סרטני ואני חלק ב' - הניתוח

למרות שכמה רופאים שונים שאלו אותה, מירי לא ממש ידעה לענות על השאלה "האם את רוצה לכרות את שני השדיים?" איך בכלל אמורים לקחת החלטה שכזו, גם אם היא תציל את החיים שלך? אבל כשבאמת רוצים, יש פתרונות להכל.

לומר שקופת החולים נתנה בקלות טופס 17 לבדיקות יקרות כמו MRI, PET-CT, FISH ודומיהם תהיה הגזמה פרועה, אולם לאחר שהסברתי להם בצורה אסרטיבית ובכתב, שהקריאה השגויה של הרדיולוגית שלהם בבדיקת הממוגרפיה והאולטרסאונד הרגילה, בבית החולים שלהם, שעשיתי שנה וחצי קודם, הביאה אותי למצב הזה, שכנע אותם מיידית לאשר את הבדיקות.

לכן, תלמדו - אסור לוותר גם אם אומרים לכן לא! אם מתעקשים מספיק, מצליחים. הבדיקות האלה יכולות לקבוע את סוג הטיפול. למשל בביופסיה שנלקחה הובהר שהרצפטורים ההורמונלים שלי חיוביים, אבל ה-HER 2 לא מובהק. לולא התעקש פרופ' קטן מתל-השומר על העמקת הבדיקה (FISH), ספק אם הייתי יודעת שאני צריכה לקבל הרצפטין ומכאן את הטיפול הכימותרפי המלא אותו אני מקבלת היום. היו נותנים לי את הפרוטוקול הרגיל של תרופות הורמונליות (כדורים) 5 שנים וזהו, מה שהיה פחות יעיל במקרה שלי.

נחזור רגע אחורה לניתוח ולהחלטה שעשיתי לכרות ולשחזר את שני השדיים שלי.

בחרתי את הכירורגית שלי, ד"ר תמי קרני, מלאך עם סבלנות של פיל, חיוך מרגיע, מקצועיות שאין שנייה לה, עדינות נפש ורכות, פסיכולוגיה והבנה נשית (לא שלגברים אין מקצועיות ויכולות, אבל משהו בנשיות ובאישיות שלה עשה את ההבדל במקרה הזה).

באורך רוח אין קץ הסבירה לי בדיוק מה מצבי, מה לדעתה צריך לעשות והשאירה לי את המקום להחלטה. היא הרגיעה אותי. "יש זמן למכביר" היא טענה. "תחשבי בשקט ותעשי את ההחלטות שלך בסבלנות". סיפרתי לה שבחרתי בד"ר חיים קפלן כפלסטיקאי שלי ושאני רוצה שחזור במקום ושפרופ' רפי קטן מתל-השומר, יהיה האונקולוג שלי. הפרגון שלה (למרות שהם לא מאותו בית חולים) היה מדהים ושמחתי שיש לי אוזן קשבת ועל מי לסמוך.

הניתוח נקבע ל-7 במאי 2013 באסותא רמת החייל. עד אז הייתי צריכה להחליט מה אני רוצה לעשות. אתן מכירות את המצב שבו אומרים לכן משהו אבל המוח מסרב לקלוט ואתן עוברות הלאה? אבל ברגע מסוים האסימון יורד והמסר נקלט? זה בדיוק מה שקרה לי.

כשישבתי בשיחה אצל כירורגית השד היא שאלה אותי אם אני עושה את הניתוח דו-צדדי. המוח התעלם מהשאלה והיא בעדינותה לא חזרה עליה והמשכתי הלאה. יומיים אח"כ שאל אותי הפלסטיקאי את אותה השאלה. שוב התעלם מוחי ועברתי הלאה. למחרת כשהלכתי לדווח לרופא המשפחה שלי על כל האירועים, הוא שאל אותי את אותה השאלה. הפעם עצרתי במקום ואמרתי "או קיי... זו הפעם השלישית השבוע שאני נשאלת את השאלה הזו. למה?" והרופא שלי הסביר לי את הסטטיסטיקות והסיכויים של מי שהיה לה גידול בצד אחד לקבל בטווח של 5-10 שנים גם בצד השני.

מכיון שלא התחשק לי לחזור על אותו מסלול פעם נוספת, ומכיון שבכל מקרה הייתי מתקנת את השד השני ומביאה אותו פלסטית למצב דומה לשד המנותח, החלטתי על המקום לעשות את שני הצדדים וגם לשחזר. לפחות, אמרתי לעצמי, יהיו לי ציצים שווים.

סרטני ואני חלק א' - מזה הגוש הזה?

למידע ופרטים נוספים ניתן לפנות לעמותת "אחת מתשע":

טלפון: 03-6021717

הקו החם: 1-800-363-400

מייל: callus@onein9.org.il

או בעמוד הפייסבוק של העמותה.