מדינה בוערת: למי העשן מסוכן במיוחד ואיך מונעים את הנזק?

לצורך המחקר, החוקרים ניתחו מאגרי נתונים אודות מטופלים אשר פנו למרפאות ולבתי חולים ונזקקו לטיפול באגוניסט (חומר הנקשר לקולטן) של הקולטן לאדרנלין מסוג בטא 2, כגון משאף ונטולין, המשמש להקלה בתסמינים של אסתמה, מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), ומחלות ריאה נוספות. את המידע הצליבו החוקרים עם שיעורי המזהמים באוויר שתועדו על ידי המשרד הקנדי לאיכות הסביבה. 

מעיבוד הנתונים עולה כי גם במצבים בהם העלייה בשיעור המזהמים שנמדדה באוויר בזמן שריפה נמצאה מתונה, נצפתה עלייה של 6% בשימוש במשאפים עד ארבעה ימים לאחר כיבוי השריפה. לדברי החוקרים, זיהום שנגרם עקב שריפות משפיע באופן חמור על הסובלים ממחלות ריאה כרוניות. כמו כן, מדידת העלייה בשימוש בתרופות מצביעה על מגמה בבריאות הציבור עליה יש לתת את הדעת.

 

כיצד עשן שנובע משריפה משפיע על הבריאות?

עשן מכיל מספר רב של חלקיקים זעירים החודרים לגוף תוך כדי נשימה ומשפיעים על מגוון מנגנונים פיזיולוגיים כמו נשימה ופעילות הלב. השפעת העשן על הבריאות תלויה במספר גורמים: משך החשיפה לעשן, ריכוז העשן, כמות הזיהום שנשאפה וההיסטוריה הרפואית של אותו אדם. 

מי בסיכון גבוה יותר להיפגע כתוצאה מעשן?

קבוצות הסיכון העיקריות לחשיפה לעשן הן תינוקות ופעוטות, נשים בהריון, סוכרתיים, מעשנים, קשישים ואנשים הסובלים ממחלות ריאה, לב וכלי דם, כמו: אסתמה, ברטנכיט כרונית, אמפיזמה (נפחת) ואי ספיקת לב. כמו כן, ספורטאים ואנשים העובדים בעבודה גופנית מאומצת עלולים להיות רגישים יותר, עקב קצב נשימה מואץ המאפיין את פעילותם. ככל שהעשן סמיך יותר ומשך החשיפה ארוך יותר, הסיכון הבריאותי עולה.

קראו עוד: 12 דברים שחשוב לדעת על אסטמה

התסמינים העלולים להתפתח כתוצאה מחשיפה לעשן הם צריבה בעיניים, שיעול, נזלת וקוצר נשימה. חשיפה ממושכת לעשן עלולה לגרום נזקים כרוניים לריאות וללב. 

כיצד ניתן להימנע מנזקי העשן?

לקראת התפשטות השריפות בארצנו ביממה אחרונה, וכדי לצמצם את הנזק הבריאותי למי שנמנה על קבוצות הסיכון, המלצות משרד הבריאות הן להישאר במרחב סגור וממוזג עד שזיהום האוויר ישכך, לצמצם במידת האפשר פעילות גופנית מאומצת, להימנע מעישון ולעקוב אחר המצב הבריאותי. במקרים של שיעול שלא חולף, קוצר נשימה חריף, כאבים או תחושת לחץ בחזה, עייפות או חולשה פתאומית – יש לפנות לקבלת סיוע רפואי.