תמיד חוזר – האם אפשר להיפטר מהרפס?

הרפס הוא שם של משפחת וירוסים המונה לא פחות מ-8 סוגים שונים, שכולם מאוד מדבקים. שניים מהם אחראים להרפס בשפתיים או איברי המין. הווירוסים הנותרים עלולים לגרום למחלות אחרות, כגון מחלת הנשיקה, אבעבועות רוח, פריחה אצל תינוקות ואף סוגי סרטן מסויימים.

קראו עוד:  

תמיד חוזר – האם אפשר להיפטר מהרפס?

ההרפס בשפתיים נגרם ברובו על ידי נגיף הרפס מסוג 1 (herpes simplex type 1), והוא מועבר במגע ישיר כמו נשיקה או שימוש בכלי אוכל לא שטופים של אדם עם נגעים פעילים בשפתיים. הדבקה בנגיף מאדם ללא פריחה או שלפוחיות היא פחות סבירה, אך עדיין אפשרית.

הרפס באיברי המין (הרפס גניטלי) הוא מחלה המועברת במגע מיני (כולל מין אוראלי) עם אדם הסובל מהנגעים באיבר המין או הפה, ונגרמת בעיקר על ידי הרפס מסוג 2 (גם הרפס מסוג 1 יכול להיות הגורם). גם במקרה של הרפס גניטלי, הדבקה בנגיפים מאדם ללא פריחה או שלפוחיות היא פחות סבירה אך אפשרית.
נשים בהריון החוות התפרצות של הרפס גניטלי, עלולות להדביק את היילוד בעת הלידה, ויש גם מקרים של הדבקה תוך כדי ההריון.

נגיפי הרפס אלו יכולים לגרום גם לזיהום בעיניים ואף לעיוורון ולהדביק אזורי עור אחרים כמו אצבעות, פנים, חזה וידיים. בנוסף, הרפס עלול לגרום לסיבוכים מסוכנים הכוללים דלקת מוח הנקראת אנצפליטיס ודלקת קרום המוח (מנינגיטיס). 

האם אפשר להיפטר מהרפס?
הרפס היא מחלה ארוכת טווח. וירוס ההרפס נותר רדום במערכת העצבים, והוא מתעורר אחת לכמה זמן וגורם להופעת נגעים כואבים. אין תרופה נגד הנגיף, כך שמי שנדבק נשאר איתו לעד. אך עובדה זו לא אומרת שהפצעים יופיעו בתדירות גבוהה או בכלל.

מצבים שמעוררים התפרצות הרפס כוללים: מחלה, חום גבוה, לחץ נפשי והיחלשות מערכת החיסון. רוב האנשים שנדבקו בהרפס, כלל לא מודעים לכך כיוון שאין תסמינים או שהתסמינים הקיימים קלים מאוד עד בלתי מורגשים. בנוסף, חשוב לזכור ששני הנגיפים מאוד מדבקים ועוברים בקלות על ידי מגע ישיר.

מתי לחשוד בהידבקות בהרפס?

הופעה ראשונה:
הופעת נגעים שלפוחייתים כואבים מסביב לפה, או באיזור איבר המין ופי הטבעת עם או בלי צריבה במתן שתן, ובנשים - הפרשה וגינלית, כשבוע אחרי ההדבקה (שיכולה להיות מגע מיני בלתי מוגן, למשל).
ייתכנו גם חולשה וחום גבוה. כאמור, יש אנשים שלא יחוו את התסמינים הללו - גם לא לאחר שנים מההדבקה.

התפרצויות חוזרות:
לאחר חלוף הסימנים הראשונים, ייתכנו התפרצויות נוספות שהן בדרך כלל פחות חמורות וכואבות מההופעה הראשונה, ותדירותן פוחתת עם הזמן. לעיתים יש תחושה של עקצוץ אופייני בשפתיים או באיברי המין המקדימה את הופעת השלפוחיות בכמה ימים. באופן כללי אפשר לומר, שהדבקה בנגיף הרפס מסוג 1 באיברי המין היא פחות חמורה ופחות חוזרת מאשר הדבקה בהרפס מסוג 2 באיזור איברי המין.

כיצד מאבחנים הרפס?

הרופא יכול להתרשם מפריחה אדמדמה אופיינית עם הרבה שלפוחיות, או כיבים, בעיקר באיזור הפה ואיברי המין ולמעשה על כל משטח בגוף. בנוסף, הרופא יעביר מקלון על הנגע וישלח אותו לבדיקת מעבדה שתאבחן האם מדובר באחד מנגיפי ההרפס. ניתן לקבל תשובה גם מבדיקת דם, אך בבדיקה זו עלולים לפספס הדבקה שהתרחשה בזמן האחרון.

הטיפול בהרפס

טיפול תומך: אפשר לטפל בכאב הנגרם מזיהום על ידי הנגיפים באמצעות משככי כאבים פשוטים כמו פרצטמול או איבופרופן ללא מרשם רופא, ולהניח קומפרס קר (קוביית קרח עטופה בבד) על הכיב הכואב. במקרה של הרפס באיברי המין, הימנעו מלבישת בגדים הדוקים מידי באיזור המפשעה. אפשר גם למרוח את האיזור הכואב בקרם שומני כמו ווזלין (הקפידו לשטוף היטב את הידיים).

הרפס בשפתיים - הימנעו ממתן נשיקות, מחלוקת כלי מזון ושתייה משותפים ללא שטיפה לאחר השימוש.

הרפס באיברי המין - חשוב ביותר להימנע מפעילות מינית עד שהפריחה חולפת לחלוטין. יידעו את בני\בנות הזוג אם נדבקתם בנגיף.

טיפול תרופתי: אין תרופה שמחסלת הרפס. התרופה אציקלוביר ("זובירקס") מונעת מהנגיף להשתכפל ולגרום להופעת שלפוחיות נוספות, ולמעשה מקצרת את זמן הופעת התסמינים וחומרתם, ואת משך הזמן בו אפשר להדביק אנשים אחרים. אך גם לאחר טיפול בתרופה, הנגיף יכול להתפרץ מחדש. ניתן לרכוש אציקלוביר כמשחה ללא מרשם רופא, או ככדורים לבליעה הדורשים מרשם.

לאנשים החווים רווחי זמן גדולים בין התפרצות להתפרצות הרופא ירשום את התרופה רק כמופיעים עקצוצים מקדימים או פריחה ממש, אז גם כדאי להקפיד ולמרוח את המשחה. לאנשים הסובלים מהתפרצויות תכופות, ייתכן והרופא יורה על נטילה יומיומית של התרופה למניעת ההתפרצויות.