שיעול עם ליחה

•    עישון – נזק לדרכי האוויר ולריאות עקב עישון גורם לשיעול כרוני ומלא ליחה. 

על הרופא לבצע בדיקה גופנית מלאה לצורך אבחון סימפטומים או סימנים נוספים כדי לגלות את הגורם לשיעול.

בדיקות מעבדה שניתן לשלב באבחון חולה עם שיעול עם ליחה הן:

בדיקת רויית החמצן בדם (oximetry) באמצעות מד אלקטרוני המוצמד לאצבע בכף היד. 

יתכנו גם שברים בצלעות עקב שיעול חזק, אפילו אצל אנשים בריאים. אך תמיד יש לחשוד גם במחלות רקע המחלישות את העצם כמו אוסטיאופורוזיס ונגעים ממקורות שונים בעצמות. 

שיעול חריף (acute) – יש לטפל במחלה הגורמת אותו, ברפלקס השיעול ובגורמים שונים המחמירים את השיעול. 

בין היתר: 

•    תרופות אנטי ויראליות לזיהום ויראלי (יינתנו לעיתים רחוקות) ואנטיביוטיקה לזיהום ממקור חיידקי.

•    לחולה המאובחן עם ברונכיטיס – ניתן לתת תרופה מסוג בטא-אגוניסט להרחבת הסימפונות ולהקלה על השיעול.

•    טיפול לPost nasal drip ע"י תרופות נוגדות היסטמין, סטרואידים או מפחיתי גודש.

•    טיפול לרפלוקס קיבתי ע"י תרופות נוגדות חומצת הקיבה.

•    טיפול ברפלקס השיעול – תרופות מדכאות שיעול, המשפיעות על גזע המוח ומעלות את סף הגירוי הדרוש ליצירת השיעול.

שיעול כרוני (chronic):

•    שעלת – תטופל באנטיביוטיקה מיוחדת לצורך הקטנת ההדבקה.

•    לשיעול כרוני ללא מקור – ניתן לתת אינהלציות עם חומר אלחוש מקומיים ואף מורפיום סולפאט (לעיתים נדירות).

מניעת השיעול תתרכז במניעת סיבת הרקע לשיעול עצמו. 

שמירה על הגיינה אישית בחורף לצורך הקטנת הסיכוי להדבקה במחלות ויראליות וחיידקיות. המנעות מעישון ראשוני ומעישון פאסיבי, הימנעות ממזהמים סביבתיים ושמירה על תזונה נכונה על מנת לשמור על מערכת חיסון חזקה.