לדעת יותר על סרטן קיבה

לעתים קרובות הוא כלל אינו גורם לתסמינים ולכן האבחון עלול להגיע בשלב מאוחר יחסית. הטיפול בו עשוי לערב כריתה חלקית או מלאה של הקיבה, לצד כימותרפיה והקרנות. סרטן הקיבה –  מה אנחנו יודעים עליו, כיצד מטפלים ומהם סימני אזהרה שחייבים לבדוק? כתבה ראשונה בסדרה

הקיבה הינה איבר חלול הממוקם בבטן העליונה מתחת לצלעות. היא חלק ממערכת העיכול ואליה עובר מזון שנכנס למערכת העיכול מהפה ודרך הוושט. בקיבה המזון הופך לנוזלי, ונדחף לכיוון המעי הדק. מיץ קיבה, שמופרש על-ידי בלוטות ברירית הקיבה, מכיל חומצה מלחית ואת האנזים פפסין שמסייעים לעיכול כימי. פעולה זו, בשילוב עם פעולת החביצה של שרירי הקיבה, הופכת את המזון למסה נוזלית למחצה ומעוכלת חלקית שעוברת אל התריסריון.

כיצד נוצר גידול סרטני? תאים, המרכיבים את רקמות הגוף שלנו, גדלים ומתחלקים על מנת ליצור תאים חדשים, להם אנו זקוקים על מנת שהרקמות יתחדשו. כאשר תאים מזדקנים, הם מתים ותאים חדשים תופסים את המקומם. לפעמים התהליך הזה משתבש ותאים ישנים או פגומים לא מתים. תאים עודפים אלה יוצרים מסה של רקמה הנקראת פוליפ או גידול.

גידול בקיבה יכול להיות שפיר (לא סרטני) או ממאיר (סרטני). מה ההבדל ביניהם?  גידולים שפירים נחשבים כמסכני חיים רק לעתים רחוקות; ניתן להסירם כירורגית ובדרך כלל הם אינם חוזרים; הם לא חודרים לרקמות סביבם או מתפשטים לאיברים אחרים של הגוף.

לעומת זאת, גידולים ממאירים יכולים להוות סיכון; לעתים קרובות ניתן להסיר אבל לפעמים צומחים בחזרה; יכולים לפלוש ולהזיק לרקמות ואיברים סמוכים.

סרטן הקיבה מתחיל בדרך כלל בתאים של השכבה הפנימית של הקיבה. בהינתן זמן מסוים, עלול הסרטן, במידה ואינו מטופל, לפלוש לשכבות עמוקות של דופן הקיבה ואף לחדור דרך השכבה החיצונית של הקיבה לאיברים סמוכים כמו הכבד, לבלב, וושט, או למעיים.

תאי סרטן קיבה יכולים להתנתק מהגידול המקורי ולהתפשט. הם נכנסים לכלי דם או כלי לימפה, אשר מהווים כדרך התפשטות לכל הרקמות בגוף ועשויים ליצור גידולים חדשים, שעלול לגרום נזק לרקמות אלה (גרורות).

גורמי סיכון לסרטן קיבה

הסיבות לסרטן הקיבה לא ידועות במלואן, אך מחקרים רבים מצביעים על גורמי סיכון שונים, שעשויים להגדיל את הסיכוי לחלות במחלה:

עישון: מעשנים נוטים לפתח סרטן הקיבה יותר מאשר לא מעשנים. מעשנים כבדים הם בסיכון הגבוה ביותר.

זיהום הליקובקטר פילורי: H.pylori, חיידק שבדרך כלל משפיע על הציפוי הפנימי (רירית) של הקיבה. זיהום בהליקובקטר פילורי יכול לגרום לדלקת קיבה ומחלת כיב פפטי. זה גם מעלה את הסיכון לסרטן הקיבה, אך רק מספר קטן של אנשים נגועים מפתח סרטן הקיבה.

תזונה לקויה, חוסר פעילות גופנית, או השמנת יתר:  מחקרים מראים כי אנשים שאוכלים תזונה עשירה במזונות המעושנים, מלוחים, וחמוצים בעלי סיכון מוגבר לפתח סרטן קיבה. מצד השני, אנשים שאוכלים תזונה עשירה בפירות וירקות טריים עלולים להיות בסיכון נמוך יותר של המחלה.

חוסר פעילות גופנית יכול להגביר את הסיכון לסרטן הקיבה. בנוסף, אנשים שסובלים מהשמנת יתר עלולים להיות בסיכון מוגבר לסרטן בחלק העליון של הקיבה.

היסטוריה משפחתית: חולים עם קרובי משפחה (הורים, אחים, אחיות וילדים) עם היסטוריה של סרטן קיבה נכנסים לקבוצת סיכון.

דלקת ארוכת טווח של הקיבה: אנשים שיש להם תנאים הקשורים לדלקת קיבה לטווח ארוך (כגון, אנמיה ממארת) נמצאים בסיכון מוגבר לפתח סרטן קיבה. בנוסף,  אנשים אחרי ניתוח בקיבה שחלקה הוסרה, עלולים לסבול מדלקת לטווח ארוך של הקיבה ולהיות בקבוצת סיכון מוגבר לסרטן הקיבה שנים רבות לאחר ניתוח.

סרטן הקיבה מוקדם לעתים קרובות אינו גורם לתסמינים, ולכן האבחון עלול להגיע מאוחר יחסית.

סימני אזהרה לסרטן הקיבה

סרטן הקיבה מוקדם לעתים קרובות אינו גורם לתסמינים, ולכן האבחון עלול להגיע מאוחר יחסית. בשלב מתקדם התסמינים הנפוצים ביותר הינם:

• אי נוחות או כאב באזור הבטן

• קושי בבליעה

• בחילות והקאות

• ירידה במשקל

• תחושת שובע או נפוח לאחר ארוחה קטנה

• הקאות דם או שיש דם בצואה

תסמינים אלה אינם ספציפיים לסרטן, אבל דורשים בירור כדי להיות מאובחן ומטופל בבעיות מוקדם ככל האפשר.

כיצד מאבחנים סרטן בקיבה?

אבחון סרטן בקיבה נעשה על ידי רופא מומחה וכולל בדיקה גופנית, בדיקה אנדוסקופית במהלכה נעשה מוחדרת דרך הפה אל הוושט והקיבה מצלמה זעירה הממוקמת בקצה צינור דק ומאפשרת תמונת מצב ברורה יותר ולהסרת רקמה מהקיבה, וכן ביופסיה, בדיקת הרקמה תחת מיקרוסקופ כדי לחפש את תאים סרטניים. ביופסיה היא הדרך היחידה אמינה כדי לברר אם תאים סרטניים.

טיפול

בחירת טיפול תלויה בעיקר בגודל ובמיקום של הגידול, שלב מחלה והבריאות הכללית של החולה. טיפול בסרטן הקיבה יכול לכלול ניתוח, כימותרפיה או הקרנות. לרוב, החולה צפוי לקבל יותר מסוג אחד של טיפול.

ניתוח לטיפול בסרטן קיבה תלוי במידה רבה במיקומו של הגידול.  כשמדובר בגידולים בקיבה התחתונה, מתבצעת לרוב כריתת קיבה חלקית, במהלכה מוסר חלקה התחתון של הקיבה וחיבור של החלק שנותר עם המעי. כריתת קיבה מלאה מתבצעת במקרי גידולים בקיבה העליונה. במהלך ניתוח זה המנתח מסיר את כל קיבה, חלק קטן מוושט ומעי דק, וכן רקמות אחרות בקרבת הגידול. לאחר מכן המנתח מחבר את הוושט ישירות אל המעי הדק.

ד"ר סלבה ברד, רופא בכיר במחלקה הכירורגית, בית החולים בילינסון, בעל נסיון רחב בכריתות קיבה בשיטה לפרוסקופית.