דימום וסתי מוגבר: איך עוצרים את שיטפון המחזור?

בדקי: האם את סובלת מדימום ווסתי מוגבר?

דימום ווסתי מוגבר, כשמו כן הוא: בשיא המחזור, האישה צריכה להחליף תחבושת או טמפון כל שעתיים-שלוש כשאלו ספוגים לגמרי, והוא נמשך מעל 10 ימים. לעיתים מתלווים לדימומים כאבי בטן או כאבי מחזור, עייפות חריגה, קוצר נשימה בשל אנמיה וכאבים בעת קיום יחסי מין. דכדוך וחוסר אנרגיה גם הם מופיעים לעיתים, כמו גם אקנה, נשירת שיער, שיעור יתר, גלי חום, הזעות והפרשת חלב מהשדיים אצל נשים שאינן מניקות.

את מי תוקפת הבעיה ולמה?

נשים בכל הגילאים סובלות מדימום ווסתי מוגבר. בין הסיבות לדימום – שימוש בהתקן תוך רחמי, גלולות במינון לא מתאים, פוליפים ברחם, גידול שפיר של שריר הרחם (שרירן / מיומה), ציסטות ממאירות או שפירות בשחלה, דלדול רקמות הנרתיק והרחם (בגיל המעבר כתוצאה מחוסר באסטרוגן) או סרטן ברירית הרחם.

איך בודקים?

אם את סובלת מדימום מוגבר, עלייך לפנות לגינקולוג. הוא (לצורך העניין, כמובן שבאותה מידה, זו יכולה להיות גינקולוגית) ישאל אותך על היסטוריית ההריונות / לידות / הפלות שלך, ישאל אותך אם היו לך שינויים דרמטיים במשקל, יבקש ממך לספר על נשים אחרות במשפחה כדי לאתר מקורות גנטיים למחלה, וכן אם עברת טיפולי פוריות.

לאחר התשאול, יבצע הגינקולוג בדיקה של מבנה, גודל וצורת הרחם, כדי לבדוק אם ישנם שינויים אנטומיים שיכולים להיות הסיבה והמקור לדימום. הבדיקה תכלול בדיקה ידנית, בדיקת פאפ (בדיקה של משטח צוואר הרחם) והדמיית הרחם והשחלות על ידי אולטרסאונד וגינאלי.

בשלב זה של האבחון, מקובל לבצע גם בדיקות דם שכוללות פרופיל הורמונלי, ספירת דם, המוגלובין, ברזל, פריטין, תפקודי קרישה, בדיקת היריון וכן בדיקה האם יש בדם סימנים המעידים על התרחשות של תהליכים ממאירים בגוף.

היסטרוסקופיה אבחנתית וטיפולית

במידה וקיים חשד לממצא חשוד ברחם יכול הרופא לבצע היסטרוסקופיה אבחנתית, כלומר להתבונן ברחם מבפנים על ידי הכנסת סיב אופטי דקיק לחלל הרחם. בעת הבדיקה מטופלות לרוב חשות לחץ בבטן התחתונה, אי נוחות קלה או כאב מחזור.

במידה והרופא גילה ממצא חשוד, תוזמן המטופלת לביצוע היסטרוסקופיה טיפולית. גם במקרה זה, מוחדר סיב אופטי לחלל הבטן, אך הוא כולל גם מכשיר ניתוחי שיכול להסיר את הממצא. 

מהם הפתרונות לדימום ווסתי מוגבר?

דימום ווסתי מוגבר הוא בעיה שכיחה מאוד בקרב נשים, אך בעוד שבעבר, היה קשה לאבחן את הסיבה לכך והטיפולים במקרה שנמצא ממצא חשוד ברחם היו ניתוחיים וכללו הרדמה וזמן התאוששות ארוך, כיום ניתן לבצע הסרה של ממצאים חשודים ומגוון טיפולים תוך-רחמיים בזמן קצר, ללא ניתוח, ללא צורך בהרדמה (אלא אם המטופלת מעוניינת בכך), תוך התאוששות מהירה. 

קיימים מספר טיפולים שנועדו למתן את הבעיה הנפוצה: שימוש בהתקן תוך רחמי למניעת הריון ( התקן מירנה ), המיועד בין היתר להפחתת דימום מוגבר בזמן הווסת החודשית, גם גלולה למניעת הריון מסוג קלייר עשויה לסייע בהפחתת הדימום זאת בשל ההורמונים המצויים בה, שלהם תכונות אנטי אנדורגניות. פתרונות נוספים עשויים להיות תרופות נוגדות דלקת שאינן מכילות סטרואידים, גלולות פרוגסטוגן או זריקות פרוגסטוגן למניעת שגשוג של רירית הרחם.