מה מראה ספירת הדם שלנו?

ספירת דם בודקת את 3 המרכיבים המרכזיים של תאי הדם בגופנו: תאי דם אדומים, תאי דם לבנים וטסיות דם.

תאי דם אדומים
תאי דם אדומים הם תאים ייחודיים, שתפקידם המרכזי הוא לשאת את החמצן, להעבירו מהריאות לרקמות הגוף ולפנות את עודפי דו תחמוצת הפחמן בכיוון ההפוך. החלבון המרכזי בהם הוא המוגלובין, המשמש לקשירת החמצן או דו תחמוצת הפחמן לחילופין.

המרכיבים המרכזיים של בדיקה זו הם:

1. כמות תאי דם אדומים (RBC count) - יש צורך בכמות מספקת של כדוריות דם אדומות בכדי לענות על צרכי הגוף.

ערך הגבוה מהגבול התקין - יכול להופיע כתוצאה עישון, התייבשות, מחלות הגורמות לרמות חמצן נמוכות בדם (מחלות לב או ריאה) או מחלה המטולוגית.

ערך הנמוך מהגבול התקין - יכול להצביע על חסרים תזונתיים שונים, כגון חוסר בברזל, חוסר בחומצה פולית או ב- B12, דימום חיצוני או פנימי, פירוק דם (המוליזה) בעקבות גורמים שונים, כאשר אחד הנפוצים הוא חוסר ב- G6PD. בנוסף, ישנן מחלות הגורמות לירידה בכמות התאים האדומים, כגון מחלת קולגן ומחלות אוטואימוניות, מחלות כליה כרוניות, מחלות המטולוגיות שונות או כתוצאה מנזק למח העצם.

2. רמת המוגלובין (HGB או HG) - המוגלובין הוא חלבון הנושא את הגזים בכדוריות דם האדומות.
רמה חריגה של המוגלובין יכולה להופיע עם כמות תקינה או חריגה של תאי דם אדומים וניתן לומר, כי בשני המקרים – הגורמים לחריגה זהים. כך, שמצבים הגורמים לעודף בכדוריות דם אדומות יגרמו גם לעלייה ברמת ההמוגלובין, בעוד שמצבים הגורמים לחוסר בכדוריות דם אדומות גורמים לירידה ברמת ההמוגלובין.
כאשר רמת ההמוגלובין נמוכה משמעותית מתחת לגבול התקין, המצב מוגדר כאנמיה.

3. נפח ממוצע של כדורית דם אדומה (MCV או mean corpuscular volume) - לגודל כדורית הדם משמעות לגבי גיל הכדורית ותפקודה.

ערך הגבוה מהגבול התקין – יכול להיגרם בעקבות ייצור מוגבר של כדוריות דם אדומות חדשות, כתוצאה מדימום או הרס של כדוריות דם, או בעקבות חוסר תזונתי ב- 12B וחומצה פולית.

ערך הנמוך מהגבול התקין - יכול להיגרם בעקבות חוסר בברזל, מחלות תורשתיות כמו תלסמיה ואנמיה סידרובלסטית, או מחלות כרוניות שונות.

4. פיזור גודל כדוריות הדם האדומות (RDW או Red blood cell distribution width) - מדד זה מצביע על הפיזור של גודל כדוריות הדם האדומות. ככל שיש מגוון רחב יותר של גדלי כדוריות דם אדומות, כך מדד ה- RDW עולה. למדד זה מתייחסים בשילוב MCV, לקבלת אבחון מדויק יותר.

ערך הגבוה מהגבול התקין – יכול להצביע על ייצור מוגבר של כדוריות דם אדומות במצבים שונים של אנמיה.

תאי דם לבנים
תפקידם של תאי דם לבנים הוא להגן על הגוף מגורמי מחלה שונים, כגון: נגיפים, חיידקים, פטריות וטפילים. תאי דם לבנים נחלקים למספר סוגים עיקריים: נויטרופילים, לימפוציטים, מונוציטים, אאוזיניפולים ובאזופילים.
בבדיקת דם מתייחסים גם לכמות האבסולוטית של כל תאי הדם הלבנים, לכמות של כל אחד מסוגי התאים ולאחוז של כל אחד מסוגי התאים מתוך כלל התאים הלבנים. למרות שיש הבדל בחריגה כאשר היא בסך הכולל או באחוז מתוך יתר התאים, אנחנו לא נבצע הפרדה זו. לכן, יש לפנות לרופא לבדיקה של תוצאות ספירת הדם.

המרכיבים המרכזיים בבדיקה זו הם:

1. סך תאי הדם הלבנים (WBC או white blood cells count או leukocyte count) - מדד זה סופר את כמות תאי הדם הלבנים במ"ל דם. הכמות הכוללת של תאי דם לבנים מושפעת מגורמים רבים ולכן יש להתייחס לכל אחד ממרכיבי תאי הדם הלבנים בנפרד.

ערך הגבוה מהגבול התקין – נגרם בעקבות זיהום מכל סוג, מצבי דחק גופניים או נפשיים, מחלות דלקתיות, או מחלות המטולוגיות.

ערך הנמוך מהגבול התקין – יכול להופיע בקרב עדות מסוימות (כמו תימנים ואתיופים) באופן תקין, במחלות אוטואימוניות או מחלות קולגן, מחלות זיהומיות, מחלות כבד וטחול, מצבים של פגיעה במח העצם, או כתופעת לוואי של תרופות שונות.

2. נויטרופילים (neutrophils או NEUT) - תאים אלו מהווים את מרבית תאי הדם הלבנים. יש לשים לב גם לכמות האבסולוטית וגם לאחוז הנויטרופילים, מבין יתר התאים.

ערך הגבוה מהגבול התקין – נגרם בעקבות זיהום חריף, לרוב חיידקי, בתהליכים דלקתיים לא זיהומיים, בעקבות מצבי עקה (סטרס) ונזק לרקמה, כמו אוטם בשריר הלב, חסימה של זרימת הדם למעי, או כוויה.

ערך הנמוך מהגבול התקין – נפוץ בקרב עדות מסוימות, יכול להופיע במחלות ויראליות, בעקבות פגיעה במח העצם, חוסר תזונתי ב- 12B וחומצה פולית, הרס של נויטרופילים מסיבה אוטואימונית או בעקבות תרופות שונות.

3. לימפוציטים (lymphocyte או LYMP) - תאים אלו פועלים כנגד גורמים זרים החודרים לגוף, בעזרת ייצור של נוגדנים הגורמים להרס הפתוגן או על-ידי הרס ישיר של התאים הנגועים בנגיף.

ערך הגבוה מהגבול התקין – נגרם על-פי רוב בעקבות זיהומים נגיפיים (הנגרמים על ידי וירוס). במצבים נדירים, הוא עלול להצביע על מחלת לוקמיה.

ערך הנמוך מהגבול התקין – הגורם הנפוץ ביותר הוא שימוש בסטרואידים (קורטיזול). גורמים אפשריים נוספים הם תרופות מדכאות חיסון, זיהומים שונים (חיידקי או נגיפי), מחלות רב מערכתיות או, כתופעת לוואי של טיפולים תרופתיים שונים.

4. אאוזינופילים (eosinophils או EOS) - תאים אלו פועלים בעיקר כנגד טפילים.

ערך הגבוה מהגבול התקין – מופיע לרוב במצבים של אלרגיה, כמו אסתמה או אלרגיה של העור, בעקבות זיהום של טפיל כמו תולעים, ובמקרים נדירים כחלק ממחלה מערכתית.

ערך הנמוך מהגבול התקין – לרוב מצביע על רמה גבוהה של קורטיזול בדם בעקבות שימוש בסטרואידים, במצבי סטרס או במחלת קושינג. יכול להופיע גם בעקבות זיהום חיידקי.

טסיות דם (platelets)
טסיות הדם משמשות ליצירת פקק (קריש) בזמן דימום פנימי או חיצוני והן עובדות בשיתוף עם פקטורי הקרישה הפעילים בדם.

1. מספר טסיות (platelets או PLT) - בספירה זו מתייחסים לכמות הטסיות בדם. בדיקת הטסיות נתונה לשגיאות רבות, לכן בכל תוצאה חריגה יש לבצע בדיקה חוזרת ולעיתים משטח דם.

ערך הגבוה מהגבול התקין – לרוב מדובר במצב תגובתי לאחר דימום או המוליזה. יכול להופיע במצבים של חוסר ברזל, בעת התחלת טיפול ב- 12B או חומצה פולית, במחלות כרוניות מסוימות, ובמקרים מסוימים - מדובר במחלה ראשונית הגורמת לעליה במספר הטסיות.

ערך הנמוך מהגבול התקין – יכול להצביע על דימום משמעותי בעקבות הרס של טסיות, פגיעה במח עצם, או מחלה המטולוגית.

2. גודל טסיות ממוצע (mean platelet volume או MPV) - לגודל הטסיות חשיבות בעיקר במקרה של חריגה בכמות הטסיות בדם.

מאת: יוסי דוקס, מערכת אינפומד