יום הסוכרת 2013 - לא מתוק בכלל
אי-קבלת החלטה על מלחמה לאומית במגפת ההשמנה, גובה את מחירה. גיל המאובחנים בסוכרת מסוג 2 יורד בהתמדה, והצפי הוא למעל מיליון חולים עד שנת 2030
אי-קבלת החלטה על מלחמה לאומית במגפת ההשמנה, גובה את מחירה. גיל המאובחנים בסוכרת מסוג 2 יורד בהתמדה, והצפי הוא למעל מיליון חולים עד שנת 2030
בישראל חיים כחצי מיליון חולי סוכרת מאובחנים ועוד כחצי מיליון טרום סוכרתיים. בשנים האחרונות מספר חולי הסוכרת עולה בהתמדה, בעוד גילם הממוצע של החולים, יורד. סוכרת הינה גורם המוות השלישי בישראל, ושיעורי התמותה מן המחלה בארץ הוא מהגובהים בעולם. הצפי הוא (במידה ולא יתחולל שינוי ממשי בתפיסה החברתית ובהתנהלות מקבלי ההחלטות) שבשנת 2030 יגיע מספר חולי הסוכרת בישראל לכ-1.2 מיליון חולים, שיהוו כ-12.5% מכלל תושבי המדינה באותה עת.
הקשר בין השמנת יתר וסוכרת ידוע ודובר עליו רבות: למעלה מ- 80% מהמאובחנים בסוכרת מסוג 2 סובלים מהשמנת יתר, כאשר סוכרת מסוג 2 שכיחה פי 3 בקרב מבוגרים המעלים 10 ק"ג במהלך חייהם הבוגרים. השמנה מגבירה פי 5 את הסיכון של גברים ללקות בסוכרת ופי 3 את הסיכון של נשים.
בשל אימוץ אורח חיים לא בריא, מחלת הסוכרת מסוג 2 אינה כבר נחלתם הבלעדית של מבוגרים. יותר ויותר ילדים מפתחים תסמינים של המחלה. אם בעבר סוכרת מסוג זה היוותה חלק המיעוט באבחון הסוכרת בילדים, הרי היום מדווח כי כ-43% ממקרי הסוכרת החדשה בילדים היא סוכרת מסוג 2. יתרה מכך, מחקר שנערך לאחרונה באיגוד רופאי הילדים האמריקאי מצא שאחד מתוך שלושה מאובחנים חדשים בסוכרת מסוג 2 הינו מתחת לגיל 18.
יותר חולים - יותר נטל על המערכת
העלייה במספר חולי הסוכרת מביאה לעלייה מקבילה בנטל הכלכלי של המחלה על שירותי הבריאות, על החולה ועל סביבתו. הדבר מתבטא בין היתר בסיבוכים קשים ביותר, אשפוזים, ניתוחים, תרופות, ציוד עזר, בדיקות ועוד.
לנתונים אלו גם השלכות כלכליות: בקרב האוכלוסייה הבוגרת, צריכת שירותי הבריאות של חולי הסוכרת היא פי 2 מאשר ביתר האוכלוסייה. ההוצאות הישירות על על חולה סוכרת גבוהות בכ-53% בממוצע בהשוואה להוצאה הממוצעת על מבוטח באותה קבוצת גיל וללא סוכרת. כלל עלויות הטיפול בחולי סוכרת בישראל עומד על כ-12% מתקציב קופות החולים.
עלות הטיפול השנתית בחולה סוכרת בישראל מגיע עד ל-30,000 ₪ בשנה, כאשר היא מוכפלת במספר החולים המאובחנים במחלה (חצי מיליון), מגיעה עלות הטיפול לכ-15 מיליארד ₪. סכום זה מהווה 1.6% מהתוצר הלאומי הגולמי וכ-20% מההוצאה הלאומית לבריאות שעמדה בשנת 2012 על כ-74 מיליארד ₪.
לדברי פרופ' ארדון רובינשטיין, יו"ר האגודה הישראלית לסוכרת: "בעוד שבשנים האחרונות גבר השיח על מחלת הסוכרת, לא נעשו מהלכים של ממש מצד מקבלי ההחלטות. נתונים אלה מובילים בהכרח להכרה שיש לפעול לחנך לאורח חיים בריא, לאוכלוסייה בכלל ולילדים ולנוער בפרט, המשלב בין תזונה נכונה ופעילות גופנית רציפה, בכדי לבלום את התפשטות המחלה, ויפה שעה אחת קודם".
מאת: מערכת אינפומד