הרפס

תשובה:

לרוב קשה לדעת אם יש לכם הרפס גניטלי רק מהתבוננות. התסמין הקלאסי של המחלה הוא צביר של שלפוחיות קטנות מלאות בנוזל, המתבקעות ויוצרות פצעים כאובים המתכסים מוגלה ומחלימים במהלך מספר ימים. האזורים הנפגעים כוללים את הפין, שק האשכים, הנרתיק, שפתי הנרתיק, השופכה, פי הטבעת, הירכיים והעכוז.

אולם אנשים רבים הנושאים את נגיף ההרפס הגניטלי אינם מפתחים את את הפצעים הללו. יש אנשים שאין להם תסמינים כלל, בעוד שאחרים מפתחים תסמינים שקל לטעות בינם לפצעי גילוח, פצעוני בגרות, עקיצות חרקים, שפשפת, טחורים, שערה חודרנית, או פטריה בנרתיק.

לאחר שנדבקתם בהרפס גניטלי, התסמינים חולפים, אולם עלולים להופיע שוב מפעם לפעם. למרבה המזל, ההתפרצות הראשונה היא לרוב החמורה ביותר, ויש אנשים הסובלים רק התפרצות או שתיים כל חייהם.

תשובה: הרפס זוסטר ("שלבקת חוגרת" בעברית) היא מחלה הנגרמת על ידי Varicella Zoster Virus. זה הווירוס שגם גורם אבעבועות רוח אצל ילדים. כפי שהבנת, המחלה בדרך כלל אינה מדבקת, אבל מי שלא חלה בעבר באבעבועות רוח, יכול בהחלט להידבק מחולה בהרפס זוסטר. זיהום ראשוני באבעבועות במהלך ההריון הוא נדיר, אבל אם הוא מתרחש, יכול להיגרם נזק לעובר, נזק המכונה "תסמונת מלידה של אבעבועות רוח". התסמונת מתאפיינת במומים במערכת העצבית (מיקרוצפלוס, עיכוב בגדילה, פרכוסים ועוד), בעיניים, במעיים, בדרכי השתן ועוד. בינתיים אין סיבה להילחץ, כיוון שסביר להניח שלא נדבקת בנגיף. עם זאת, מומלץ לנקוט משנה זהירות, ובינתיים לבצע בדיקות דם על מנת לקבוע את המצב החיסוני שלך. אם את מחוסנת, נראה שאין סיבה לדאגה. אם אינך מחוסנת, יש מקום לשקול טיפול בנוגדנים מתאימים, VZIG. בכל מקרה, עלייך ליידע את הרופא המטפל. בתקווה להמשך הריון בריא וקל! ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

תשובה: אין מניעה להיניק תינוק בתקופת זיהום פעיל בהרפס, בתנאי שאיזור הפטמות אינו האזור הנגוע. בברכה, ד"ר עידו ווליניץ - אינפומד

תשובה: נתחיל במשפט אותו לומד כל סטודנט לרפואה החל מן השנה הראשונה: ברפואה, כמו באהבה, אין "אף פעם" ואין "תמיד": אין אפס או מאה אחוז. ולכן, גם אם תעמוד עם אקדח מול רקתי, עדיין לא אוכל לתת לך תשובה עם הוודאות המוחלטת אותה אתה מחפש. ובכל זאת, בשביל לא להשאירך וחצי תאוותך בידך, אתן לך מידע. כמות נגיף האיידס ברוק קטנה מכדי להדביק (כפי שטען פעם אחד ממורי, צריך כמות של כמה ליטרים של רוק בשביל להדביק באיידס), כך שהגבר הנמצץ או האישה שיורדים לה אינם נמצאים בשום סכנת הדבקה. לעומת זאת, ניתן למצוא את הנגיף בנוזל הזרע ובהפרשות הנרתיק, ולכן יש סכנה מזערית (קטנה מ- 1:100,000) לגבר שיורד לאישה או לאישה שעושה לגבר או לגבר שעושה לגבר. הסיכון להדבקה תלוי בכמות הנגיף בזרע או בהפרשות הנרתיק ובמצב הפה והחניכיים, כך שאם ה"נמצץ", למשל, הוא גבר שאינו מטופל ויש בדמו כמות נכבדת של נגיף, הסכנה להידבק ממנו גבוהה יותר, או אם החניכיים פגועות מאוד, חבולות או נגועות בהרפס, הסיכון להידבק גבוה יותר. גם במקרים אלה הסיכון נמוך מאוד, אך אינו אפסי. הסיכון להידבק במין אוראלי ממחלות חיידקיות כמו זיבה, כלמידיה ועגבת גבוה בהרבה מן הסיכוי להידבק באיידס, וזאת כיוון שאלה חיידקים המופרשים בקלות מהזרע או מהפרשות הנרתיק, או הנמצאים על הפין ובשפתי הנרתיק ומועברים בקלות יחסית ומדביקים. אלה מחלות הפיכות, שטיפול אנטיביוטי מתאים לאחר אבחנתן מביא להחלמה מלאה. מחלות נגיפיות כמו הרפס ונגיף הפפילומה נגרמות על ידי נגיפים המועברים במגע מיני, אך יכולים לעבור גם במגע אורלי, אם כי לא ביעילות גבוהה. שיעור ההדבקה כנראה גבוה יותר מאשר עם נגיף האיידס, אך עדיין נמוך בהשוואה למחלות החיידקיות. לאחר הדבקה אין טיפול מרפא, אולם אלה מחלות שבדרך כלל אינן מסכנות חיים, אלא במקרה הגרוע רק גורמות חוסר נוחות. לסיכום, כל גורם המועבר במגע מיני יכול לעבור גם במגע אורלי, מי פחות ומי יותר, ואם אתה רוצה להימנע לחלוטין, יש להימנע ממגע אורלי (זו לא המלצתנו ומערכת אינפומד אינה ממליצה או לא ממליצה על תנוחות ספציפיות). אם מחפשים ביטחון של 100%, אפשר להרוס את חיי המין, כמו שניתן להרוס את כל החיים ולהוציא מהם את החלק המהנה כאשר מחפשים ביטחון של 100%. ישנם אנשים הסובלים מחרדות שאינם יוצאים מהבית בגלל הפחד להידרס, אינם טסים בגלל הפחד להתרסק, ואינם מקיימים יחסי מין בגלל הפחד להיפגע. יש לשקול כל סיכון אל מול הסיכוי לחיים טובים ומהנים, וזה כולל גם יחסי מין. ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני