דלג לתוכן

סרטני ואני חלק ג' - שלום כימו

הניתוח עבר בשלום, יצאתי מחדר ניתוח בחצות הלילה ולמחרת בשמונה בבוקר כבר ישבתי עם בעלי בבית הקפה למטה בלובי, עם הצנתרים והאינפוזיה.

מאת: מירי בן חיים
תאריך פרסום: 14/10/2013
3 דקות קריאה

הניתוח עבר בשלום, יצאתי מחדר ניתוח בחצות הלילה ולמחרת בשמונה בבוקר כבר ישבתי עם בעלי בבית הקפה למטה בלובי, עם הצנתרים והאינפוזיה.


נכון שהרגשתי טוב להפתעת המרדים שהבטיח לי שאקיא ויהיו לי בחילות במשך לפחות יום אחרי, אבל הבטחתי לו שאני, שלא הקאתי באף אחד מהריונותיי, בוודאי לא אקיא גם לאחר הניתוח. צדקתי. לא הקאתי ולא היו לי כאבים כי לקחתי משככים, בלי להמתין שהכאב יופיע. פשוט כל 4 שעות ביקשתי שיתנו לי משהו.

השבוע שלאחר מכן בבית היה פחות נוח. קשה לתמרן את המקלחות עם הצנתרים שיוצאים מהגוף ואסור להרטיב אותם, עם הנוזלים שצריך לנקז ולרשום כמויות. אבל חשבתי לעצמי שאם כל הנשים שמגדילות את החזה עם סיליקון יכולות לעבור את זה, אני שעברתי 4 לידות ללא אפידורל - לא אוכל? אז מצאתי פתרונות יצירתיים למקלחת ועברתי גם את זה בשלום. כשהסתכלתי על התוצאה הסופית, הייתי כל כך גאה בעבודתו המקצועית והנהדרת של ד"ר קפלן, שחשבתי לעצמי: "אחרי הכול היה שווה. יופי של עבודה ויופי של ציצים יש לי".

עכשיו הופיעו 2 השאלות הגדולות ביותר:

איך מתמודדים עם הטיפול הכימותרפי ויותר חשוב איך מתמודדים עם (שאלה שבטח מציקה לכל אישה) איבוד השדיים?

היום אני שואלת את עצמי, מה גורם לנו הנשים לחשוב שהשדיים שלנו הן מרכז הווייתנו וסמל הנשיות שלנו? הרי אלו בסך הכול 2 גושי שומן שמזינים את התינוקות (למי שמניקה) ומשמשים מגרש משחקים לגברים. הם בודאי לא איברים חיוניים לתפקוד הגוף ואפשר בקלות לחיות, ליהנות, לבלות ולאהוב גם בלעדיהם. הנשיות שלנו נקבעת מעצם הווייתנו, מעצם רגישותנו, מעצם היכולות שלנו, מעצם הכוחות שלנו ולא לפי מראנו או אם השדיים שלנו גדולים או קטנים.

אז החלטתי שזה שהשדיים שלי היום מנותחים, יש לי סיליקון, צלקת לרוחב, ללא תחושה אמיתית וללא פטמות, לא הופך אותי לנשית פחות והסביבה תגיב אלי בדיוק לפי מה שאשדר לה. אם אהיה מסכנה כך יראו אותי ואם אהיה אופטימית וחזקה כך תתייחס אלי הסביבה וגם יהיה לכולם הרבה יותר קל לעזור לי, אם אצטרך עזרה. וזה עובד!


אף אחד לא מסוגל להתמודד לאורך זמן עם מסכנות מתמשכת. גם אם אוהבים אתכן מאד ותומכים בכן מאד, אם אתן מסכנות כל הזמן - הסביבה מתעייפת. הבעל, הילדים, האחים וההורים, החברות והחברים יחזיקו מעמד וירחמו עליכן לפרק זמן מסוים. אחר תקופה גם להם נגמרים הכוחות והם לא יכולים יותר לרחם. אבל אם אתן לוקחות את האחריות על הבריאות של הגוף שלכן, על עצמכן ומתפקדות ונלחמות – הכול הולך יותר בקלות. גם התגובות הפיזיות וכמובן התמיכה הסביבתית.

החלטתי להכין את הגוף שלי לאחר הניתוח וההחלמה ממנו לטיפול הכימותרפי. כי יחד עם הטוב שהוא עושה בטיפול בסרטן, אין ספק שהוא גורם להרס כבד בכל המערכות. מצאתי נטורופתית מבריקה בחיפה – תרצה הוכברג שמה. לא תאמינו, אבל הייתי מוכנה לנסוע מרחובות לחיפה כדי לקבל את הטיפול הכי טוב ואכן כך. אני יודעת שקשה להחליט להפוך את החיים מהיום למחר. יש לזה השלכות על כל הבית. על המשפחה. על המצב הכלכלי. אבל פתרונות יש ואם נחושים מספיק אפשר לבצע כמעט הכול.

הפכתי בן לילה לצמחונית אורגנית, נוטלת תוספים בכמויות, נטולת סוכרים, נטולת גלוטן, נטולת לקטוז (מוצרי חלב) וזה שינה את כל ההתמודדות שלי עם הכימותרפיה. כל תופעות הלוואי שקיבלתי ברשימה הארוכה בבית החולים פסחו עלי. הכבד שלי שהיה כבר נקי ומוכן לעבודה לפני הכימו, יכול היה לעבוד בקלות ולנקות את עודפי הרעלים מהגוף, בלי הבחילות, הקאות, אפטות בפה, שלשולים ודומיהם.

בבית הסתכלו עלי בהתחלה בעין עקומה, מה השטויות האלה אבל התוצאות דיברו בעד עצמן והיום אין לאף אחד מה לומר. למרות שהכנתי פאה יפהפייה השער לא נשר לי. למרות שעשיתי איפור קבוע בגבות, נשארתי עם הגבות המקוריות שלי וגם עם הריסים. רק דבר אחד היה לי וזו תחושת טעם המתכת בפה בטיפולים הראשוניים של ה-AC ועכשיו יש לי קצת כהות תחושה באצבעות הידיים ובכריות כף הרגל בטיפולי הטקסול. לא נורא אפשר להרים את הרגליים קצת בערב על כורסת הטלוויזיה (נישלתי את בעלי בתקופה הזאת ממנה) ולבקש ממישהו שעובר בסביבה: בעל, ילד, חברה לעסות קצת את כפות הרגליים עם קרם, כמובן. זה עושה פלאים. גם להרגשה וגם למצב הרוח.

למזלי הטוב גם פרופ' קטן, למרות גדולתו ברפואה הקונבנציונאלית, הוא איש עדין נפש ובעל ראש פתוח. כשבאתי אליו עם המכתב מהנטורופתית עם פרוט מלא על כל מה שהיא נותנת לי, ומבקשת את אישורו. הוא ענה בעדינות מופלאה. לא הוכח מדעית כמועיל או מזיק ולכן לא מפריע לי. הוא ממשיך ללוות אותי בכל צעד במחלקה הנהדרת בתל-השומר, ברגישות מדהימה ובצניעות לא פחות מדהימה מכך.

תשאלו אותי "את נטולת הכול אז מה את אוכלת?" ואני אומר שהרבה וטוב והכול טעים מאוד. יש היום כ"כ הרבה פתרונות תזונתיים למי שרוצה לשמור על בריאותו. לחמים נטולי גלוטן, תחליפים לחלב ולסוכר, חנויות טבע, חנויות אורגניות, משקים אורגניים שמספקים את הסחורה עד לפתח הדלת וכדו' שאין שום בעיה להסתדר. הכול עניין של הרוח. אם אנחנו חיוביות הכול מסביב חיובי.

אני גם נעזרת בדיקור סיני לחיזוק המערכות וגם על זה יש לי המלצות אם תרצו לשמוע.


לפוסטים קודמים:


סרטני ואני חלק א' - מזה הגוש הזה?

סרטני ואני חלק ב' - הניתוח

למידע ופרטים נוספים ניתן לפנות לעמותת "אחת מתשע":

טלפון: 03-6021717

הקו החם: 1-800-363-400

מייל: callus@onein9.org.il

או בעמוד הפייסבוק של העמותה.


מאת: מירי בן חיים, מתנדבת בעמותת "אחת מתשע"


האם המאמר עניין אותך?

רופאים בתחום
ד"ר סיון שמאי
ד"ר סיון שמאי אונקולוגיה
ד"ר תומר חרס
ד"ר תומר חרס אונקולוגיה
פרופ' יעקב שכטר
פרופ' יעקב שכטר אונקולוגיה
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

שאלות מתוך פורום סרטן השד

בניהולו של ד"ר נעה אפרת בן ברוך
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו