לא סתם כאב ראש: כיצד מטפלים במיגרנה

אחד מכל 10 אנשים סובל ממיגרנות - כאבי ראש עזים, המלווים מרגישות לאור ורעש ומלווים לעיתים בבחילות ותסמינים נוספים.  למרות שעדיין לא ידוע מה בדיוק גורם למיגרנה, המופיעה פי שניים בקרב נשים, אין מחלוקת לגבי הגורמים המעוררים אותה. כיצד ניתן לטפל? בכתבה שלפניכם

מיגרנה מאופיינת בכאב פועם, שלרוב מתפתח בצד אחד של הראש. אך זה לא סתם כאב ראש חזק, שמפר את האיזון העדין של החיים מדי פעם. כשמיגרנה זוקפת את ראשה, היא עלולה לפגוע בחיי היומיום ואף לגרום למוגבלות במשך שעות רבות ועד שלושה ימים ללא טיפול.

כ-10% מהאוכלוסיה סובלים ממיגרנה, כשמספר הנשים עם הבעיה גדול כמעט פי שניים עד פי שלושה מזה של הגברים. בנוסף, יש לא מעט אנשים שאינם מאובחנים, שנאמר להם כי הם סובלים מדלקת בסינוסים או מכאב ראש כתוצאה מלחץ.

בנוסף לכאב החזק באזור הרקה, המצח והעיניים, מיגרנה עלולה לגרום לרגישות קיצונית לרעש, לאור או פעילות גופנית קלה. רבים סובלים גם מבחילה, הקאה או בעיות בראיה.

אחד מתוך כל חמישה אנשים הלוקים במיגרנה יחוו הפרעה בראיה שנקראת אאורה (ראיה של אורות מבזיקים, קווים או נקודות, טשטוש ראיה או הופעת נקודות עיוורות) לפני הופעת כאב הראש. מיגרנה כזו מכונה "מיגרנה קלאסית".

יש גם כאלו שמדווחים על שינויים במצב הרוח, עצבנות או דכדוך, עייפות, מתח בשרירים, תחושת טעם או ריח מוזרה במשך דקות עד שעות לפני התפרצות המיגרנה.

למרות שעדיין לא ידוע מה בדיוק גורם למיגרנה, נמצא שהתקפים שלה קשורים לשינויים המתרחשים באזורים מסוימים במוח אצל אנשים בעלי רגישות מוגברת, כנראה על רקע תורשתי. תאי עצב פעילים מדי באזורים אלו גורמים לכיווץ כלי הדם במוח ומיד לאחר מכן להרחבתם. הרחבה זו מלווה בשחרור סרוטונין וחומרים דלקתיים שונים שיוצרים תחושת כאב פועם.

מתברר שנטייה לפתח מיגרנה בעקבות עייפות, חשיפה לאורות בוהקים, שינויים במזג האוויר יכולה לעבור בתורשה. כמו כן, מיגרנה נפוצה יותר בקרב אנשים עם אפילפסיה, דיכאון, חרדה, אסתמה, לאחר שבץ ואצל הלוקים בהפרעות נוירולוגיות תורשתיות מסוימות.

הגורמים להתפרצות מיגרנה

בעוד שהסיבה המדויקת למיגרנה עדיין אינה ברורה, אין מחלוקת לגבי הגורמים המעוררים שלה:

לחץ נפשי – אחד הגורמים השכיחים, שמשפיע על רוב הסובלים ממנה. שינויים ביוכימיים שמתרחשים במצבי לחץ או התרגשות עלולים להוביל לשינויים בכלי הדם ולהתקף מיגרנה. חרדה, דאגות ועייפות עלולים להחמיר את הכאב והסימפטומים הנלווים של מיגרנה.

אמנם לא ניתן להתחמק מסטרס, אך אפשר לעשות תרגילי הרפיה, נשימות עמוקות או להקשיב למוזיקה נעימה כדי להרגיע את המתח.

אורות מהבהבים וסינוור -  עלולים לגרום להתפרצות מיגרנה, לכן מומלץ להרכיב משקפי שמש מקטבים "פולארויד" שמונעים סינוור כשנמצאים בחוץ.

שינויים בשגרת השינה או אכילה – חשוב להקפיד על 6-8 שעת שינה לפחות, להימנע מדילוג על ארוחות או אכילת יותר מדי סוכר.

התייבשות – חשוב להקפיד על שתייה מספקת של 8-10 כוסות ביום.

הורמונים – אצל נשים רבות המיגרנה מופיעה כמה ימים לפני או בתחילת הדימום הווסתי כשרמות האסטרוגן יורדות בצורה חדה. נטילת גלולות למניעת הריון עשויה לסייע במקרים רבים, אך ישנן נשים שאצלן טיפול זה דווקא עלול להוביל להחמרה.

מזונות מסוימים – רבים מדווחים על כך ששתיית יין אדום או משקאות אלכוהוליים ואכילת גבינה צהובה, שוקולד, רוטב סויה, בשרים מעושנים או נקניקים ומזונות שמכילים מונוסודיום גלוטמאט (MSG) גורמות אצלם להתפרצות המיגרנה.  מומחים מעריכים כיום שמזונות אלו אחראים לכ-30% ממקרי המיגרנה.

קפאין – למרות שקפאין הוא אחד המרכיבים בתרופות נגד כאב ראש ושתיית כוס או שניים של קפה לא מהווה בעיה, יותר מדי קפאין עלול להוביל לכאב ראש כשהשפעתו המעוררת מתפוגגת.

שינויים במזג האוויר – סופות רעמים, שינויים בלחץ האוויר, רוחות חזקות או שינויים בגובה עלולים להביא להתפרצות התקפי מיגרנה.

טיפול במיגרנה

מומלץ לנהל יומן מעקב אחרי חומרה ומשך הכאב והסימפטומים הנוספים, הגורמים המעוררים וסימני אזהרה כדי לגלות מה בדיוק גורם למיגרנה ולהימנע מכך בעתיד.

לרוב אבחון המיגרנה נעשה על סמך הסימפטומים, אך הרופא המטפל יכול להורות על סריקות CT או MRI של המוח על מנת לשלול סיבות אחרות לכאב הראש כמו דימום או גידול במוח. לפני תחילת הטיפול רצוי לענות מספר שאלות כדי להעריך עד כמה המיגרנה פוגעת בתפקוד היומיומי, עבודה, לימודים, משפחה ושעות הפנאי.

לרוב מיגרנה "תוקפת" באמצע החיים, בגילאי 20-60 ולמרות שגם מבוגרים יותר אינם חסינים, עוצמת ההתקפים שהם חווים ותדירותם פוחתות עם הגיל. הקפדה על טיפול נאות עשויה להקל על המיגרנה ואפילו להיפטר מהצרה.

שילוב של תרופות להקלה על כאב ונוגדי דלקת יכול לסייע, אך חלקן עלולות לגרום לבעיות במערכת העיכול ואפילו להתפתחות כיבים. כמו כן, שימוש יתר בתרופות אלה עלול להוביל דווקא להחמרת כאב הראש.

התרופות הנפוצות ביותר לטיפול במיגרנה שייכות לקבוצת טריפטאנים. הן יעילות במיוחד כשנלקחות סמוך לתחילת התפרצות המיגרנה. עם זאת, תרופות אלה אינן מתאימות לאנשים עם יתר לחץ דם, מחלות לב, לאחר שבץ או כאלו שנוטלים נוגדי דיכאון או נוגדי פרכוסים.

במקרה שטריפטאנים לא מתאימים, הרופא יכול לרשום תרופות ממשפחת ארגוטאמינים, שמכווצים את כלי הדם במוח ויכולים להקל על מיגרנה. אך גם הן אינן מתאימות לכל אחד ועלולות לגרום לתופעות לוואי.

כדי שהטיפול יהיה יעיל חשוב להקפיד על הוראות הרופא ולקחת את התרופה בשלב התחלתי – עד שעתיים לכל היותר מהתפרצות הכאב. עם זאת, חשוב לעקוב אחרי תוצאות הטיפול, האם הוא עוזר להקל על כאב, להפחית את תדירות ההתקפים, לצמצם את הפגיעה בחיי היומיום. אם התשובה היא שלילית, יש לעדכן את הרופא על מנת להתאים טיפול, כדי שיהיה יעיל יותר.

טיפול מניעתי

אם התקפי המיגרנה שכיחים או חמורים מאד, אפשר להיעזר במספר סוגי תרופות כדי למנוע את התפרצותם. הרופאים נוהגים לרשום תרופות מסוימות שמיועדות לטיפול ביתר לחץ דם, נוגדי דיכאון או נוגדי פרכוסים גם כדי למנוע התפרצות מיגרנה. ישנם מקרים מיוחדים בהם אפילו מזריקים בוטוקס (חומר שמשמש לטיפול נגד קמטים) כדי להפחית את חומרת המיגרנה.

מחקרים מראים שביו-פידבק ושיטת הרפיה מסוימות עשויות להקל על מיגרנה ביעילות הדומה לזו של התרופות. למרות שהעדויות אינן חד משמעיות, גם אקופונקטורה, שיטה ברפואה סינית שבה מחדירים מחטים דקות בנקודות מיוחדות על גבי העור, עשויה להביא להקלה במיגרנה.

חשוב לשים לב לכל כאב ראש חדש חמור או מתמשך יותר מהרגיל ולעדכן את הרופא אודות השינויים במצב המיגרנה.  כמו כן, במקרה שכאב הראש מלווה על ידי שיתוק, בלבול, חום או נוקשות בצוואר יש לפנות בדחיפות לטיפול רפואי.