/2013 תאריך עדכון: 23/11/2020

2 דקות קריאה

חרדה חברתית היא בעיה פסיכולוגית שניתנת לאבחון וטיפול. הדבר החשוב הוא להבין שאפשר להתגבר עליה בעזרת טיפול קוגנטיבי התנהגותי ולתפקד ללא פחד.

אנשים הסובלים מחרדה חברתית מתביישים לפגוש אנשים, נמנעים מלהביע את עצמם במצבים חברתיים, לרבות בלימודים או בעבודה. לעיתים אף עולה קושי בשיחות בינאישיות פשוטות או אכילה בציבור. הסובלים מחרדה חברתית לרוב מדווחים על חוויה חזקה של התמקדות באופן שבו הסביבה תופסת אותם, ולכן מתקשים להתמקד בבחירת ההתנהגות שלהם עצמם.

כל אלה מובילים, לעיתים קרובות, להימנעות מהתבטאות פומבית או מסיטואציות חברתיות בכלל. ההימנעות בתורה מובילה במקרים רבים לתחושה חזקה של "תקיעות" או חוסר יכולת להביא לידי ביטוי יכולות (גם כשהן גבוהות).

קיימים שני סוגים עיקריים של חרדה חברתית:

- חרדה חברתית כללית - במסגרתה הבושה נחווית בכל תחומי החיים או ברובם המכריע. חרדה חברתית כללית גם מובילה להימנעות מהתבלטות במצבים חברתיים וממפגשים בינאישיים בכלל.

- חרדה חברתית ספציפית - הבושה נחווית בהקשר לפעולה מסוימת כגון חתימה על מסמכים מול אחרים, מתן הרצאות, אכילה פומבית וכו'.

המשותף לכל הסובלים מחרדה חברתית הוא המבנה המחשבתי, אשר מתאפיין בשלושה דפוסי חשיבה עיקריים:

- המחשבה שאחרים מסתכלים עלי (כולם מסתכלים עלי כל הזמן).

- המחשבה שאותם האנשים שמסתכלים עלי רואים בי דברים שליליים בלבד.

- המחשבה שעצם העובדה שמסתכלים עלי ושמים לב לדברים השליליים היא נוראית ובלתי נסבלת.

בנוסף למבנה המחשבתי אשר משמר את החרדה, ננקטות לרוב פעולות הימנעויות אשר בפני עצמן פוגמות באיכות החיים, בדימוי העצמי, במצב המשפחתי ואפילו הכלכלי. במשך הזמן עלולים להתפתח גם לא מעט סיבוכים כגון דיכאון, התמכרות לאלכוהול ואחרים.

הטיפול באדם הסובל מחרדה מוכללת כולל:

- אבחון מקצועי.

- לעיתים רחוקות ביותר נדרש סיוע תרופתי אשר ניתן ברובם המכריע של המקרים, לסיבוכים כמו דיכאון או התמכרות.

- טיפול נפשי שיעזור לשנות את דרכי ההתמודדות עם חרדה חברתית וגם לשנות את הבסיס שהביא לדיכאון.

מה כולל התהליך ברמה הפרקטית - למה לצפות?

- בתחילה נפגשים עם רופא או פסיכותרפיסט בעל ניסיון והכשרה מתאימה.

- מקבלים הסבר נרחב על הקושי והצעה לתכנית טיפול. לרוב, בשיטת ה- CBT (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי) המטרות והדרך להשגתן נקבעות יחד עם המטופל, לאחר מתן המידע.

- מתחילים בשיחות אחת לשבוע במהלכן בוחנים לעומק את הקשיים, מתמקדים בויתור על הדפוסים הקודמים ורוכשים כלים חדשים להתמודדות. כמו כן, מתרגלים את השינוי.

- במהלך הטיפול, בין היתר, מבצעים תרגילי חשיפה למצבים חברתיים בין הפגישות, תוך ניהול יומן. בנוסף, לומדים שורה של שיטות להפחתת החרדה כגון תרגילי נשימה.

- כשההרגשה משתפרת, מפחיתים את תדירות הפגישות וממשיכים בשיחות חיזוק מדי פעם.

לרוב מדובר על טיפולים קצרי מועד (כ- 20 פגישות בממוצע), אלא אם יש בעיות עמוקות יותר שהשתרשו לאורך כל מהלך החיים וקשה להבחין בינן לבין אישיותו של המטופל. במקרים כאלה הטיפול עשוי להתארך עד שנה או שנתיים בתדירות הולכת ופוחתת.