ניתוח כף יד (Carpal Tunnel Syndrome Surgey)

תשובה: ברצוני לדעת האם עלינו לצפות לתופעות נוספות העלולות להופיע בהמשך, או אם התופעות האופיניות לא הופיעו עד כה, הם לא יופיעו גם בהמשך? אם ההתבגרות המינית המוקדמת היא תוצאה של תסמונת זו, האם ישנו טיפול לעצור זאת? הילדה נשלחה לצילום גיל עצמות מה המשמעות? בקיצור, האם תוכלו קצת לנדב אינפורמציה בנושא. יש לציין שנושא זה אינו קיים כלל במאגר שלכם. תסמונת רובינשטיין-טייבי (Rubinstein - Taybi syndrome) היא תסמונת גנטית נדירה, שאובחנה לראשונה בשנת 1963, ומופיעה בשכיחות של 1 ל- 300,000 לידות. הביטוי הקליני האופייני הוא איחור התפתחותי, מבנה פנים אופייני (הכולל ראש קטן, שיער סמיך, עיניים הנוטות כלפי מטה, אף בולט, פה קטן ולסת עליונה לא מפותחת) ואגודלים ובהונות רחבים. חלק מן התסמונת הוא פיגור שכלי, ברמות שונות של חומרה. הגיל הממוצע לאבחנה הוא 15 חודשים. האבחנה מתבססת על הביטוי הקליני האופייני. קיימת בדיקה גנטית, המתבצעת בחלק מן המקרים, אך אינה מאבחנת את כל הסובלים מן התסמונת. התינוקות הלוקים בתסמונת סובלים מקושי לעלות במשקל - בגלל קשיי אכילה, הנפתרים לרוב בשנת החיים הראשונה. בכל הילדים הסובלים מן התסמונת - יש בהונות רחבים (100%) וב- 87% אגודלים רחבים. בעיות אורתופדיות המופיעות בחלק מן החולים הן צורך בניתוח לתיקון האגודלים, פריקה של הפטלה (עצם הברך) ועקמת. ילדים עם תסמונת רובינשטיין טאבי הם בעלי קומה נמוכה, ובחלק מן המקרים סובלים מעודף משקל. ההתבגרות המינית הממוצעת לנשים היא בגיל 12, בדומה לשאר האוכלוסיה. כאמור, כל הילדים הסובלים מן התסמונת סובלים מפיגור התפתחותי, אך בדרגות חומרה שונות. מחקר שבדק ילדים כאלה מצא כי ה- IQ שלהם היה בטווח שבין 30 ל-79 (הטווח התקין הוא 85-115). תוצאת ה- I.Q. הגבוהה ביותר שתוארה בילד עם התסמונת - היא 80. הפרעות בדיבור קיימות ב- 90% מן הילדים, וגם הן מופיעות בדרגת חומרה שונות. לא ברור לי כיצד התבצעה האבחנה של התסמונת במקרה אותו אתה מתאר, שכן הביטוי הקליני האופייני כלל אינו מופיע אצל הילדה. קצת קשה להתייחס לבעיה ממנה היא סובלת כאל תסמונת רובינשטיין טאבי, ולכן גם קשה לצפות מה יהיה בעתיד. באשר להתבגרות המינית המוקדמת: היא אינה חלק מוכר מתסמונת רובינשטיין-טייבי. מומלץ לפנות אל אנדוקרינולוג כדי שיברר מהי הסיבה לכך, וייתן טיפול בהתאם. לקרוא עוד על תסמונת רובינשטיין טייבי ניתן באתרים הבאים: http://www.rubinstein-taybi.org/

תשובה: טוב עשית שקבעת תור לפיזיותרפיה, שם ידעו לאבחן את הבעיה שלך במדויק, ולתת לך תרגילים נכונים. בינתיים, אני ממליצה לך לא לאמץ את הכתף, ודווקא להימנע מתרגילים. אם יש תרגילים שאתה כבר עושה בחדר כושר או במסגרת אחרת, היצמד אליהם אך ורק אם הם לא גורמים לך כאב בכתף בזמן שאתה עושה אותם או לאחר מכן. הישאר על משקל נמוך בזמן תרגול, והימנע מהרמת משאות עד לפגישה שלך עם הפיזיותרפיסט. בהצלחה קתרין אטל - פיזיותרפיסטית

תשובה: עצב המדיאן עובר לאורך החלק הפנימי של הזרוע והאמה. כאן תוכלי לראות תמונה: http://upload.wikimedia.org/.../Nerves_of_the_left_upper_extremity.gif

תשובה: Kienbock's disease (קינבוק), היא מחלה של עצם הלונאטום, אחת מעצמות פרק כף היד. במחלה, אספקת הדם לעצם נפגעת עד שהיא נהרסת ומתמוטטת. המהלך הוא בדרך כלל הדרגתי ומתבטא בכאב, נוקשות, רגישות ונפיחות בכף היד, בהחלשות של האחיזה ובהגבלה בתנועתיות פרק כף היד. בדרך כלל המחלה מופיעה באנשים צעירים, בגיל 15- 40, ומערבת יד אחת בלבד. הסיבה לא תמיד ברורה. כנראה שישנם אנשים הרגישים לכך במיוחד, בשל מבנה העצמות שלהם (כשעצם האולנה קצרה יותר מעצם הרדיוס), או בשל בעיה בחלוקת כלי הדם באזור ומיעוט כלי דם לעצם הלונאטום. לעיתים המחלה נגרמת כתוצאה מדחיסה של הלונאטום על רקע של טראומה קודמת לאזור (לדוגמה, נפילה על כף יד פשוטה לפנים), או על רקע תנועות חוזרניות של פרק כף היד. ייתכנו 4 שלבים למחלה: שני השלבים הראשונים הם דלקת וסקלרוזיס (הסתיידות) של העצם - הטיפול בשלבים אלה כולל מנוחה ונוגדי דלקת. בשלב השלישי עצם הלונאטום נהרסת ומתמוטטת, ובשלב הרביעי יש מעורבות של כל פרק היד, והמחלה הופכת כרונית וקשה יותר. בשלבים הקשים יותר בדרך כלל אין מנוס מטיפול ניתוחי, אשר מטרתו להפחית את הלחץ מעל עצם הלונאטום על מנת לאפשר זרימת דם טובה, וזה בדרך כלל זה נעשה ע"י קיצור עצם הרדיוס. במקרים קיצוניים, כאשר כל פרק היד מעורב באופן בלתי הפיך, יש לקבע את כל פרק היד בניתוח. לפרטים נוספים: http://www.visitations.com/kienbock/kienbock.htm

תשובה: כאבים הנובעים מתנוחת כף היד במשך העבודה עשויים לנבוע מלחץ על עצב כלשהו, או במקרים אחרים, מעייפות שריר או גיד. פיזיותרפיה מועילה ברובם הגדול של המקרים, אך הייתי ממליץ על בדיקה על ידי אורתופד לצורך אבחנה מדויקת יותר, שיאפשר לתת לבעלך טיפול אם יש בכך צורך. על פי רוב, הטיפול כולל מנוחה, משככי כאבים, נוגדי דלקת ופיזיותרפיה. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

תשובה: הפרוצדורה המדוברת יעילה לטיפול בבעיות בסירקולציית הדם או לבעיות עצביות באזור הפנים, הצוואר, והגפיים העליונות. אינני יודעת מהי האבחנה המדוייקת במקרה שלך, אך אנסה להסביר בפשטות אתת התהליך. בטיפול זה מזריקים חומר משכך כאבים אל קבוצת עצבים ספציפית הנמצאת באזור הצוואר, על מנת למנוע כאבים לתקופה ממושכת. התהליך קצר למדי, ואינו כרוך בהרדמה מלאה. לעיתים ישנן תופעות לוואי קלות שמופיעות מספר שעות לאחר התהליך, כמו דמעות, צרידות קלה או קושי בבליעה, אך הן נעלמות לאחר זמן קצר. אם את חוששת מהטיפול, היוועצי ברופא נוסף, לרוב אין דחיפות לביצוע התהליך. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

תשובה: מומחה לכירורגיה כללית

תשובה: מידע מועיל על התופעה תמצאי כאן- http://www.infomed.co.il/questions/q_020606_8.htm וגם כאן- http://www.infomed.co.il/questions/q_050505_3.htm ככלל השתדלי להימנע מפעולות ותנוחות כף יד המחמירות את תחושת ההירדמות בכף היד. רצוי להימנע ממנחי כף יד עם זעזועים, כמו החזקת בלנדר מקל. מניסיוני מדובר במנחים עם כף יד משוכה אחורה כמו החזקת הגה ממושכת . אני ממליץ לך לגשת לקבל ייעוץ מפיזיותרפיסט שיתמקד בחיפוש גורמי הכאב והגורמים התורמים לבעיה ונטרולם ככל הניתן, למשל על ידי שינוי מנח העבודה ושינוי צורת כלי העבודה. בנוסף ניתן להיעזר במסג' ואולטרסאונד מקומי ובתרגילי מתיחה ותנועתיות מערכת העצבים. רפואה שלמה ירון טילינגר - פיזיותרפיסט מוסמך מכבי שרותי בריאות

תשובה:

תסמינים מוקדמים של דלקת מפרקים ניתנים לאבחון על ידי:

• אחות.
• רופא משפחה.
• מתמחה.
• ראומטולוג.
• מנתח אורתופדי.

בדלקת מפרקים שגרונית יכולים לטפל:

• רופא המשפחה תוך התייעצות עם ראומטולוג.
• מומחה במחלות דלקתיות של המפרקים (רואמטולוג)
• מומחה לבעיות עצם, שריר ומפרקים (מנתח אורתופדי) אם נשקלת התערבות ניתוחית כדי לטפל בבעיות המפרקים.
• טיפול תומך יכול להינתן על ידי:
• פיזיותראפיסט, שיסייע בכל הנוגע לפעילות גופנית ושליטה בכאבים.
• מרפא בעיסוק, שיסייע בכל הנוגע לקיבוע ומתקנים מסייעים (ריפוי בעיסוק).
• יועץ נפשי, שיסייע להתמודד עם סוגיות רגשיות העלולות להתפתח ממחלה ארוכת טווח.