האמת מאחורי כולסטרול וסטטינים: תגובה לסרטון ברשת

לאחרונה הופץ באינטרנט סרטון המטיף נגד הטיפול בכולסטרול וסטטינים. הסרטון הורכב מפסיפס של ראיונות עם רופאים ומטפלים, שאמנם אמרו דברי טעם, אך בחלקם הוצאו מהקשרם ויצרו תמונה כללית מעוותת החוטאת לאמת. לפני שאתם מפקפקים בטיפול שלכם בסטטינים או אף משנים אותו, בואו נבחן את הטענות המצגות בסרטון

הקשר בין כולסטרול לאוטם שריר הלב זוהה כבר בשנות ה- 50 של המאה הקודמת, אך הבלבול בין כולסטרול באוכל לכולסטרול בדם והקושי בהפחתת רמת הכולסטרול בדם באמצעים שהיו קיימים באותה התקופה גרמו לרבים לפקפק בחשיבות שלו.

פריצת הדרך הופיעה בסוף שנות ה-80, כשמדען יפני גילה חומר טבעי שמעכב את הייצור של כולסטרול בתאי חיידקים. תרכובות כימיות מאותה קבוצה, הנקראת סטטינים, התגלו במהירה כיעילים ביותר בעיכוב הייצור של כולסטרול בתאי הכבד בבני אדם, וכתוצאה מכך בהפחתת רמת "הכולסטרול הרע" (כולסטרול LDL) בדם.

מאז ועד היום פורסמו מאות מחקרים שהוכיחו את היעילות של תרופות ממשפחת הסטטינים במניעת התקפי לב, שבץ מוחי, ניתוחי מעקפים, אי-ספיקת לב ומחלות נוספות הקשורות ללב ולכלי הדם. כתוצאה מכך, זכו תרופות אלו למעמד של כבוד במאבק למניעת תחלואה בלב ובכלי הדם, והן מדורגות כתרופות המרשם הנמכרות ביותר בעולם.

כמו עם כל מצליחן ידוע, תמיד יימצאו אלו "שיחפשו בציציות" למצוא את נקודות החולשה ולהפיץ אותן בעיתונות "הצהובה". לאחרונה הופץ באינטרנט סרטון המטיף נגד הטיפול בכולסטרול וסטטינים. הסרטון הורכב מפסיפס של ראיונות עם רופאים ומטפלים, שאמנם אמרו דברי טעם, אך בחלקם הוצאו מהקשרם ויצרו תמונה כללית מעוותת החוטאת לאמת.

באופן מפתיע, זכה הסרטון לתשומת לב גבוהה בקרב הציבור הרחב, וגרם לרבים לפקפק בטיפול שהומלץ להם ובמקרים מסוימים אף להפסקת הטיפול. 

לא ניתן במאמר קצר לסקור את הנושא בצורה מקיפה, אך ברצוני להגיב על חלק מההאשמות לכאורה שעלו בעקבות הסרט:

טענה מס' 1: "כולסטרול נחוץ לגוף ליצירת ממברנות בתא וסינטזה של הורמונים מסויימים וויטמין D" 

הטענה נכונה, רק ש: 

גם גלוקוז ולחץ דם נחוצים לגוף. האם זה אומר שלא צריך להפחית את הרמה שלהם כאשר הם נמצאים בעודף וגורמים לנזקים?

בנוסף, אין הוכחה שטיפול בסטטינים פוגע בסינתזה של הורמונים וויטמינים בצורה מזיקה, ולמרות הפחתת הסינתזה נשאר מספיק כולסטרול בגוף לצרכי חילוף חומרים. אפילו בילדים שמטופלים ע"י סטטינים לא נמצאה כל פגיעה בהתפתחות ההורמונלית.

כמו כן, ישנן מוטציות גנטיות הגורמות לרמת כולסטרול נמוכה במהלך כל החיים, עוד משלב היותם ברחם. שיעור התקפי הלב באנשים אלו נמוך בכ- 85% משאר האוכלוסייה ולא נמצאה אצלם כל פגיעה התפתחותית או אחרת.

טענה מס' 2: "פעם הנורמה של כולסטרול בדם הייתה 280 מ"ג/ד"ל, אך מאז כל הזמן מורידים את הנורמה...."

הטענה נכונה, רק ש פעם נהגנו במכוניות חורקות, ללא מזגן או רדיו. כיום המכוניות משוכללות יותר, מרווחות, בטיחותיות ומפנקות. פעם, לפני עידן הסטטינים, לא היו כלים יעילים להפחית את הכולסטרול ולא היו עדיין הוכחות לגבי היעילות של הטיפול. אכן היו נורמות אחרות ל"כולסטרול תקין". 

לשמחתנו, המדע התקדם, ובעזרת הסטטינים ניתן להגיע לערכי כולסטרול נמוכים בהרבה מפעם. מחקרים מבוקרים רבים שמוכיחים שככל שרמת כולסטרול ה- LDL נמוכה יותר, כך שיעור האירועים הקרדיווסקולרים והתמותה נמוכים יותר. לאור זאת, כיום מומלץ להפחית את רמת הכולסטרול לערכים נמוכים יותר מבעבר. מישהו רוצה לחזור לנהוג בסוסיתא?

טענה מס' 3: "כל המחקרים ממונים על ידי חברות התרופות, ששולטות בתכנון המחקרים ובפרסומם.... הכל קונספירציה שנועדה להגביר את הרווחים של חברות התרופות..."

נכון שרוב המחקרים הגדולים ממומנים על ידי חברות התרופות, לפחות באופן חלקי, אבל -

ללא מימון של חברות התרופות לא יהיה מחקר רציני והרפואה תשאר תקועה ומיושנת. את המחקרים מתכננים, מנהלים וכותבים רופאים ומדענים מהבכירים והמנוסים בתחום. חברות התרופות ממנות, אך בדרך כלל אינן מעורבות ישירות, בניהול המחקר ופרסום תוצאותיו. האם מישהו באמת מאמין שכל אותם אלפי רופאים ומדענים האחראים למאות המחקרים על סטטינים מושחתים ומשוחדים? האין אף צדיק אחד בעולם המדע? 

בנוסף, לא כל מחקרי הסטטינים מומנו ע"י חברות תרופות. ישנם מחקרים גדולים שמומנו ע"י גופים ממשלתיים ורפואיים בלתי תלויים שהניבו את אותן תוצאות חיוביות. מספר תרופות אחרות להפחתת הכולסטרול בדם, שיוצרו על ידי אותן חברות ונחקרו על ידי אותם מדענים, נכשלו בנסיונות להפחית את שיעור התקפי הלב ולמרות זאת, המחקרים פורסמו בעיתונים הרפואיים המובילים (גם במחיר של ירידת ערך המניות של אותן חברות).

טענה מס' 4: "קיימות שיטות אלטרנטיביות להפחתת רמת הכולסטרול בדם ומניעת מחלות לב, כגון תזונה נכונה......"

גם טענה זו נכונה, ואנו ממליצים על טיפול תזונתי, פעילות גופנית והפסקת עישון לפני החלטה על טיפול בסטטינים באנשים הנמצאים בסיכון קרדיווסקולרי נמוך, אבל:

לא כל המטופלים מיישמים באדיקות את ההמלצות לאורח חיים בריא, וחלקם לא מצליח לאזן את הכולסטרול ללא תרופות.

בנוסף, מטופלים הנמצאים בסיכון גבוה לאירוע לבבי, ובעיקר מטופלים שכבר עברו אירוע בעבר, לא יכולים "להרשות לעצמם" לחכות כמה חודשים ולראות האם הטיפול הלא תרופתי מצליח. דחיית הטיפול אפילו בכמה חודשים עלול להעלות את הסיכון לאירוע נוסף.

לסיכום

סטטינים מהווים כלי טיפולי חשוב ויעיל, אם כי יש להפעיל שיקול דעת ולהשתמש בהם בצורה מושכלת רק באנשים בהם הסיכון לאירוע קרדיווסקולרי עתידי הוא גבוה ומצדיק טיפול תרופתי.

באנשים בריאים ללא גורמי סיכון נוספים לטרשת עורקים, גם כאשר רמת הכולסטרול מעט גבוהה, יש מקום לנסות לשפר את אורח החיים (תזונה בריאה, פעילות גופנית ועוד) לפני החלטה על טיפול תרופתי.

באנשים שעברו אירוע לבבי או מוחי בעבר, בחולי סוכרת ובאנשים עם מספר גורמי סיכון אחרים המגבירים את הסיכון לאירוע לבבי עתידי, קיימת הצדקה מלאה לטיפול בסטטינים. מדובר בטיפול שעשוי להציל חיים!

4.5-10% מהמטופלים בסטטינים במינון גבוה מתלוננים על תופעות לוואי, בעיקר כאבי שרירים. הסיכון לנזק לכבד הינו נמוך וברוב המקרים חסר משמעות רפואית, והטענות לגבי ירידה בזיכרון ובמצב הקוגניטיבי אינן מוכחות מדעית. רוב תופעות הלוואי אינן מסכנות חיים וחולפות עם הפסקת התרופה. ברוב המקרים ניתן למנוע אותן בשיטות שונות, וכדאי להתייעץ עם רופא המשפחה ו/או עם מומחה לליפידים לגבי כך.  

כאשר הטיפול בסטטין ניתן ללא הצדקה רפואית מבוססת, או כאשר תופעות הלוואי נמשכות למרות כל הניסיונות, מוצדק בהחלט להפסיק את הטיפול. אבל אנא – אל תפסיקו טיפול מוצדק רק בגלל שמועות בלתי מבוססות ומגמתיות, כי זה עלול לעלות לכם בבריאות ואפילו בחיים!