הרפס

תשובה: הרפס היא בין מחלות המין השכיחות ביותר. מחקר שבדק את שכיחות המחלה בארה"ב ב- 1990, גילה כי כ- 22% מן המבוגרים נדבקו בהרפס של איברי המין. פחות מעשרה אחוז מאלה שיימצאו חיוביים למחלת המין - בבדיקת דם סובלים מן הסימפטומים. סכנת ההידבקה קיימת הן כאשר המחלה באה לידי ביטוי קליני (השלפוחיות על העור) והן כאשר אין ביטוי קליני. מחקר שבדק את סיכויי ההידבקות, הראה כי כאשר הגבר הוא החולה במחלה, סיכוייה של האישה להידבק הם סביב 17%. נשיקות ללא מגע מיני אינן מדביקות בהרפס של איברי המין. אם תקיימי יחסי מין עם גבר אחר, את עשויה להדביק אותו רק אם את עצמך נדבקת במחלה. קיימים מספר סוגים של בדיקות לאבחון הדבקה בהרפס, המתבססים על בדיקת דם. הנגיף CMV הוא אומנם ממשפחת ההרפס, אבל אין לו שום קשר למחלת המין, והשכיחות שלו באוכלוסיה גבוהה ביותר. סביר שבגופך יש נוגדנים כנגד ה- CMV, משום שבעבר נדבקת בו. ייתכן כי כלל לא חשת במחלה, או שהיא התבטאה כמו שפעת קלה, ומאז נותרו בגופך הנוגדנים. ה- CMV מסוכן בזמן הריון רק אם מדובר בזיהום פעיל. לגבי נגיף ההרפס - עיקר הסכנה אינה בהריון, אלא במהלך הלידה. במידה ויש זיהום סמפטומטי - הוא עשוי לפגוע בתינוק בזמן המעבר בתעלת הלידה. במקרה זה מומלץ ללדת בניתוח קיסרי.

תשובה: הרפס באברי המין היא מחלה לא נדירה היכולה להתבטא בפצעים שלפוחיתיים או בהפרשה. בעבר חשבו כי ניתן להידבק בנגיף רק כאשר המחלה פעילה, אולם כיום ברור כי ניתן להידבק במחלה גם כאשר אין פצעים או הפרשה. יחד עם זאת, כאשר המחלה אינה פעילה הסיכון להדבקה הרבה יותר נמוך. הדרך להישמר היא להשתמש בקונדום בקיום מגע מיני. יחד עם זאת צריך לזכור כי הרפס כיום אינו מהווה בעיה ללא פיתרון, והיא אינה גורמת לסיבוכים קשים חוץ מאשר ביילודים. אין כל המלצה כי בני זוג קבועים (לדוגמה, בעל ואישה) שאינם נושאים מחלות מין אחרות לא יקיימו יחסי מין ללא קונדום (לדוגמה, כדי להביא ילד לעולם). לפרטים נוספים ראה ערך הרפס באתר זה , או חפש באחד ממנועי החיפוש, כמו google לדוגמה. [04/01/2001] חזרה לעמוד שאלות ותשובות

תשובה: השילוב של נפיחות, אודם ורגישות בקשרית לימפה מפשעתית עם נפיחות וגירוי באיבר המין בגבר צעיר אצל גבר פעיל מינית מכוון כמעט בוודאות למחלה המועברת ביחסי מין. לא ציינת אם היו פצעים או הפרשות מאיבר המין בשלב זה או אחר בשבועות האחרונים. יש לי שתי המלצות. 1. פנה לרופא בהקדם על מנת לברר איזה זיהום בדיוק גורם לתסמינים הנוכחיים. הזיהומים השכיחים שיכולים לגרום לתופעות כאלו הם סיפיליס (עגבת), זיבה, כלמידיה, הרפס ועוד. חלק מהמחלות הללו בנות טיפול, ואפילו מחייבות טיפול על מנת לא להגיע לשלבים מתקדמים ובעייתיים יותר שלהן. כמו כן, חשוב לזכור שמחלת מין אחת היא גורם סיכון למחלות מין אחרות, ולכן חשוב שתעשה בדיקות גם למחלות אחרות המועברות במין, כמו HIV, הפטיטיס B והפטיטיס C. 2. אל תקיים יחסי מין עד שתברר בדיוק מה יש לך, כדי שלא תדביק אחרים במחלה. באופן כללי מעתה והלאה - מין בטוח עם קונדום בלבד! ישנן בארץ שתי מרפאות לאיתור וטיפול במחלות המועברות במין: אחת ברחוב לוינסקי 108 בתל אביב ואחת ברחוב הפרסים 15 בחיפה. ניתן לפנות אליהן ולבצע את כל הבירור והטיפול הדרוש. אם אתה יכול להגיע לאחת מהן, אני ממליצה בחום. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

תשובה: בדרך כלל, כשיש חשש להדבקה של היילוד ב- CMV, מבצעים ספירת דם ליילוד לאחר הלידה, כדי לבדוק סימנים לווירוס, כגון רמת תרומבוציטים נמוכה או הימצאות תאים אטיפיים. גם לוקחים דגימת שתן, ובה בודקים אם הווירוס מופרש בשתן. זו בדיקה יעילה מאוד לאבחנה אם הילוד נדבק בנגיף או לא. אם שתי הבדיקות שליליות, סביר מאוד שהילוד לא נדבק בווירוס ה- CMV. בהצלחה ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד