כיצד תבדילו: שיעול חולף, אלרגיה או דלקת ריאות?

שיעול הוא אחת התלונות השכיחות ביותר המגיעות אל רופא המשפחה. ועל אף העובדה שכאשר אדם משתעל בסמוך אלינו עולה מיד החשש כי מדובר במחלה עם פוטנציאל מידבק אין זה כך בהכרח. שיעול הוא למעשה רפלקס פיזיולוגי שמטרתו פינוי הפרשות, חלקיקים או גופים זרים מדרכי הנשימה, לכן, שיעול לכשעצמו אינו בהכרח מעיד על מחלה מידבקת.

Josep Suria | Shutterstock

השיעול הוא סימפטום של מחלות על ספקטרום רחב מאוד, לכל אחת מהן מאפיינים מעט שונים ולרוב אופיו, משכו והתסמינים הנלווים אליו יכוונו אל מקור השיעול.

שיעול חריף הוא כזה הנמשך מעל כ-2-3 שבועות, ובמידה והוא מלווה בחום וליחה יעיד לרוב על מחלה זיהומית, בין אם ויראלית או חיידקית. צבע הליחה אף הוא יכול להוות סמן למקור הזיהום. בעוד שליחה צהבהבה-ירוקה מכוונת לזיהום חיידקי של מערכת הנשימה, ליחה המלווה בדם תהווה דגל אדום ותדרוש פניה לרופא ללא דיחוי .

שיעול כרוני, כזה הנמשך מעל לשלושה שבועות, יכוון לפתולוגיות שונות מאלו החריפות; שיעול ממושך וחוזר לצד חשיפה סביבתית (אלרגנים, בע"ח, אבק, מאמץ גופני) עלול להעיד על מחלות דלקתיות שאינן זיהומיות כמו אלרגיה ואסתמה, מחלות אלו לרוב יופיעו בגיל צעיר והשיעול המלווה אליהן יהיה התקפי, יופיע באופן פתאומי וללא כל סיבה נראית לעין. שיעול אלרגי ברוב רובם של המקרים לא יוקל על ידי סירופ כנגד שיעול כיוון שאלרגיה מטיבה חולפת רק בעת הרחקת הגורם לה או על ידי  דיכוי מערכתי או מקומי של מערכת החיסון על ידי תכשירים סטרואידים.

שיעול כרוני המופיע לאחר ארוחה יכול להעיד על רפלוקס (החזר וושטי). רפלוקס נובע מחולשת הסוגר המפריד בין הוושט והקיבה מה שמאפשר מעבר של נוזלים חומציים מהקיבה אל הוושט, היוצרים גירוי במערכת הנשימה. שיעול מסוג זה יוחמר בשכיבה ובייחוד בשכיבה לאחר ארוחה גדולה. הטיפול ברפלוקס מבוסס על שימוש בתרופות ממשפחת סותרי החומצה ועד טיפול ניתוחי לחיזוק הסוגר הוושטי.

שיעול כרוני עלול אף להופיע על רקע נפשי ולהחמיר בתקופות סטרסוגניות, נוסף הוא עשוי להיות סימפטום של מחלה ריאתית  לא כל שכן באדם מעשן וכן עלול להיות תסמין של מחלה לבבית.

על אף העובדה שרוב רובן של המחלות המסתמנות על ידי שיעול אינן דרושות התייחסות דחופה, מספר דגלים אדומים יסייעו בהחלטה האם לפנות לחדר מיון באופן מידי:

·  שיעול המלווה בהפרשה דמית.

·  טכיפניאה (נשימה מואצת: במבוגרים מעל 20 נשימות בדקה, בפעוטות מעל 40 נשימות בדקה).

·  הכחלה סביב איזור הפה וקצוות הגוף (כפות ידיים ורגליים).

·  שיעול המלווה בחום גבוה ונמשך מעל שלושה ימים.

·  שיעול המלווה בהקאות מרובות.

·  שיעול ממשוך המלווה בירידה לא מוסברת במשקל או בהזעות ליליות.

מקלים על השיעול: פשתן, דבש ואדים חמים

במידה והוא אינו מחייב טיפול רפואי או תרופתי, מציעה הרפואה המשלימה מספר שיטות שבאמצעותן ניתן להקל על השיעול:

כאשר אתם הולכים לישון,  הגביהו את ראש המיטהבאמצעות כרית אשר תימנע מהנזלת לטפטף אל קנה הנשימה ולגרום לשיעול.

שאיפה של אדים מסייעת להפחית את צמיגות הליחה ובכך מקלה על הוצאתה. ניתן לשפוך מים רותחים לתוך קערה ולשאוף את האדים כאשר מגבת עוטפת את הראש ומונעת 'בריחה' של האדים.

ניתן להגביר את השפעת האדים באמצעות הזלפת מספר טיפות של שמנים אתריים למים הרותחים, כגון לבנדר, אקליפטוס או מנטה. שמנים אתריים אלה הם נוגדי זיהום, מפחיתי עווית במערכת הנשימה ומסייעים להוצאת הליחה. כאשר מוסיפים שמנים אתריים למים הרותחים מומלץ לבצע את שאיפת האדים בעיניים סגורות, על מנת למנוע גירוי של העיניים.

עיסוי של בית החזה יסייע להרחבתו ולפתיחה של דרכי הנשימה. מומלץ לבצע את העיסוי עם מספר טיפות של שמנים אתריים (לבנדר, אקליפטוס או מנטה), מהולים בכ-50 מ"ל (רבע כוס) שמן זית או שמן שקדים.

סירופ בצל בדבש - זהו סירופ טבעי לשיעול, אשר מסייע לריכוך, לייבוש ולחיטוי של מערכת הנשימה. אופן ההכנה: חותכים בצל לקוביות קטנות ומשרים בדבש למשך שעה לפחות (ניתן להניח ליד המיטה למשך כל הלילה). לאחר מכן מסננים את הבצל ונוטלים כ-4-3 כפות ביום. ניתן לשמור את הסירופ למספר ימים בצנצנת סגורה במקרר. חשוב להגיד כי דבש עלול ליצור תגובות אלרגיות ומומלץ שלא לתת אותו לילדים מתחת לגיל שנה.

חליטת לימון ודבש -  להקלה על שיעול ניתן לסחוט לימון שלם לתוך כוס מים חמים ולהוסיף נענע, ג'ינג'ר, קינמון ודבש לפי הטעם. 

חליטת זרעי פשתן - חולטים כשתי כפיות זרעי פשתן בכוס מים רותחים ומכסים לרבע שעה, לאחר מכן מסננים ושותים את הנוזל. זרעי הפשתן מסייעים בסיכוך והרגעה של ריריות מערכת הנשימה.

בצל ודבש.  סירופ טבעי לשיעול