הרפס

תשובה: נתחיל במשפט אותו לומד כל סטודנט לרפואה החל מן השנה הראשונה: ברפואה, כמו באהבה, אין "אף פעם" ואין "תמיד": אין אפס או מאה אחוז. ולכן, גם אם תעמוד עם אקדח מול רקתי, עדיין לא אוכל לתת לך תשובה עם הוודאות המוחלטת אותה אתה מחפש. ובכל זאת, בשביל לא להשאירך וחצי תאוותך בידך, אתן לך מידע. כמות נגיף האיידס ברוק קטנה מכדי להדביק (כפי שטען פעם אחד ממורי, צריך כמות של כמה ליטרים של רוק בשביל להדביק באיידס), כך שהגבר הנמצץ או האישה שיורדים לה אינם נמצאים בשום סכנת הדבקה. לעומת זאת, ניתן למצוא את הנגיף בנוזל הזרע ובהפרשות הנרתיק, ולכן יש סכנה מזערית (קטנה מ- 1:100,000) לגבר שיורד לאישה או לאישה שעושה לגבר או לגבר שעושה לגבר. הסיכון להדבקה תלוי בכמות הנגיף בזרע או בהפרשות הנרתיק ובמצב הפה והחניכיים, כך שאם ה"נמצץ", למשל, הוא גבר שאינו מטופל ויש בדמו כמות נכבדת של נגיף, הסכנה להידבק ממנו גבוהה יותר, או אם החניכיים פגועות מאוד, חבולות או נגועות בהרפס, הסיכון להידבק גבוה יותר. גם במקרים אלה הסיכון נמוך מאוד, אך אינו אפסי. הסיכון להידבק במין אוראלי ממחלות חיידקיות כמו זיבה, כלמידיה ועגבת גבוה בהרבה מן הסיכוי להידבק באיידס, וזאת כיוון שאלה חיידקים המופרשים בקלות מהזרע או מהפרשות הנרתיק, או הנמצאים על הפין ובשפתי הנרתיק ומועברים בקלות יחסית ומדביקים. אלה מחלות הפיכות, שטיפול אנטיביוטי מתאים לאחר אבחנתן מביא להחלמה מלאה. מחלות נגיפיות כמו הרפס ונגיף הפפילומה נגרמות על ידי נגיפים המועברים במגע מיני, אך יכולים לעבור גם במגע אורלי, אם כי לא ביעילות גבוהה. שיעור ההדבקה כנראה גבוה יותר מאשר עם נגיף האיידס, אך עדיין נמוך בהשוואה למחלות החיידקיות. לאחר הדבקה אין טיפול מרפא, אולם אלה מחלות שבדרך כלל אינן מסכנות חיים, אלא במקרה הגרוע רק גורמות חוסר נוחות. לסיכום, כל גורם המועבר במגע מיני יכול לעבור גם במגע אורלי, מי פחות ומי יותר, ואם אתה רוצה להימנע לחלוטין, יש להימנע ממגע אורלי (זו לא המלצתנו ומערכת אינפומד אינה ממליצה או לא ממליצה על תנוחות ספציפיות). אם מחפשים ביטחון של 100%, אפשר להרוס את חיי המין, כמו שניתן להרוס את כל החיים ולהוציא מהם את החלק המהנה כאשר מחפשים ביטחון של 100%. ישנם אנשים הסובלים מחרדות שאינם יוצאים מהבית בגלל הפחד להידרס, אינם טסים בגלל הפחד להתרסק, ואינם מקיימים יחסי מין בגלל הפחד להיפגע. יש לשקול כל סיכון אל מול הסיכוי לחיים טובים ומהנים, וזה כולל גם יחסי מין. ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני

תשובה: חוסר היכולת לסגור את העפעפיים קרוי Lagophthalmos. באופן תיאורטי, פגיעה משמעותית בעור יכולה להביא לעיוות בעפעף ולחוסר יכולת לסגור את העפעפיים, אולם הדבר אינו שכיח, והפגיעה בעיר צריכה להיות משמעותית כדי שזה יתרחש. סיבות נוספות יכולות להיות טראומה לעפעף, שיתוק של עצב הפנים, ובלט עין מסיבות שונות. הבעיה במצב זה, מעבר לסיבה הבסיסית של חוסר היכולת לסגור את העפעפיים, היא שהקרנית יכולה להיפגע. הקרנית יכולה להתייבש, ואם הדבר לא מאובחן בזמן ומטופל - היא עלולה להיפגם באופן בלתי הפיך. לצורך טיפול בלגופתאלמוס ניתן, בשלבים הראשונים, לטפטף לעין חומרי סיכה, להשתמש במשחות לסיכה, ולהניח עדשת מגע טיפולית (בהוראת רופא בלבד), וקיימים טיפולים דרסטיים יותר. המלצתי היא כי תיבדקי על ידי רופא עיניים כדי לבחון אם יש לך לגופתאלמוס וכדי לבדוק את מצב הקרנית. בברכה, ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד

תשובה: שלבקת חוגרת נגרמת על ידי הנגיף הגורם אבעבועות רוח ומופיעה באנשים שסבלו בעבר מן המחלה, לרוב בילדות. לאחר ההחלמה מאבעבועות הרוח הנגיף נותר רדום בתאי העצב, ועלול להתפרץ ולגרום לשלבקת חוגרת. הפצעים המופיעים על פני העור מכילים כמות גדולה של הווירוס ולכן הם מדבקים מאוד, אולם מאחר שרוב האנשים חלו בעבר באבעבועות רוח או חוסנו נגד המחלה אין סכנה שיידבקו. עם זאת, יש לנקוט זהירות רבה עם תינוקות שטרם חוסנו או חלו, ובחולים הסובלים מפגיעה במערכת החיסון (למשל חולי סרטן המטופלים בכמותרפיה). אם חברתך חלתה בעבר באבעבועות רוח - אין חשש שהיא תידבק. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

תשובה: זיהום על ידי נגיף ההרפס מסכן את העובר בזמן הלידה, כלומר הוא יכול להידבק תוך כדי מעבר בתעלת הלידה. כאשר מדובר בהדבקה ראשונית, הסיכויים להדבקה גבוהים יותר. איני רואה סיבה לכך שההדבקה תסכן את הצלחת טיפול ה- IVF שלך, אך לא ציינת אם זוהי ההדבקה הראשונית, וכן מהו מצבך הבריאותי הכללי, ולכן אמליץ לך להיבדק. שיהיה בהצלחה! ד"ר קרן גלרון - אינפומד